בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
השראה לגשר
|
|
|
חסר לנו היום הרב קוק
|
כשחבר כנסת ממפלגת ימין דתית מבקש להחרים בבתי הכנסת את התומכים במדיניות ראש ממשלת ישראל, אני פונה אליו, שיקרא את הדרשות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אותם נשא ערב ערב במשך כשבועיים בשנת 1913 בקיבוץ מרחביה
|
דרוש היום המסע של הרב קוק לקיבוץ מרחביה אני מקליד שורות אלו במחשב, כשאני שומע ברדיו את דבריו הצורמים והכואבים של חבר בכנסת ישראל, דמות מרכזית במפלגת ימין דתית. הנואם דורש מהציבור להחרים בחג הפסח בבתי הכנסת את כל המתפללים, שמביעים תמיכה במדיניות, אותה מנווט כיום מי שעומד בראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט. יתרה מזאת הוא מכנה אותם בוגדים, כי הם שינו את דעתם אחרי הבחירות. חבל שאל מול פרץ גילויי השנאה חסרת המעצורים, הגודשים את חיינו בימים אלו של חודש אפריל 2022, לא התייצבה במיוחד במחנה הדתי דמות בעלת שיעור קומה אישי ותורני כמו דמותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחתרה רק להידברות למרות כל חילוקי הדעות. הרב קוק בחודש אפריל 1913, לפני 109 שנים, עלה למספר ימים ולילות לקיבוץ מרחביה בלב עמק יזרעאל. כל חברי קיבוץ מרחביה מנהלים אורח חיים חילוני והם בעלי תפיסות עולם סוציאליסטיות מרחיקות לכת, השונות לחלוטין מתפיסת העולם של מי שיכבד אותנו בתפקיד של הרב הראשי הראשון שתקום מדינת ישראל. לרב קוק היה חשוב מאוד למצוא שפה משותפת עם ציבור של אנשים חילוניים, שמאסו באורח חיים דתיים ונכספים לבנות חברה קופראטיבית בישראל ורואים בעבודת האדמה ייעוד בחייהם. לרב קוק היה חשוב לנהל שיח מכבד - להשמיע וגם להקשיב. הרב קוק צירף למסע לקיבוץ מרחביה את הרב חיים זוננפלד ואת הרב ידלר, שהיו באותה עת הדמויות המובילות בחיי הדת בישראל. הרב קוק הדגיש, שחשוב לו להביע כבוד והערכה רבה לאותם יהודים, שהם בעלי תפיסות עולם קוטביות לעולמו הדתי. מתוך מתן מלוא הכבודלדעה האחרת התנהל הדיאלוג, שהיה לעתים קשה מאוד לשני הצדדים, כשהרב קוק מתעקש להקפיד ולציין, שלא מדובר בשני צדדים, אלא כולנו צד אחד, הגם שיש כאן מגוון של דעות. הפגישה בערב הראשון במרחביה הייתה מלווה במועקה קשה, בכאב ובאבל כבד, כי באותו יום נרצחו שני חברים מהקופרציה במרחביה, יוסף זלצמן ומשה ברסקי. שני החברים נרצחו על-ידי פורעים ערבים. ההספד, שנשא הרב קוק בחדר האוכל של קיבוץ מרחביה, היה מלווה בשלל ביטויי הערכה ומתן כבוד רב לאורח החיים של החברים במרחביה. הרב חלק כבוד לאורח החיים החילוני, שגיבשו החברים תוך הקפדתם על ביסוס חיים קופראטיביים, כשפניהם לביסוס האידאל, שהחיים הקופראטיביים יהוו את הסדן עליו נחצוב את חיינו הלאומיים, את חיי המדינה שתקום כאן. כשעיינתי בארכיון של קיבוץ מרחביה התרגשתי מהעובדה, שלמרות חילוקי הדעות התהומיים בין הרב קוק ובין חברי הקופראציה במרחביה כיצד נבנה כאן בארץ את חיינו הלאומיים והמדיניים, חותר הרב קוק בכל המפגש למציאת המגשר והמאחד במציאות הכאובה של קטבים אידיאולוגיים. הרב קוק מקפיד על שמירת סגנון מכבד כלפי אלו החולקים על דעותיו. למעשה הרב קוק הקדיש את חייו לבניית גשר, ועל כך אני מכבד אותו. למעשה, חסר לנו כיום דמויות כדוגמת הרב קוק, שגל הוויית חייו מעוגנת במילה אחת - גֶּשֶׁר. כשחבר כנסת ממפלגת ימין דתית מבקש להחרים בבתי הכנסת את התומכים במדיניות ראש ממשלת ישראל, אני פונה אליו, שיקרא את הדרשות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אותם נשא ערב ערב במשך כשבועיים בשנת 1913 בקיבוץ מרחביה, כשהמילה המנווטת הייתה גֶּשָׁר. בדרשות של הרב קוק התלוו למילה המנווטת גשר ביטויים נרדפים, כמו: "למצוא שפה משותפת" או "אנחנו בני עם אחד". אני מצר על כך, שהשיח כיום רחוק מאוד מהשיח שניווט הרב אברהם יצחק הכהן קוק במרחביה ב-1913 והקפיד להמשיך בשיח המגשר כרב ראשי ראשון במדינת ישראל.
|
תאריך:
|
17/04/2022
|
|
|
עודכן:
|
17/04/2022
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מאחלת לעם ישראל
|
18/04/22 05:57
|
|
2
|
|
ה.א
|
18/04/22 08:09
|
|
|
|
לידיעת ה.א
|
18/04/22 10:48
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
18/04/22 12:17
|
|
|
|
ה.א
|
18/04/22 15:45
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
18/04/22 19:58
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
19/04/22 10:03
|
|
|
|
מגיב ותיק מקצר
|
19/04/22 12:58
|
|
|
|
בקשה למגיב ה.א
|
18/04/22 16:07
|
|
|
|
ה.א
|
18/04/22 19:12
|
|
|
|
ה.א מבין ללבבות
|
19/04/22 15:23
|
|
|
|
ה.א
|
20/04/22 00:01
|
|
|
|
ההבנה של ה.א
|
20/04/22 06:49
|
|
|
|
ה.א
|
20/04/22 08:54
|
|
|
|
הטפשות של ה.א
|
20/04/22 16:40
|
|
|
|
הטיפשות מחמיאה
|
22/04/22 11:28
|
|
3
|
|
חסר לנו היום
|
18/04/22 08:14
|
|
4
|
|
ישנו שמואל בקי
|
18/04/22 21:00
|
|
5
|
|
הכבוד לרב שמואל ב
|
18/04/22 21:06
|
|
6
|
|
שמוצניקית קשישה
|
19/04/22 13:14
|
|
7
|
|
הרב קוק חסר לנו
|
20/04/22 07:09
|
|
8
|
|
מועדים לשמחה
|
20/04/22 11:29
|
|
9
|
|
בוא אלינו מהר
|
20/04/22 20:28
|
|
10
|
|
חסר לנו היום
|
21/04/22 18:53
|
|
11
|
|
מוכנה להיות דתיה
|
22/04/22 15:45
|
|
12
|
|
בוקר טוב
|
23/04/22 10:47
|
|
מסופר בבדיחה הידועה על הבעל שחוזר במפתיע הביתה ומוצא את אשתו במיטה עם החבר הכי טוב שלו. הבעל נתקף באמוק, מוציא אקדח, יורה והורג את החבר הבוגדני. אשתו מתבוננת בשלווה בבעלה ואומרת לו: "אהובי, אם תמשיך כך לא יישארו לך חברים"! ואכן, אם אנו לא רוצים להפוך למיזנתרופים, נטולי חברים, שומה עלינו לחיות בהרמוניה גם עם אלה שלא חושבים כמונו, שזה כולם, כי איש לא מסכים אתך בכל. בוודאי שלא להרוג אותם כמו הג'יהדיסטים, לא להחרים אותם כמו הביביסטים, ואפילו לא לנתק איתם חברויות או אהבה של שנים.
|
|
|
אם בעבר הרבו לעסוק בנושא שינוי שיטת הבחירות בישראל, עכשיו הוא הזמן להעלות את הסוגיה כנושא ציבורי, והוא חשוב יותר מאשר נושא הגבלת כהונת ראש הממשלה. במציאות של ישראל, לדאבון לב, הדמוקרטיה אצלנו עדיין לא שורשית ורבים מן האזרחים מתייחסים אל המערכת הפוליטית כזירה של "לוּדָרים" עם האגודל למעלה או למטה, תופעה שאצלנו מוצאת ביטוי בסקרים המהירים, פרי הרייטינג המשתולל. לכן שינוי שיטת הבחירות מיחסית לאזורית תהיה כפועל יוצא דמוקרטית יותר, שכן לאזרח תהיה גישה אל הנבחר במחוז הבחירות, גם אם הוא לא בחר בו. ואם הנבחר יתפטר מן המפלגה שבמסגרתה הופיע, הוא מחזיר את המנדט ונערכות בחירות לציר חדש בכנסת.
|
|
|
ספרו החדש של אברהם ריינר 1: 'רבינו תם', ממחיש עד כמה עֶמדה הלכתית של רב, חשוב ככל שיהיה, יכולה לשנות הלכה פסוקה שהונהגה במשך מאות שנים. לפיכך, יש להעלות על נס את חשיבותם הרבה של ספרים כגון זה, המתארים השתלשלות של ההלכה במהלך הדורות. מסתבר כי הלכה יסודית בענייני גטין, הנוהגת והנחשבת כיום כהלכה שאין לסור ממנה --- וכל מי שמהרהר אחריה מוגדר כמי שבא לשנות סדרי בראשית --- הֶחֱליפה בשעתה הלכה אחרת שהתקיימה לפניה, והשתנתה רק לאחר התנגדותו של רבינו תם שגרם לשינוי בעמדה ההלכתית.
|
|
|
למרות החשיבות הגדולה שהייתה לחקלאות מבחינה התיישבותית, פוליטית, כלכלית, ביטחונית וחברתית, הולך ופוחת מעמדה בשנים האחרונות ויש הרגשה שהמוסדות המדיניים שתמכו בה בראשית ההתיישבות, הפנו לה עורף (כאילו היא סיימה את תפקידה!). ישובים חקלאיים הפכו ל"פרברי שינה" והחקלאות בהם הפכה לשולית והיא הולכת ונעלמת. קרקעות חקלאיות נעלמו, ועליהן הוקמו שכונות מגורים, וילות ובניינים גבוהים. עד לא מזמן, במטרה לפזר את האוכלוסייה לשוליים, הקימו נקודות ישוב כפריות, שלא התבססו על עיבוד חקלאי, כי הקרקעות החקלאיות אזלו, והחקלאות לא מהווה גורם משיכה. הישובים החדשים הבטיחו מגורים במחיר זול, בבית צמוד קרקע, עם כל היתרונות שבו.
|
|
|
שירתה של אסתר קמרון אינה מקבלת את המקום הראוי לה בשירה העברית. מדובר בשירה מתמודדת, בשירה השואפת ללכת בציר הזמן ובציר המקום כדי לפענח את זהותה. במידה רבה זה ניסיון לפענח את הסיפור היהודי, את הסיפור שלנו. בעיני המשוררת, כוחה של השירה ביכולתה לפרוץ גבולות ולפרוש לנו חיים של רוח, מרחבים של זמן. כבת לעם הנצח, היא נוטלת פרקים מן הסיפור של עמה ומן הסיפור שלה, ואנו מקבלים הליכה מאוד מורכבת, מעין מסע מדברי של עם בדרך לחיפוש ייעודו.
|
|
|
|