ממשלת השמאל

כל חברי מהימין באבל מתמשך. גיבורם הוגלה מהשלטון, והארץ בדרך לאבדון מוחלט. בדיוק כמו הדמוקרטים עת דונלד ג׳יי טראמפ היה בשלטון, כך חברי - מורטים את שערותיהם, מוטרדים, לא ישנים, סובלים ממש, באופן פיזי. את נפתלי בנט הם פוסלים, ראשית בזלזול: "ראש ממשלה עם שישה מנדטים". אולי כך - עובדה פשוטה - אך דווקא הוא שהצליח להקים קואליציה, וזו שרירה וקיימת, ואינה משענת קנה רצוץ. ארבעה סיבובי בחירות, והליכוד והדתיים לא הצליחו להקים קואליציה של למעלה מ-61 חברי כנסת שתחזיק מעמד. בא לו פרחח, צעיר, יוצא בית מדרשו של לא אחר מאשר המנהיג הדגול והנערץ, והצליח באשר מורו ורבו נכשל.

אני מתבונן מהצד, מחוץ למערכת, ומה שרואות עיני הוא בבואה של האריג ששמו מדינת ישראל - קצת מזה וקצת מזה, השמאל הנאור והשמאל הקיצוני-קולני, המרכז ואפילו הימין, ובמקום דרוזים וצ׳רקסים ובהאים, אני מוצא ערבים, אפילו למעלה מחלקם היחסי באוכלוסייה. כמובן שהדבר מרתיח אותי, כי הייתי מעדיף לראות דרוזים, המקריבים את נפשם למעננו - מדינתם היהודית - הרבה מעבר למספרם היחסי באוכלוסייה. הם קנו את זכויותיהם בנאמנותם ובדמם, ואילו הערבים? זורקי אבנים ומוציאי דיבת המדינה לה הם קוראים "מדינתם".

אך כל זמן שלערבים אזרחי ישראל זכויות מלאות (כולל הזכות להבחר לכנסת, לכהן כשר או כשופט בית המשפט העליון), איני מערער על כך. נהפוך הוא - מבורך הדבר. אולי בדרך זו נבין כולנו שלנו רק מדינת אחת, קטנטנה, וזו היא מדינת היהודים, היא ואין אחרת. לגר בתוכנו אנחנו מתייחסים בכבוד, אך אין אנו הופכים אותו לשווה, כי המדינה היתה, הינה ולנצח תהיה מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה. כל זמן שלערבים יש את כל הזכויות אך אין חובות (לא שרות צבאי, לא שרות לאומי, לא נאמנות למדינה ולא איסור על פעילות עוינת), קטונתי מלהעביר ביקורת על הרכב הממשלה. אך יבוא יום וממשלת אבסורד כזו תהיה אסורה לפי חוקה (שאין לנו), חוק והגיון ישר.

נשארנו לפיכך עם ממשלת בנט, והעולם לא התהפך, ומדינת ישראל קיימת, חיה, נושמת ובועטת, והכל טוב, אפילו טוב מאד. נמצאים אנו למדים (והרבה ביבי-איסטים לא הפנימו זאת עדיין, למגינת ליבי) שלכל אחד מאתנו תחליף, שתקופתו של כל אחד מאתנו מגיעה בנקודת זמן כלשהי לקיצה, ושמנהיג אחר קם ומוביל, וכך הלאה מדור לדור. אין זה בריא וודאי לא טוב להאחז במוטות השררה, גם אם העגלון טוב הוא לסוסים ומביא את העגלה ומטענה בבטחה כל יום כשהוא חוזר ממסעותיו למען פרנס את משפחתו.

מציאות מרה

כמו ארבעת סבבי הבחירות משך פחות משנתיים, כך עברנו לאחרונה סבב התקפות טרור מבית משך כשבועיים עד שלושה. ארבע התקפות מאוד מתוקשרות, בבאר שבע, חדרה, בני ברק ודיזנגוף אשר בתל אביב - פגיעה ישירה בלב היהוד, בעוד הוא יושב בחמישי בערב ומבלה. ובכל אחת מההתקפות קם לו עובר אורח, מיומן באחזקת אקדח או בפעילות לוחמת, ובלם את המתקפה. בזכותם - נהג האוטובוס, השוטר, לוחמי היחידה המיוחדת - מספר ההרוגים והפצועים היה קטן בהרבה ממש שהיה עלול להיות, ואנו להם אסירי תודה. אותם נזכור. את הקורבן שהקריבו - עצמם - נעלה על נס. כי בחייהם הם נתנו מתנת חיים לאחרים, ולנו כולנו.

שמענו את ראשי הקהילה הבדואית והערבית בארץ, אלו המתכבדים במושבים בכנסת ישראל ובקרב חבריהם בממשלה, מגנים את שקרה, והדבר נעם לאוזנים. אולי באמת הגיעו ימים טובים, ימי אחרית הימים. התבשמנו כל כך שעד מהרה הוחזרנו למציאות המרה, האכזרית, הכואבת: לא דובים ולא יער, הנחש לא הפך את עורו.

מה הכינו לנו הצעירים הערבים, ערביי ישראל, לכבוד חג הפסח? מטר אבנים לעבר רחבת הכותל. הם הכינו את הנדרש מבעוד מועד וחיללו את המקום הקדוש, לכאורה, עבורם, הפכו מקום תפילה לאזור הכנה לפיגועים. זו לא הפעם הראשונה, גם לא האחרונה. הגיבורים הערבים אוהבים להתחבא בחסות מסגדים, בנייני מגורים, גני ילדים ובתי חולים. עזה היא דוגמה מאוד מוחשית לכך. אזרחים חפים מפשע הם מגיני אנוש עבורם. וכבוד למקומות הקדושים שלהם פשוט לא קיים. את זאת הוכיחה דאעש בעירק, כשהם בזזו והרסו מקומות מיוחדים לאיסלאם. את זאת הוכיחו לוחמי-החרות-הפלשתינים (שאפילו אינם יכולים לבטא את המילה הזרה הזו בעצמם) כשהם ברחו לכנסית המולד. אך הגדילו מכולם לעשות ערביי ישראל שנכנסו ברשות ובצהלות למקום הקדוש ביותר שלהם בארץ ישראל, למסגד אל-אקצה, והפכו אותו למשטח אגירת לבנים בהן הם התכוננו לפצפץ ראשי מתפללים יהודים באחד משלושת הרגלים שלהם. כל הכבוד לבני דודינו הערבים, מה טוב שבת אחים גם יחד.

הנה באה ממשלתו של בנט - כאיש אחד (כולל השמאל, אך למעט הגיס החמישי של הערבים) וגיבו את התנהלות המשטרה והכוחות המיוחדים שנכנסו למתחם הר-הבית. נזכור שהמוסלמים החליטו והכריזו על כל הר-הבית כמקום קדוש, המקום הוכר כאתר מורשת מוסלמי (כאילו שלנו אין בו כל חלק - מחקו לגמרי כל קשר יהודי או נוצרי למקום), הפכו את אבן הבריאה והעקידה וכיפת הזהב שמעליה ל"עזרת נשים" שהיא חלק מקומפלקס של חמישה מסגדים בהר-הבית, וכדרכם בקודש הכריזו על אל קודס כולה כשלהם, כך גם על פלשתין השלמה - כל שעל ושעל שלה - ועתה צריך לצאת למלאכה ולבער אותה מיהודים (איזו התחשבות נפלאה: אנחנו מבערים חמץ מקרבנו, והם מבערים אותנו מכלל שטח ארץ ישראל. השמאל ודאי יוצא בתרוצים מתרוצים שונים שלא כך הוא הדבר. בנות יענה הטומנות ראשיהן בחול).

גיבוי מלא

דווקא ממשלת השמאל היא זו שגרמה לנו לפקוח את עינינו ולהתפכח. ממשלה משוגעת, אכזרית, שחייבים להעביר מן העולם: היא העזה לגבות את המשטרה והכוחות המיוחדים שנכנסו למתחם הר-הבית, למסגדים עצמם, לעצור את הפיגועים ביהודים מבעוד יום. אקט פשוט זה של הגנה עצמית והגיון בריא שבר את המוסכמות, והערבים זועמים. לא על השימוש הנלוז במקום קדוש. לא על כך שהתגלתה ערוותם ברבים (הם מקדשים את המוות בעוד אנו את החיים). לא על הדור הצעיר שעבר שטיפת מוח ולא מבין מה רע במעשיהם. אפילו לא בפזיזות הדעת המכתיבה מעשים שאינם טובים לכלל האוכלוסייה הערבית (ונזכור שאוכלוסייה זו מעדיפה לחיות תחת שלטון ישראלי-יהודי מאשר בכל מקום אחר בכלל 22 מדינות ערב; שם הם גם לא רצויים).

יצאו להם המנהיגים הערבים ושברו את כל הכלים. הם מסרבים להמשיך לשחק בנדמה לי. להצביע עם הקואליציה. הם מגנים את היהודים על שהעזו להגן על עצמם. הם רוצים כופר, מתת דם יהודי, כי דם יהודי הפקר. מנגד עומד לו בנט וממשלתו - שחברי כה בזים לה ושונאים אותה - ועשה את הדבר הנכון: נתן גיבוי מלא ומסר לא מתפשר: לא נפחד לעצור בעדכם בכל מקום בו תסתתרו ואליו תמלטו. מסגד אינו מקלט לחוטאים ביודעין ובמכוון. תשלמו מחיר כבד. בנט במסר פשוט עשה יותר מאשר ממשלות נתניהו מהלך למעלה מעשור מאז 2008. לנו זכות קיום, ונגן עליה בחרוף נפש. אין דבר "קדוש" שיגן עליכם, ואנחנו לא מפחדים. אנחנו לא מפחדים מהתוצאות כי אנחנו מאמינים ויודעים את צדקת הדרך. אנחנו גם מבינים שאם ניתן לכם להתנהג כפי שעשיתם עד כה, במהרה בימינו אנחנו נחדל להתקיים, ואת זאת אנחנו לא מוכנים לקבל. אתם רגילים לדבר בפה אחד ולעשות את הניגוד הגמור. אנחנו ליבנו ומעשינו חד הם.

לכן אני מצדיע לבנט ולממשלתו, ממשלה המשקפת את מיזוג הגלויות ואת כל הנפלאות בארצנו הקטנטונת. מגיעים ימים שיעזרו לנו להתאפס, לזהות את הסרטן שהתפשט ואת הטעויות שעשינו עד כה כשהזנחנו את הקורה ואיפשרנו לו להתפשט. קמה ממשלה חדשה בישראל, יום חדש החל, יום חשוב ומכריע.

לחברי הכנסת והממשלה הערבים - אתם ודאי תמשיכו לעשות מה שטוב עבורכם. בצורה שקולה ועניינית זיכרו: אין לכם מקום טוב יותר מאשר במדינת הלאום היהודית. ואיש גם לא רוצה אתכם. תושבי אום אל-פחם, ליברמן הציע לכלול אתכם בפלשתין, וסרבתם. כך גם שאר הערבים: עשו חושבים. הפסיקו את מסע ההסתה והשטנה. היהודים לא מבקשים למוטט את מסגד אל-אקצה. נהפוך הוא - מאפשרים אנחנו פולחן וחופש דת מלא. מכבדים אנו את הזולת - אולי אפילו יותר מאשר את עצמנו (טעות היא זו). אך כל זה לא קיים בוואקום ולא מגיע חינם - חייבים אתם להחזיר באותה מטבע ולכבד את האחר. חדשות עבורכם: ניצול ציני של מסגדים להכין שם מבעוד מועד מאגרי סלעים שאמורים לפצפץ גולגלות יהודים מתפללים אינו מקובל - מדינת ישראל תעצור בעדכם ואתם תשלמו את המחיר. התעשתו, ויפה שעה אחת קדימה.