הסכם גרעין עם אירן? סיכוי של 50:50

מהמידע שהתפרסם עלה, כי הצדדים הגיעו להסכמה על הסוגיות הקשורות להיבטים הטכניים של הצעדים שעל אירן לנקוט במסגרת החזרה לתנאי ההסכם המקורי, וכי אלה כבר חלק מהמסמך הקיים. למרות זאת, גם אם קיימת כוונה לפעול בהתאם להסכם המקורי, המשמעות המעשית אינה חזרה מלאה למצב שהיה אמור להיות על-פי לוח הזמנים של ההסכם המקורי, אם הנשיא דונלד טרמאפ לא היה מחליט לפרוש ממנו והוא היה נותר בתוקף. זאת, משום שלאחר הפרישה האמריקנית, אירן התקדמה מאוד בידע כיצד להעשיר אורניום לרמות גבוהות, צברה צנטריפוגות מתקדמות וידע בהפעלתן. גם אם לא תהיה לה גישה אליהן והן יהיו בפיקוח סבא"א, הן יישארו בשטחה, וכן יישאר ברשותה הניסיון בייצור אורניום מתכתי.

התחומים הללו משפיעים ישירות על הידע הרב שנצבר באירן להתקדמות לנשק גרעיני, ולכך השלכה ברורה על לוחות הזמנים הרלוונטיים להחלטה אירנית לפרוץ לנשק. בימים האחרונים פורסם גם מפיו של ראש הוועדה לאנרגיה גרעינית האירנית, כי בהסכם המתגבש תוכל אירן להשאיר על אדמתה 2.5 ק"ג אורניום מועשר ל-60%. היתר זה, אם אכן סוכם, אינו משמעותי מבחינת הכמות, אבל הוא בעל משמעות סמלית רבה עבור טהרן, שבינתיים מנהלת שיחות עם רוסיה לגבי העברת שאר החומר המועשר לשטחה, כפי שנקבע בהסכם המקורי.

גם אשר לסוגיה המרכזית והחשובה ביותר לטהרן – הסרת העיצומים – חלה התקדמות רבה. ממשל ביידן הסכים לא רק להשיב את העיצומים שהוסרו בעת כניסת הסכם הגרעין לתוקף (ינואר 2016), אלא גם להסיר עיצומים נוספים שממשל טראמפ הטיל תוך התבססות על החוקים המתייחסים לנושאי טרור וזכויות אדם, שיש בהם כדי לפגוע ביכולת של אירן לממש את ההישגים הכלכליים ובהם העיצומים על הבנק המרכזי.

עם זאת מסתמן, כי מספר דרישות אירניות נוספות, במסגרת דרישתה להסרה מלאה של העיצומים שהטיל ממשל טראמפ, מונעות סיכום חיובי ויכולת להכריז על חזרה הדדית להסכם. במוקד נמצאת סוגיית הסרתם של משמרות המהפכה מהרשימה של ארגוני הטרור הזרים (FTO) של משרד החוץ האמריקני. זאת, לאחר שהוספו בידי ממשל טראמפ בשלהי כהונתו .

עיקר חשיבותו של נושא זה היא סמלית, מאחר שמשמרות המהפכה ימשיכו להיות נתונים לשורת עיצומים ארוכה שהטיל עליהם משרד האוצר האמריקני. עם זאת, הסוגיה הפכה אבן נגף משמעותית. המשטר האירני, שמשמרות המהפכה הם אבן ראשה ביציבותו, מקורבים למנהיג העליון עלי חמנאי וחולשים על כשליש מכלכלת אירן, דבק בדרישתו להסרתם מרשימת הטרור ומציב זאת כתנאי בל יעבור.

מנגד, הממשל האמריקני נתקל בקושי פוליטי פנימי חריף נוכח התנגדות, לא רק של רפובליקנים אלא גם של גורמים מרכזיים במפלגה הדמוקרטית, להסיר את משמרות המהפכה מהרשימה. גם ידידותיה של ארה"ב במזרח התיכון ובראשן ישראל, מפעילות לחצים על הממשל להימנע מהמהלך. ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושר החוץ, יאיר לפיד, קראו במשותף לממשל האמריקני לא להסיר את משמרות המהפכה מרשימת הטרור, כמו גם גורמים בכירים במדינות המפרץ.

סוגיית הקושי הפנימי שבפניו ניצב הממשל, בין היתר על-רקע פגיעה אפשרית של מיליציות המופעלות על-ידי משמרות המהפכה בכוחות אמריקנים המוצבים בעירק, הפכה מורכבת יותר נוכח הדלפה מוושינגטון ולפיה קיים מידע מודיעיני על אודות ניסיון של משמרות המהפכה לפגוע פיזית בבכירי ממשל לשעבר, שהיו מעורבים בחיסול קאסם סולימאני. בעקבות זאת הוצבה עליהם שמירה. לקושי של הממשל לתמוך באמירה שלפיה משמרות המהפכה אינם ארגון טרור, נוספה העובדה שהעיצומים על גוף זה לא הוטלו מתוקף חקיקות הקשורות בגרעין, אלא בהתבסס על חקיקה המתייחסת לפעילות טרור.

ההתלבטות בממשל נמשכת ודווח לאחרונה, כי הממשל צפוי להתמיד בסירובו להסיר את משמרות המהפכה מהרשימה, לפחות לגבי הסרת כוח קודס ממנה. זאת, גם לאור עמדה ברורה שהשמיע לאחרונה בקונגרס יו"ר המטות המשולבים, גנרל מארק מיליי, שבתשובה לשאלה ישירה אמר: "עמדתי האישית היא שכוח קודס של משמרות המהפכה הוא ארגון טרור ואיני תומך בהסרתו מרשימת הטרור". מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן, הדגיש שאכן מדובר בארגון טרור, ולפי הדלפות מהבית הלבן גם הנשיא ג'ו ביידן תומך בעמדה זו.

לפי שעה, המגעים בין הצדדים נמשכים בתיווך אירופי. האמריקנים דורשים, כי אירן תצהיר חד-משמעית שתימנע מפעולות חתרנות ומפגיעה בכוחות האמריקנים במזרח התיכון, ואילו האירנים עומדים על תביעתם להסיר מרשימת ארגוני הטרור את משמרות המהפכה. כל זאת, על-רקע העיסוק האינטנסיבי במשבר באוקראינה, השואב את מלוא תשומת הלב של וושינגטון. נראה, כי בטהרן עולה לראשונה חשש שמא הממשל האמריקני יימנע מלהכריע בסוגיות בעלות המשמעויות הפוליטיות הפנימיות, בעיקר בהיות ארה"ב חודשים ספורים לפני בחירות האמצע לקונגרס. איבוד הרוב הדמוקרטי בסנאט ואולי גם בבית הנבחרים עלול להעיב על המשך כהונתו של ביידן.

עם זאת, העניין הרב של ארה"ב ואירן בחזרה להסכם הגרעין, ובעיקר ההבנה בממשל האמריקני לפיה חלופות להסכם יהיו בעייתיות עד מאוד, צפוי להאיץ בהן לגשר על המחלוקות. אומנם הממשל הצהיר, כי הוא נערך גם למימושן של אלטרנטיבות לאי-חזרה להסכם, אך נראה, כי אין בידיו תוכנית סדורה לגבי המדיניות מול אירן, אם המגעים הנוכחיים יקרסו. סביר כי גם אם הצדדים לא יגיעו בעת הנוכחית להסכמות - ניסיונות הגישור יימשכו, הגם שצפוי, כי המשך קידומה של תוכנית הגרעין האירנית יקשה מאוד על חזרה להסכם הגרעין והסיכויים למו"מ על הסכם חדש נמוכים במיוחד.

בכל מקרה, על ממשלת ישראל להמשיך בשיח אסטרטגי דיסקרטי עם הממשל ובוודאי להימנע מניגוח פומבי שלו. חשיבות השיח תגבר בעיקר אם לא יחודש הסכם הגרעין, שכן נראה שלארה"ב וישראל אין בעת הזו תוכנית מגובשת ומוסכמת להתמודדות עם האצה אירנית של תוכנית הגרעין ועם הקשיים שתציב בפני יכולת הפיקוח של סבא"א. זאת ועוד: יש לקחת בחשבון, כי גם אם הממשל לא יצליח בבחירות האמצע לזכות ברוב בשני בתי המחוקקים, עדיין נותרו שנתיים לכהונתו וקיימת חשיבות רבה ליכולת של ישראל לשמור על מערכת יחסים טובה עימו לגבי מכלול הסוגיות המדיניות-ביטחוניות שעל סדר היום.