|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
נוסבאום עדיין מתאים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
אפליה על בסיס גילנות
|
|
לא חייבים לחזור למועצת החכמים או לקנא באייטולות באירן, אבל נזכור שצ'רצ'יל, דה גול ובן גוריון היו במיטבם דווקא בהיותם בני כשבעים
|
|
המדינה כולה רוגשת! כבר לא בגלל הקורונה, הפקקים, יוקר המחיה והדיור, או פיגועי ההתאבדות. הדילמה הקרדינלית היא: האם לתת למשה נוסבאום שבשנה הבאה ימלאו לו שבעים להמשיך לשדר כי בזמן האחרון "הוא מדבר בצורה איטית". לא שדבריו לא נכונים, אדרבה הוא יסודי ומעמיק. לא בגלל שהוא קיצוני, הוא מתון ושקול. אבל, מה לעשות הוא איטי, קשה להבין אותו למי שמדבר כמו מכונת ירייה ומוטת הקשב שלו זה גג 10 שניות.
כמי שמאמין בפלורליזם והכלה כולם היו בני, ואני אוהב את הצעירים שלא אוהבים לחפור, מדברים במונוסילבים - כיף, לייק, ביי, אך גם את המבוגרים, מאותגרי הגיל, שמדברים לאט כמו בשיר של ז'אק ברל. דווקא את נוסבאום אני מבין הכי טוב, כי הוא מדבר בקצב שאני יכול לשמוע. ומכיוון שצרכני החדשות הם בעיקר בני גילנו האיטיים, אני קורא לכולנו להתאגד בדרישה שנוסבאום יישאר איתנו עוד עשור, כי הוא אחרון ה"זקנים".
אקדים ואומר שאני לא צרכן חדשות טיפוסי לגילי. אני מקציב לחדשות לא יותר משעה בטלוויזיה בערוץ מרכזי, עם קפיצות בזמן הפרסומות לערוצים המתחרים, כמה דקות ברדיו וכמה דקות לזפזוף בעיתון. אף לא דקה למדיה הדיגיטלית, כי הזמן שלי יקר, למרות שאני בפנסיה. אני שומע הרצאה כל יום, אופרות, קונצרטים, הצגות, סרטי איכות, הכל בזום, קורא, כותב מאמרים, פוסטים וספרים, ומעל לכל מקדיש זמן לאשתי ולמשפחה.
דווקא בעולם הגדול אין אפליה בטלוויזיה על בסיס גילנות וטובי הכתבים בארה"ב ובצרפת כבר עברו את גיל השבעים. יש אפליה על בסיס גילנות בתעסוקה, במיוחד בהייטק, ואחד שעבר את גיל השישים נחשב לדינוזאור. לא חייבים לחזור למועצת החכמים או לקנא באייטולות באירן, אבל נזכור שצ'רצ'יל, דה גול ובן גוריון היו במיטבם דווקא בהיותם בני כשבעים. אז נוסבאום הוא לא אוברבוטל ואין להפוך את המדיה ללטיפונדיה של צעירות ויפים.
אכן, יש אפליה בטלוויזיה על בסיס גילנות. אחרת קשה להסביר איך נוסבאום הוא אחרון המוהיקנים שעבר את גיל הפנסיה. תודה לאל שאין כבר אפליה על בסיס מוצא, מין ודתיות, ויש כתבים מזרחים, נשים ועם כיפה לרוב. אבל מוזר שיש רק כתב אחד אתיופי, אחד ערבי, אחד חרדי, אחד ימני, אחד נכה וכו'. ואיך יודעים שיש אפליה, כי יש רק 1, לא 2, למרות שיש עוד כמה ימנים וערבים מוכשרים, ולא אפס כי אחרת יאשימו אותם באפליה.
זאת ועוד, הכתב הערבי עוסק רק במגזר הערבי והחרדי רק בחרדים. מה יש, אין ערבי שיכול להיות כתב לכלכלה, חרדי שיכול להיות כתב לבריאות? שלא לדבר על התנאי המקדמי שכל הנשים חייבות להיות נאות. לגברים סולחים אם הם לא נראים כמו אפולו, אבל נשים חייבות להיות נאות, רזות, תודה לאל שהן לפחות לא נראות כמו ברבי, אלא התברכנו בנשים נאות שהן גם חכמות ורהוטות. אך אין אף אישה מאותגרת משקל ואף שיכולה להיות כתבת?
ברור שיש יוצאים מהכלל. היו גם יהודים שגרו במוסקבה ולא בתחום המושב, למדו באוניברסיטה למרות הנומרוס קלאוזוס, אפילו היו קפיטן בצבא הצרפתי (דרייפוס?). אבל אפליה היא אפליה ויש לעשות הכל כדי לשים לה קץ. כי גם לנו הזקנים מגיע ייצוג, לפחות כתב שמדבר לאט. מילא שאין לנו כתבת שנראית כמו גולדה, אבל למה לא? גם זקנה וגם חכמה! אני מקבל סחרחורת מהצבעים הבוהקים של חליפות הכתבות, איפה ימי הקוקו והסרפן?
|
| תאריך:
|
03/04/2022
|
|
|
עודכן:
|
03/04/2022
|
|
יעקב קורי
|
|
יועז הנדל מציע פעולה צבאית. הצעת חוק חדשה מציעה שלילת אזרחות ממחבלים ישראלים שמקבלים שכר מהרשות הפלשתינית. אך לא די בצעדים חשובים אלה. פעילות צבאית תיתן רק שקט זמני, וגם שלילת אזרחות מערביי ישראל ששולחים ידם בטרור לא תספיק. הרי אלה דגי רקק. אם נצליח להקשות על גיוס ערביי ישראל לפיגועים - הרשות הפלשתינית ששילחה אותם, תמציא שיטת טרור חדשה.
|
|
|
|
|
הקמת ממשלה בישראל בהשתתפות עבאס ומפלגתו היא שינוי מהותי והיסטורי בפוליטיקה הישראלית בשני מובנים: הכללת מפלגה ערבית (רע"ם) שהייתה בעבר עויינת למדינה ועדיין אינה עומדת רובה ככולה בקריטריוני הנאמנות הלאומית הישראלית הבסיסית. קליטתה בקואליציה ככוח שבו תלוי הרוב הקואליציוני מקנה לה את עמדת "המוציאה והמביאה" בשאלות של הישרדות הממשלה דהיינו: בעלת זכות וטו בפועל על פעולות החקיקה והביצוע של הקואליציה והממשלה. רע"ם ככזו איננה הומוגנית. עבאס הוא אומנם דמות דומיננטית וחזקה, בעל השפעה ניכרת וכושר מנהיגות בולט, אולם ברמה האידאולוגית וביחס לשת"פ מלא עם היישוב היהודי ונציגיו בכנסת ובממשלה, אין אחדות דעים מלאה ברע"ם. המשמעות המעשית של עובדה זו היא פוטנציאל משברי גבוה, מבחן מהותי שוטף לשותף הפוליטי הערבי מצד הקואליציה ומבחן עצמי לרע"ם על כל חבריה באשר ליכולתם לפעול כשותפים רציונאליים בקונסטלציה מיוחדת זו.
|
|
|
|
|
בדרך כלל אינני אנין טעם במיוחד בכל מה שקשור למשמעויות נסתרות או היסטוריות של מילים, גם אם הן לא סימפטיות במיוחד. אבל יש ביטוי אחד שברגע שהבחנתי במה שעומד מאחריו, הרמתי גבה אחת. ואז שתיים. אני אינני משתמש בו עוד כי הוא מקומם אותי.
|
|
|
|
|
הבימאית הצעירה מיכל עוזיאל יצרה מהמחזה הנודע של טנסי ויליאמס יריעה עמוקה של רגשות, שהפיקה מהשחקנים עד כדי הזדהות מוחלטת עם הדמויות. לכן כה צלחו לרגש את הקהל. הסיפור מגלה את הדמויות בחייו של ויליאמס שעיצבו את כל מחזותיו. בדמות אמו האמיתית מופיעה במחזה נועה גולדברג, המסמלת את כל מה שהסופר רצה לברוח ממנו: את הצביעות השולטת בחיי השואפים לזוהר אך חיים בזבל. את העמדת הפנים המזויפת, החיים על-פי הרושם החיצוני, והשקר שאדם עושה עם עצמו. גולדברג כה היטיבה לבטא את הצד השקרי שבקרב רוב בני האדם, שלא חיים את חייהם כרצונם אלא על-פי "מה יגידו", בעוד את בנה, מגלם באופן כה חודר ללב רן מושיוב, שהוא למעשה בן דמותו של ויליאמס, ששונא את עבודתו במפעל הנעלים. מה שאכן היה במציאות, וכך בורח מהעמדות הפנים של האם בכל ערב ולילה, במוצאו את נחמתו בקולנוע או בבארים. רן מושיוב המדהים מגלם את הגיבור בעוצמה כזו של רגש, הטעון ברגשי אשמה בקשר עם אמו ואחותו הנכה, ממנו הוא משתחרר בסוף ויוצא לדרכו בעוזבו את הבית. משחקו כטום, והיחס המופלא לאחותו פגועת הנפש, מזככים את המחזה לרמה עילאית נדירה של רגש.
|
|
|
|
|
פעולת כוחות צה"ל באזור ג'נין בסוף השבוע שעבר הייתה צעד חשוב במלחמה בטרור בשטחי הגדה. כוח של הימ"מ חיסל בלילה שבין שישי לשבת 3 מחבלים בכפר עראבה שליד ג'נין, שב"כ מסר כי מדובר במחבלים פעילי הג'יהאד האיסלאמי שמוגדרים כ"פצצות מתקתקות", הם היו אחראים לפיגוע ירי בגזרת ול כרם ותכננו פיגועים נוספים בטווח הזמן המיידי. ברכב שבו נסעו נמצאו כלי נשק ורימונים.
|
|
|
|
|
