|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שרידי גטו לובלין
|
|
|
|
יום השואה: מסע לשרידי קהילת לובלין (ב')
|
|
|
|
פולנים בעלי מצפון ב"שער היהודים"
|
|
הבניין בו שכן היודנרט הפך למרכז נוער. מחנות הכפייה ואתר הגירוש קיימים אך ללא כל ציון של עברם ● לצד זאת, יש בלובלין שלושה אתרי הנצחה ליהודי העיר שלכל אחד מהם ייחוד משלו; החשוב שבהם הוא פרי יוזמה פרטית
|
|
המהרש"ל מלובלין. החוזה מלובלין. ישיבת חכמי לובלין. כמה זכרונות יהודיים מעלה שמה של עיר זו שבמרכז פולין. זכרונות - ותו לא. בעיר בה חיו ערב השואה 40,000 יהודים - למעלה משליש מכלל תושביה - לא נותר כמעט דבר המזכיר את ימי תפארתה של הקהילה. בשנת 2006 חיו בה, רשמית, 17 יהודים. 15 שנה מאוחר יותר מצאתי בה יהודי אחד המחזיק אתר זיכרון פרטי. הישיבה הידועה של ר' מאיר שפירא, מייסד "הדף היומי", עברה לידיים נוצריות והפכה לבית מלון. העזובה כה רבה, עד שאין בעיר אפילו בית חב"ד.
בשנות ה-1920 הייתה לובלין אחת הקהילות היהודיות החשובות ביותר בפולין. פעלו בה מפלגות ותנועות נוער יהודיות, נוסדו בה מוסדות חינוך דתיים וחילוניים, ובשנת 1930 הוקמה בה הישיבה המודרנית ביותר באירופה. "אולי גם זה לא היה מקרה, שבתקופת השואה הפך מחוז לובלין למרכז להשמדת יהודי פולין. קהילת לובלין הייתה הראשונה מבין הקהילות הגדולות שהושמדו במסגרת 'הפתרון הסופי של הבעיה היהודית'", כותבים בתיה דביר ואלכס דנציג ב"מדריך למבקר בלובלין" (מורשת, 2008). מחנה מיידנק שוכן בפאתי העיר ובתיה נראים היטב ממנו.
באוגוסט 2021 ביקרתי שוב בלובלין, לאחר כמה גיחות קצרות בשנים קודמות. הפעם ביקשתי לראות את כל מה ששרד מן הקהילה ואת זכרונות השואה. בעוד מן החיים היהודיים לא נותר כמעט זכר, יש בעיר כמה וכמה אתרי התעללות, גירוש, רצח - וגם הנצחה.
|
|
|
|
|
מבנה בית היתומים ומשרדי היודנרט
|
|
|
בעוד שבמשך מאות שנים לא הורשו יהודי לובלין להתגורר בין חומות העיר העתיקה, במאה ה-19 הוקמו כאן מספר מוסדות יהודיים. ברחוב גרודצקה 11 שכנו בית ספר יהודי ומאוחר יותר בית יתומים יהודי. ב-31 במרס 1942 התנפלו הגרמנים על הבניין, הוציאו למשאיות את 400 הילדים ואנשי הצוות ורצחו אותם בשכונת מאידאן-טטארסקי שבשולי העיר, ליד מגרש הכדורגל העירוני.
בקומה הראשונה של הבניין שכנו משרדי היודנרט של לובלין, אשר הוקם בינואר 1940 ביוזמת יהודי העיר ובאישור הגרמנים, בראשותו של ד"ר הנריק בקר. דביר ודנציג כותבים עליו: "ביודנרט היו חברים אישי ציבור ופעילי ארגונים יהודיים מלפני המלחמה, שהיו מוכרים וייצגו קשת פוליטית יהודית רחבה. היודנרט נרתם לשורה ארוכה של פעולות סיוע: לפליטים – הקמת בתי מחסה, הקמת מטבחים ציבוריים והגשת סיוע כספי ורפואי; למגורשים למחנות העבודה – משלוח חבילות ושתדלנות בקרב הרשויות הגרמניות השונות למענם". עם זאת, בניגוד לגטאות גדולים אחרים – ליודנרט בגטו לובלין לא הייתה מדיניות של עבודה במטרה לנסות ולשרוד עד תום המלחמה. על הבניין יש שלט זיכרון, אך בתוכו פועל מרכז נוער וכאשר נכנסתי וביקשתי לבקר – נתקלתי בעוינות מופגנת ובסירוב מוחלט.
|
|
|
|
|
אתר המחנה ברחוב ליפובה
|
|
|
בבתים 5 ו-7 ברחוב ליפובה, לא הרחק ממרכז לובלין, שכנו מתקני ספורט אותם הפכו הגרמנים למחנה מעצר ועבודה. מנובמבר 1939 עד פברואר 1940, מיד לאחר כיבוש פולין, היה זה מחנה שבויים. במרס 1940 הוא עבר לשליטת הס"ס, שימש בעיקר כמחנה לעבודות כפייה (כולל ליהודים, הראשון מסוגו בעיר); חלק מן האסירים הועסקו בו עצמו, אך רובם הועסקו מחוצה לו, כולל בשדה התעופה של לובלין, בניית מגורים לחיילי הוורמכט ובהקמת הצריפים הראשונים במחנה הריכוז וההשמדה מיידנק. כעבור חודשים בודדים הועבר מחנה ליפובה לאחריות קונצרן DAW של הס"ס, אשר ניהל מפעלים בהם הועסקו אסירים.
"האסירים היו חשופים להתעללות המשגיחים והמפקחים, ועונשים כבדים הוטלו על נסיונות בריחה מהמחנה", כותבים דביר ודנציג. "היחס כלפי השבויים הסובייטים, שנפלו לידי הגרמנים במבצע ברברוסה, היה אך גרוע יותר מאשר היחס ליהודים". למרות כל אלו, במחנה פעלה מחתרת שסייעה לאסירים חלשים ואף תכננה, אם כי לא ביצעה, בריחות ממנו. המחנה התקיים עד נובמבר 1943, ובסך-הכל עברו בו 7,000 שבויים יהודים ו-15,000 יהודים נוספים בדרכם למחנות אחרים באיזור.
|
|
|
|
|
אתר המחנה ברחוב שופן
|
|
|
מחנה עירוני נוסף, גם הוא בסמוך למרכז לובלין, היה ברחוב שופן 7. זהו בית נרחב, שעדיין עומד על תילו, ובזמן המלחמה הוחזקו בו מאות אסירים. הם הועסקו במחסן ענק, במיון הרכוש וחפצי הערך שנשדדו מיהודים – בעיקר חפצי ערך יוקרתיים. המחנה היה בשליטה ישירה של מפקד הס"ס והמשטרה במחוז לובלין, ומי שמאוחר יותר הופקד על "מבצע ריינהרד" לחיסול יהודי פולין, אודילו גלובוצניק; הבניין ששימש אותו קיים גם הוא ומשמש כיום כבית ספר. "באופן רשמי נועדו החפצים למשלוח לגרמניה, אך בפועל שימש המחנה להעשרת קופתם הפרטית של גלובוצניק וחבר מרעיו", מציינים דביר ודנציג. הללו הפכו את המחנה לחנות ענקית, בה יכלו המקורבים לרכוש מכל הבא ליד. העונש על מעשים כאלו אמור היה להיות חמור, שכן הס"ס – באירוניה שאין כמותה – הקפיד על יושרם האישי של אנשיו, אך גלובוצניק היה מספיק בכיר כדי לפעול בלא להיענש.
על כל הבניינים שהזכרנו כאן אין ציון כלשהו של עברם. כך גם על מחסני שדה התעופה ברחוב וורונסקה, מרחק הליכה ממחנה מיידנק, בהם רוכזו יהודי לובלין לפני שגורשו למחנות. כאשר ביקרתי בהם, עמדו חלקם בשיפוץ, חלקם היו בשימוש של חברות שונות ועל החזית התנוססה מודעה לאירועי 100 שנה למועדון התעופה המקומי. העבר הרצחני נעלם, למרבה הנוחות.
|
|
|
|
|
האנדרטה לזכר יהודי לובלין
|
|
|
בעוד באתרי השואה עצמם אין כמעט כל אזכור לעברם, יש בלובלין שלושה אתרי הנצחה. האנדרטה לזכר היהודים שנרצחו ניצבת מצפון לכיכר ליטא, הכיכר המרכזית של העיר. היא הוקמה ב-1963 מאחורי בניין העירייה, השוכן בצמוד לכניסה הראשית לעיר העתיקה, בכיכר הקרויה כיום "כיכר קורבנות הגטו". מסיבות כלשהן, החליטו רשויות העיר להעתיק אותה. שרידי הקהילה היהודית ביקשו להציב אותה למרגלות המצודה, שם שכן הרובע היהודי במשך מאות שנים, או בכיכר בה רוכזו היהודים לקראת גירושם, אך העירייה סירבה. לבסוף הוסכם על המיקום הנוכחי – "שטח ריק שאינו 'מפריע' לאיש ועם זאת גבל באיזורים של הגטו", בלשונם של דביר ודנציג. זהו המקום ממנו גורשו ב-1941, לפני הקמת הגטו, 14,000 מיהודי העיר לעיירות בסביבה.
האנדרטה מעוצבת כלוח מצבה, עליה חרוט באידיש ובפולנית טקסט לזכר הקורבנות. בתחתיתה – משפט מתוך "השיר על העם היהודי שנהרג", יצירתו הידועה של יצחק קצנלסון (איש ורשה): "בכל גרגר עפר אני מחפש את קרובַי". ברצפה למרגלות האנדרטה חקוקים שמותיהם של המחנות המרכזיים במחוז לובלין. ייתכן שהמיקום לא היה מיטבי, אך דומה שבדיעבד הוא מוצלח: כאמור, בשולי מרכז העיר כך שהאנדרטה נגישה – אך שקטה ומאפשרת התייחדות עם הקורבנות. האנדרטה מתוחזקת ושמורה היטב, ולא נראה שיש סכנה שמישהו יפגע בה או יחלל אותה.
|
|
|
|
|
קיר הזיכרון ליהודי לובלין
|
|
|
תמונות מחייהם של יהודי לובלין, בעיקר במאה ה-19 ועד השואה, מוצגות בתעלה שלרגלי קניון "צנטרום הנדלובה", ממזרח למצודה. השואה איננה כאן – ואין בכך כל רע. להפך. העוברים והשבים (וזהו אחד הכבישים המרכזיים וההומים ביותר בלובלין) מתוודעים לחיי היום-יום של רבבות יהודים, שהיוו למעלה משליש מתושבי העיר עד השואה. אלו הם פניהם של ילדים וזקנים, רבנים וסוחרים, נשים ונערות; בני אדם רגילים לגמרי, שכל חטאם היה שנולדו יהודים.
|
|
|
|
|
תיעוד בתי היהודים בתיאטרון NN
|
|
|
הנצחה מרגשת במיוחד שוכנת בשער גרודצקה – הכניסה המזרחית לעיר העתיקה, מול המצודה. המקום כונה "שער היהודים", משום שדרכו נכנסו לעיר היהודים שהתגוררו בשולי המצודה. בשנת 1992, זמן קצר לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, הוקם כאן תיאטרון NN בידי קבוצה של צעירים נלהבים, שלא ידעו דבר על ההיסטוריה היהודית של לובלין. "לא ידענו שהשער מוביל לעיר שאינה קיימת, אטלנטיס היהודית", נאמר באתר האינטרנט של התיאטרון. אבל עד מהרה הם הבינו היכן נמצא התיאטרון ומה חשיבותו של המקום, וכאשר שנתיים מאוחר יותר החל שיקום ושיפוץ מקיף של הבניין – ההנהלה כבר החליטה שעליו לשמש גם כאתר זיכרון.
כיום כולל האתר שלושה רכיבים עיקריים. האחד הוא תיעוד של כל הבתים בלובלין בהם התגוררו יהודים, בהסתמך על עבודת נמלים מתמשכת של איסוף מסמכים ונתונים. המטרה היא להעניק תיק נפרד לכל בית ולכלול בו כמה שיותר פרטים: החל מתיאור הדירות, דרך שמות הדיירים וכלה בגורלם. לחלק מן הבתים כבר יש תיקים עבי כרס; אחרים עודם מצפים לרסיסי המידע הראשון. השני הוא אנדרטה קטנה אך מעוררת חלחלה, בדמות עצים עירומים השרויים בחשיכה, ולצידם – באידיש ובפולנית – שירו של יעקב גלטשטיין על לובלין היהודית. והשלישי הוא פרטים על מאות חסידי אומות העולם מלובלין וסביבתה. ואת הכל מארגנים, מנהלים, מדריכים ומשמרים מי שאינם יהודים, אלא פולנים בעלי מצפון והכרה.
|
|
|
הנצחת חסידי אומות העולם בתיאטרון NN
|
|
|
|
|
אתר ריכוז יהודי לובלין לקראת גירושם
|
|
|
|
| תאריך:
|
28/04/2022
|
|
|
עודכן:
|
28/04/2022
|
|
איתמר לוין
|
|
+כך הציל 'שינדלר' האירני 2,300 יהודים
|
|
18:17 28/04/22 | שרונה מזליאן לוי | לרשימה המלאה |
עבדול חוסין סרדארי, דיפלומט אירני מוסלמי שחי בפריז, הציל בשואה יותר מ-2,300 יהודים תוך סיכון חייו ▪ לאחר סגירת השגרירות האירנית ב-1941 השתמש בחסכונותיו כדי להציל יהודים ▪ לאחר המהפכה האיסלאמית נושל מנכסיו והוא מת בעוני בגלות ב-1981
|
|
|
|
|
|
ניסה לשכנע שגם יהודי אירן הם ארים [צילום: מתוך הספר In the Lion’s Shadow]
|
|
|
|
|
|
+עברם הנאצי של אילי הרכב הגרמניים
|
|
17:45 28/04/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
דייוויד דה-יונג חקר לעומק את הפרק האפל בחייהן של כמה מן המשפחות העשירות והמשפיעות בגרמניה - קוונדט, פורשה ופליק ▪ השלוש שולטות בחברות הרכב הגדולות במדינה, ומעלימות את פשעי המלחמה שביצעו אבותיהן בזמן הרייך השלישי
|
|
|
|
|
|
פליק בנירנברג. הורשע בפשעי מלחמה
|
|
|
|
|
|
+ערוץ ישראלי המשיך לשדר בזמן הצפירה
|
|
16:31 28/04/22 | עידן יוסף |
הלא טי וי, הערוץ הערבי המקומי הנתון לפיקוח המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, המשיך את שידוריו גם במהלך הצפירה. בשנים עברו, עצר הערוץ את שידוריו ביום הזיכרון ליום השואה והגבורה, והקרין כתובית כמו יתר הערוצים למשך שתי דקות. בשנה שעברה אף הגדיל לעשות ושידר כתובית זיכרון במהלך צפירת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אולם הבוקר שידר סדרה עלילתית במקום להפסיק את השידור.
|
|
|
|
|
|
כתובית יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בערוץ הלא טי-וי בשנה שעברה
|
|
|
|
|
|
+בעיר חלם לא נותרו אפילו המצבות
|
|
15:17 28/04/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
בעיר שנכנסה לנצח לפולקלור היהודי חיו 15,000 יהודים ערב השואה ▪ כמה מאות שחזרו אליה אחרי המלחמה מיהרו לעזוב בשל האנטישמיות, וכיום כמעט ואין בה כל שריד לחיים היהודיים שנמשכו 800 שנה
|
|
|
|
|
|
מצבות זיכרון בבית הקברות המחולל
|
|
|
|
|
|
+השואה אז והיום - נאום בנט
|
|
15:14 28/04/22 | אפרים הלפרין | לרשימה המלאה |
יש מספר מאוד מצומצם של ימים בשנה בהם אנו מתלכדים כאיש אחד ▪ יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל מערכת הביטחון ונפגעי הטרור, יום העצמאות, ודווקא ביום השואה, העדיף ראש הממשלה להזכיר את המפריד ▪ באורח תמוה, מוזר ומקומם חיפש ומצא ראש הממשלה סימוכין בימי השואה האכזרית לשבר אותו אנו חווים כיום, סימוכין פסולים מהשורש אף לטעמו של ראש הממשלה עצמו בתחילת נאומו
|
|
|
|
|
|
בנט. לא קרא לפני [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+שידור חי: מצעד החיים 2022 מאושוויץ לבירקנאו
|
|
15:10 28/04/22 | מירב ארד |
אחרי שנתיים של היעדרות בשל מגפת הקורונה: טקס מצעד החיים בפולין מתקיים בסימן המאבק באנטישמיות והעברת לפיד הזיכרון מדור השורדים לדור הנכדים. המצעד מתקיים בהשתתפות 2,500 בני אדם מכ-25 מדינות. מצעד השנה לא משתתפים שרים, ואת הממשלה מייצג סגן השר אביר קארה. את המצעד השנה יובילו שמונה שורדי שואה ולצידם משלחות שונות, ביניהן: משלחת פליטים מאוקראינה; משלחת של הסוכנות היהודית המורכבת מנפגעי פעולות אנטישמיות, משלחות מגרמניה ואוסטריה עם בני נוער ומבוגרים לא יהודים. כמו-כן תהיה משלחת רשמית של איחוד האמירויות, שתצטרף לראשונה למצעד החיים על אדמת פולין, לצד פתיחת שלוחה חדשה של הארגון באמירויות. את המשלחת ההיסטורית יוביל אחמד עובייד אל-מנסורי, מייסד המוזאון הראשון בעולם הערבי להנצחת השואה
|
|
|
|
|
|
|
+אוקראינה, שואה, ארנדט
|
|
14:45 28/04/22 | דן מרגלית | לרשימה המלאה |
מדובר באקדמאים בכירים שחברו אליהם אנטישמים ובורים, וכמובן פוליטיקאים פלשתינים הנעזרים בפעילי שמאל קיצוניים, שמקווים כי הלאמת השואה מישראל מחלישה את הלגיטימיות של הריבונות היהודית בארץ-ישראל
|
|
|
|
|
|
חנה ארנדט [צילום: יוטיוב]
|
|
|
|
|
+בן אדם ביער
|
|
14:11 28/04/22 | צבי גיל | לרשימה המלאה |
אחד הלקחים הגדולים של השואה הוא שבמרכז כל ההוויה גם הנוראה ביותר עומד האדם - על האנושיות הנעלה שבו ועל הרוע המוחלט
|
|
|
|
|
|
הרוע המוחלט
|
|
|
|
|
|
+ב-2005 סגרתי מעגל עם רבע ממשפחתי
|
|
14:00 28/04/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
בקיץ 2005 יצאנו לביקור שורשים בקלן שבגרמניה - זו המילה אולי הכי מתאימה לתיאור המסע. שורשים די עבותים יש לומר, כי משפחתו של סבי ז"ל, אביה של אימי ז"ל, התגוררה בקלן למעלה מ-700 שנה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
+"זכרון השואה - חלק מהדנ"א שעובר מדור לדור"
|
|
13:47 28/04/22 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
ראשי המדינה קראו בשמות נרצחי השואה ▪ ניצולים וח"כים הדליקו נרות זיכרון ▪ נתניהו סיפר על חמיו שמואל בן ארצי: "הוא היה איש רוח, מחנך ומורה דגול" ▪ ח"כ אקוניס: "אחרים אולי מסוגלים לסלוח לגרמנים, אני לא שוכח ולא סולח ולא אסלח למעשה השטן הזה לעולם
|
|
|
|
|
|
רה"מ בנט בטקס בכנסת [צילום: מסך]
|
|
|
|
|
|
+בצל יום השואה
|
|
13:40 28/04/22 | ציפי לידר | לרשימה המלאה |
השואה היא אירוע היסטורי טראגי של היהודים בלבד ▪ ומה הצעד הבא של בנט? אולי יתרום את ה-50 מיליון על מעונו הפרטי מקופת המדינה לרווחת ניצולי השואה? סיכמנו?
|
|
|
|
|
|
בנט בטקס יום השואה [צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ]
|
|
|
|
|
|
+את מי משרתת ועידת התביעות
|
|
12:11 28/04/22 | ארי בוסל | לרשימה המלאה |
אמי עברה את השואה כילדה פעוטה ותוצאותיה מלוות אותה עד היום. אבל מבחינת ועידת התביעות - זו המופקדת על הפיצוי לניצולים - היא איננה קיימת והסבל שלה לא התרחש. לפקידיו, לעומת זאת, הארגון דואג היטב
|
|
|
|
|
|
חתימת הסכם השילומים [צילום: אוסף העמותה למורשת משה שרת]
|
|
|
|
|
|
+תנופה דמוגרפית - ניצחון על הנאצים
|
|
11:11 28/04/22 | יורם אטינגר | לרשימה המלאה |
היקף הלידות היהודיות עלה ל-76% מסך הלידות ב-2020 לעומת 69% ב-1995. הזינוק במספר הלידות היהודיות מתרחש למרות הירידה המתונה בפריון החרדי
|
|
|
|
|
|
לידות מרובות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+"המוח קולט, הנפש לא רוצה להאמין"
|
|
10:31 28/04/22 | יצחק הרצוג | לרשימה המלאה |
נאום נשיא המדינה בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם [כ"ו בניסן ה׳תשפ"ב, 27.04.022]
|
|
|
|
|
|
הנשיא הרצוג בעצרת הממלכתית לציון יום השואה [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
|
+פגיעה בממלכתיות: לפיד נעדר מהטקס ביד ושם
|
|
10:10 28/04/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
אין זו השנה הראשונה שבה השר, שהוא אחד מסמלי השלטון, אינו מופיע לטקס ▪ לשכת לפיד לא התייחסה ישירות: "הוא הקליט מראש נאום ששודר בכמה טקסים" ▪ יו"ר יד ושם: "לפיד הוזמן כמו יתר השרים. רובם לא הגיעו"
|
|
|
|
|
|
ראש הממשלה ושורת המכובדים בשורה הראשונה [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+לקראת עולם בלי ניצולי שואה
|
|
08:34 28/04/22 | שרית זייברט, גדעון גרייף | לרשימה המלאה |
חקר השואה, פשעי הנאצים ומלחמת העולם השנייה יימשך גם לאחר שאחרון הניצולים ילך לעולמו - כמו שנעשה כיום לגבי אירועים בני מאות שנים ▪ הזיכרון הקולקטיבי העולמי מבטיח שהאירועים ייזכרו וימשיכו להוות איתות אזהרה
|
|
|
|
|
|
מותירים אחריהם עדויות [צילום: תומר נויברג, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+בשעה 10:00 צפירת דומייה בת שתי דקות
|
|
08:11 28/04/22 | עידן יוסף |
יום הזיכרון לשואלה ולגבורה. בשעה 10:00 תישמע צפירת דומייה בת שתי דקות. בשעה 11:00 יתקיים בכנסת טקס "לכל איש יש שם" שבו יקראו חברי הכנסת שמות של נספים.
היום יתקיים בפולין, בהשתתפות הנשיא הפולני דודה, טקס מצעד החיים לאחר שלוש שנים שבהן לא התקיים בשל הקורונה. משלחת מאיחוד האמירויות ומשלחות ממדינות ערביות בהן איחוד האמירויות. בסך-הכל יהיו באירוע משלחות מ-25 מדינות.
|
|
|
|
|
|
|
+בתי הכנסת חרבו, הישיבה היא מלון
|
|
08:02 28/04/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
לובלין נודעה במשך מאות שנים כמרכז רוחני יהודי, מן החשובים בפולין. אבל 80 שנה לאחר השואה אין בה זכר לבתי הכנסת למעט שניים, והישיבה המפורסמת של ר' מאיר שפירא עברה לידיים נוצריות
|
|
|
בית החברה קדישא בלובלין
|
|
|
|
|
|
פולנים בעלי מצפון ב"שער היהודים"
|
|
התנופה הדמוגרפית היהודית בישראל היא ביטוי לניצחון על מכונת ההשמדה הנאצית, ומרכיב מרכזי בצמיחה הכלכלית, ביטחונית, מדעית וטכנולוגית של המדינה היהודית. מספר הלידות היהודיות ב-2021 (141,250) היה גבוה ב-76% מ-1995 (80,400). מספר הלידות הערביות ב"קו הירוק" ב-2020 (43,806) היה גבוה ב-20% מ-1995 (36,500). היקף הלידות היהודיות עלה ל-76% מסך הלידות ב-2020 לעומת 69% ב-1995. הזינוק במספר הלידות היהודיות מתרחש למרות הירידה המתונה בפריון החרדי, אך עקב עלייה משמעותית בפריון החילוני.
|
|
|
|
|
יש רגעים שבהם תמונה אחת בשחור ולבן, מספרת את כל הסיפור, ומהדהדת את המילים כולן.
|
|
|
|
|
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, נעדר מטקס הפתיחה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם. לפיד, המשמש כראש הממשלה החליפי וכשר החוץ, הוא אחד משבעת סמלי השלטון, ונוכחותו היא חלק מכללי הטקס, שאליו מגיעים בין היתר הנשיא, נשיאת בית המשפט העליון, הרבנים הראשיים וסגל א'.
|
|
|
|
|
"אני מחזיק בידי דף עד. למען הדור הצעיר אסביר שדף עד הוא טופס רשמי של "יד ושם" המתאר את פרטיו הבסיסיים של יהודי אחד שנרצח בשואה - מתי נולד, במה עסק, שם הוריו ומשפחתו וכיצד נרצח.
|
|
|
|
|
בקרוב ימלאו 90 שנה לעלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, ולתחילתו של עידן, שהביא בכנפיו חורבן וסבל בל-יתואר לעם היהודי ולאנושות כולה. מספרם של עדי הראייה הישירים למאורעות התקופה ההיא הולך ומצטמצם, עד כי בקרוב ייעלמו אחרוני העדים שעודם חיים בקרבנו. כוונתנו לא רק לניצולי שואת העם היהודי - אלא גם לכל קורבנותיה האחרים של גרמניה הנאצית, אותה מדינה מרושעת ורצחנית, שגם עדי הראייה מקרבם הולכים ונעלמים. אמת, עדיין חיים בתוכנו אלפים מניצולי השואה, אך מדי יום אנו נפרדים מכמה עשרות מהם, כך שבתוך זמן לא רב ניאלץ לחיות בעולם שבו אין בנמצא "ניצולי שואה".
|
|
|
|
|
