השופטת: חגית בולמש, בית משפט השלום בכפר סבא
המועד: יום שלישי, 22.2.2022, שעה 09:00
הנושא: תביעות קטנות
הצדדים בתיק הראשון שבפני השופטת חגית בולמש נכנסים לאולם רק בשעה 09:13, והיא עצמה נכנסת שתי דקות מאוחר יותר, אך זמן האיחור נוצל בתבונה: הצדדים שוחחו והגיעו להסכמה. בולמש מכתיבה פסק דין, מודה לנציג חברת הפניקס על יעילותו ומעירה: "בסוף מה שקורה בתיקים האלה, שהשמאים וכל מי שמסביב מרוויחים יותר מהתביעה. גם פרקטיות עוזרת".
בשעה 09:30 מתייצב הנתבע של 09:15, אך התובע איננו. הנתבע עושה כמעשה משה רבינו - "ויפן כה וכה וירא כי אין איש" - ובולמש אינה מבזבזת זמן נוסף: "השעה 09:33. הדיון קבוע לשעה 09:15", היא מכתיבה. "בהעדר התייצבות לתובע, נמחקת התביעה. ככל שיבחר התובע להגיש תביעתו שוב, יוכל לעשות כן כפוף לתשלום הוצאות הנתבעים בסך - מאיפה הגעתם היום? 500 שקל כל אחד".
בולמש קצת מתלבטת בהכתבה, למרות שהההחלטה פשוטה ביותר. "אני רק רוצה לרשום - יש אישור מסירה". היא מעיינת במערכת נט המשפט ומכתיבה: "קיים אישור מסירה לתובע. יש גם שכר התייצבות בסך 500 שקל לכל אחד, אם ירצה להגיש שוב". הנתבעים מופתעים: "זהו? לא מתקיים הדיון?", ובולמש מסבירה שהתביעה נמחקה, ושאם התובע ירצה להגיש אותה שוב - יהיה עליו לשלם 1,000 שקל לכל אחד. עדיף היה שהיא תסביר לנתבעים מיוזמתה.
בשעה טובה אפשר לקיים בדיון בתביעה של בני זוג בטענה לנזילת מים בדירת קבלן. "רגע, אתם התובעים, אתם הנתבעים, תחליפו מקומות שאני לא אתבלבל", מסמנת להם בולמש בתנועת ידיים. "עניין של הרגל", היא מחייכת. "תסבירו לי מה היה"; היא אינה שואלת האם מישהו מהם עורך דין, כפי שעושים שופטים אחרים בתביעות קטנות. התובע מסביר באריכות, ובולמש נמנעת מלמקד אותו.
כעת יש לה שאלות: "איך קוראים לקבלן שניסית להשיג אותו? למה לוקח יומיים להחליף מצוף מים? אני רוצה תאריכים, שעות, כמה זמן לקח כל דבר. תעזרו לי. אמרתם שהפסדתם עבודה שמונה ימים". התובעת אינה עונה לעניין, ובולמש מנסה שוב: "כמה ימים? אני רוצה שתתנו לי ימים, שעות. יש לכם פה תאריכים בכתב התביעה. את יכולה להראות לי את ההתכתבות איתם בווטסאפ? שניכם, מה שיש לכם, מי שהתכתב. זה - את מתכתבת עם מי? תכתובות שנמשכות מ-15.7 עד" - מעיינת בולמש בטלפון - "עד 28.7. יש לך התכתבויות גם מול הקבלן?". היא אינה מורה לתובעים להציג את ההתכתבויות גם לנציג הקבלן.
"עכשיו אני איתך", פונה בולמש לנציג הקבלן. "אתה יכול להראות לי את פרוטוקול המסירה, שהכל היה תקין?". היא מאפשרת לתובע להגיב, לא ברור מדוע דברי הנתבע, ואז חוזרת אליו. "גם האסלה הייתה תקינה?". הדיון מתפזר לכל מיני כיוונים, ובולמש לא תמיד שמה לב שהצדדים אינם עונים לשאלותיה. "יש לך דוח [בדיקה] להראות לי?", חוזרת בולמש לנציג הקבלן. "עובדה שהם כן קנו מצוף חילופי". בולמש מאפשרת לצדדים להתווכח, ובמבט מן הצד אני מתקשה להבין כיצד ייכתב הפרוטוקול בבלגן שכזה.
בולמש עוסקת כעת במצוף שהתקינו התובעים באסלה בניסיון לפתור את הנזילה. "אתה יכול להראות לי שזה מקורי?", היא שואלת את נציג הקבלן, המציג חשבוניות. "כמה עלה שלכם?", נשאלים התובעים. "רג, ממתי זה?". בולמש מעיינת בחשבוניות, למרות שלא ברור מה הן יכולות ללמד אותה; הרי לא ניתן לדעת מהן היכן הותקן אותו מצוף. "זה לא הגיוני", פוסקת בולמש. "זה לא מסתדר לי מבחינת התאריכים. לא מסתדר לי ממתי זה, מתי קנית". שני הצדדים שוב מדברים יחדיו, ללא התערבות של בולמש.
"זה לא המצוף", מסיקה בולמש. "היו בסוף מים שלא טופלו". נציג הקבלן שוב מסביר באריכות יתרה ואומר שהתובעת אמרה שאפשר לבוא לתקן את התקלה. "זה לא אומר שצריך להבריז לה", מגיבה בולמש. "זה לא עבד; יש שיחות [לקבלן] שלא נענו. אי-אפשר להגיד לי 'לא היה', כי אחרת לא היו מחליפים לבד אחרי שלושה שבועות. מתי [טיפלתם]? תאריכים", בולמש מתחילה להתרגז. "תאתר מאיפה הבעיה. לא איתרת, כי היו מים כלואים למטה.
הצדדים שוב מתווכחים ובולמש מחליטה לחתוך: "אדוני", היא פונה לנציג הקבלן, "מאוד פשוט. שמעתי, הבנתי. 5,000 שקל אתה משלם להם בפשרה או בפסק דין. זו ההצעה שלי. בפעם הבאה, בחמש דקות או בביקור אחד פותרים את הבעיה. בפעם הבאה פשוט לתקן. זה הכל. לא הייתם צריכים להגיע לפה, אפשר היה להסתדר לבד". הצדדים מסכימים ובולמש נותנת פסק דין.
השורה התחתונה: נתחיל מהסוף - בולמש אינה רשאית לומר מראש מה יהיה פסק הדין ולמעשה לכפות על הצדדים להסכים; על פניו, זוהי עילת פסלות ברורה. הדיון האחד שניהלה בפועל היה מבולגן, במידה רבה באחריותה של בולמש - שלא מיקדה את הצדדים, לא עמדה על מתן תשובות לשאלותיה ואפשרה להם לדבר יחדיו. ברמה הרוחבית, אי-התייצבות התובע בתיק השני מלמדת על הצורך החיוני להפעיל בתביעות הקטנות מזכירות פרואקטיבית שתזכיר לצדדים את הדיון, ולו מהסיבה הפשוטה שהם אינם מיוצגים, לא נכנסים לנט המשפט ולא תמיד זוכרים מתי הדיון.
יעילות: 7.
מזג שיפוטי: 8.
