היסטוריה לשעתה

כשוולדימור זלנסקי, נשיא אוקראינה, משווה בין השואה למלחמה במדינתו הוא בוחר להשתמש בביטויים מימי הסופה והסער המבטאים את תוכנית ההשמדה, הפתרון הסופי, שתיקת העולם. לו היה עוצר בהשוואה המקוממת, אפשר היה להסביר לו כי מלחמה היא מלחמה, והאסון שניתך על אזרחי אוקראינה הוא אסון נוראי, מעורר פלצות, כואב ומייסר אך בשום פנים ואופן אינו חוסה תחת השואה. אך כשזלנסקי מעוות את המציאות בימי השואה וממשיך עם הנרטיב הבדוי והרחוק מהמציאות כרחוק מזרח ממערב, על סיוע בני העם האוקראיני לעם היהודי הנרדף והנטבח, חייבים לומר לו, עד כאן.

העדויות על מאות אלפי אוקראינים שמסרו את היהודים לרוצחים, שפעלו בשורותיהם מאפילים על 2,635 האוקראינים החומלים שזכו להימנות על חסידי אומות העולם. אלו הם הפסיק הטוב בחושך הגדול שהתרחש באוקראינה בימים ההם. אחריותנו לעמוד חוצץ לא רק מול מכחישי השואה הסדרתיים אלא, וחשוב לא פחות, לעמוד על משמר הזיכרון האמיתי. הניסיון הנואל שלנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לשכתב את זכר ומוראות השואה הוא המשך ישיר של הניסיון הגס והבוטה של נשיאים נוספים בגוש המזרחי והבולטים בהם נשיאי הונגריה ופולין, ששכתבו את השואה.

נשיא פולין אנדז'יי דודה חוקק חוק המכחיש את הקשר הפולני לשואה, חוק הקובע עונש של קנס או מאסר של עד שלוש שנים על מי שטען כי העם הפולני אחראי לפשעי הנאצים. חוק שהוא לא רק עיוות היסטורי אלא התכחשות מוחלטת לשיתוף הפעולה עם הנאצים. עד כדי הפיכת העם הפולני לקורבן התמים. מנהיג נוסף, ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, ממעריצי הלאומן האנטישמי, מיקלוש הורטי, שהיה שליט הונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה, ושותף משמעותי לאידיאולוגיה הנאצית.

כשזלנסקי ממתג את העם האוקראיני בימי השואה כעם של חסידי אומות העולם, השקר חש בחילה ומסמיק עד אובדן הכרה. הציפייה היא שהיכל הזיכרון 'יד ושם', יחד עם מדינת ישראל, לא יותירו ניסיונות מהסוד הזה ללא מענה מידי, חד וברור. לצד פעילות הסברתית מקיפה ראוי ונכון לסייע בידי חוקרים והיסטוריונים מהמדינות מסלפי ומעוותי השואה. אחריותנו כמי שחרדים למציאות המתהווה במאבק על הזיכרון ההיסטורי האמיתי של השואה, להעניק להם את כל הכלים הנדרשים, להעניק להם רוח גבית ובעיקר להדהד את מחקריהם לא רק בכנסים בינלאומיים רבי עוצמה אלא בעיקר במדינות מסלפי ומעוותי השואה.

מלחמה היא דבר איום ונורא, אין בה מנצחים אלא רק מפסידים יותר ומפסידים פחות. התמונות הנוראות של הארטילריה הכבדה הפוגעת באזרחים חפים מפשע, מצעד הפליטים בבריחה לעבר הגבולות בתקווה למצא מקום מסתור ומחסה עד יעבור זעם, מחזות אלה ממיסים לב אדם. שבעתיים אנו מחויבים לעמוד על משמר זיכרון השואה בעתות מלחמה, דם אש, תימרות עשן, ריח של מוות ושיירות פליטים. לסייע, להירתם, להושיט יד אוהבת אך בד-בבד לגדוע ללא היסוס את הפה שמעוות את האמת ההיסטורית ומספר סיפור אחר, שקר עם קורטוב קל של אמת, סילוף ועיוות המסוכן יותר מהכחשת השואה.