הדיבורים על בחירות כדבר בלתי נמנע לאור הצטמקות הקואליציה, כזה שיקרה או טו טו, התמעטו בימים האחרונים, בגלל פגרת הכנסת וחג הפסח. אלא שהאיום, או ההזדמנות, תלוי את מי שואלים, בבחירות חדשות עדיין כאן, והמערכת הפוליטית ממשיכה לרעוש ולגעוש.
בין אם ישראל תצא לבחירות בקרוב ובין אם הקואליציה תמשיך להחזיק מעמד, גם מערכת הבחירות הבאה תכלול תעמולה, כולל התעמולה המיושנת בטלוויזיה והחוקים, שאינם מעודכנים לעידן הדיגיטל והרשתות החברתיות. השבוע החלה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ גלעד קריב (מפלגת העבודה), לדון בהצעת חוק לרפורמה בתעמולת הבחירות, כדי להתאים אותה לעידן הנוכחי, להגביר את השקיפות בה, למנוע ככל הניתן פייק ניוז, הסתה ופרסומים עלומי שם, ולחייב כל קמפיין וכל גוף שפועל במערכת הבחירות להזדהות.
הצעת החוק מתבססת על המלצות של ועדה ציבורית שהוקמה עוד ב-2018, בראשות הנשיאה לשעבר של בית המשפט העליון, דורית ביניש. אחד החידושים בה הוא אכיפת התקנות גם על הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המיידיים. או, במילים אחרות, על כל פלטפורמה שניתן לפרסם בה תעמולת בחירות. עד כה, כולל בארבע מערכות הבחירות שחווינו בין 2019 ל-2021, החוק חל רק על אמצעי התקשורת הקונבנציונאליים: העיתונות המודפסת, הרדיו, הטלוויזיה, שלטי החוצות ואתרי האינטרנט ה-"ממוסדים". אבל לא אחדש לכם אם אכתוב שעיקר התעמולה נעשית כיום ברשתות החברתיות - בין אם היא תעמולה אמיתית ובין אם פייק ניוז, הסתה ועוד רעות חולות. הרפש, האלימות המילולית והפייק עלו במערכות הבחירות האחרונות על גדותיהם, והייתה להם השפעה על התוצאות. ברוח ההמלצות, התיקון המוצע לחוק אמור לכלול סעיפים שיכניסו בפיקוח וענישה גם את גופי המדיה החברתית והדיגיטל.
עד כה - הצלחה חלקית בלבד
מבלי להתיימר להיות נביא או מומחה משפט, אפשר לומר שהסעיפים בהצעת החוק שחלים על
הרשתות החברתיות לא יעברו או יושמטו מהנוסח הסופי שלו. גם בבחירות הקרובות, שכאמור, ייתכן שהן כבר מעבר לדלת, ימשיך לחול החוק הישן, שאבד עליו הכלח. זאת, משום שמדובר במדיניות של הגבלת תוכן, שלא הרשתות החברתיות ולא הפוליטיקאים אוהבים.
המורשע הראשון שיישב בכלא על הסתה, פייק ניוז ו/או אלימות ברשת יהווה את הסמן הימני לתיקון כלשהו בנושא. כל דבר אחר, ויהיו הניסוחים חדים ככל שיהיו, והכוונות טובות ככל שתהיינה, לא יביא לצמצום התופעה. הפייק, ההסתה ותעמולת הכזב לא קורים רק כאן. תשאלו את ג'ו ביידן והילרי קלינטון שסבלו, כל אחד.ת בתורו.ה, מהכזבים של דונלד טראמפ. למעשה, מדובר בתופעות בהיקף כל כך רחב, עד שיש חשש שהבעלים עצמם של הרשתות החברתיות כבר לא יכולים להשתלט עליהן - אם הם בכלל רוצים.
ההשתוללות של הפייק ניוז וההסתה נמצאת כבר זמן רב על הכוונת של הרגולטורים במדינות שונות - בארצות הברית, באירופה ובמידה מסוימת גם בישראל. אלא שהניסיונות שלהם לעצור את שטף הרעל הזה נחלו עד כה ניצחון חלקי ביותר. בישראל המצב הרבה יותר חמור מאשר בחלק מהמדינות האחרות ורחוק מלהשביע רצון.
החקיקה צריכה להתמקד פחות ברשתות החברתיות ויותר בגולשים
הדיון שהתקיים אתמול הוא לא הראשון בכנסת בנושא זה. ועדות הכנסת ייחדו לו ישיבות רבות, כאשר לפעמים ניכר היה שנציגי הרשתות החברתיות שהשתתפו בהם רוצים לעזור, אבל דיונים לחוד ומציאות לחוד. עם הקמת הממשלה עלה רעיון להגביל בחוק את הפעילות של החברות האלה, תוך הקפדה יתרה על חופש הדיבור והדמוקרטיה ומניעת התערבות פוליטית של ממשלה זו או אחרת. גם הצעה זו לא הגיעה לידי בשלות, משום שכולם מבינים ש-"הסוסים כבר ברחו מהאורווה", ולדון בכך זה כמו לדון כיום על המצאת המחשב האישי לפני יותר מ-40 שנה.
החקיקה בנושא צריכה להתמקד פחות ברשתות החברתיות ויותר בגולשים. יש ליצור, בין אם בחוק ובין אם בשיתוף פעולה בין הממשלה לחברות, מנגנונים מתאימים ותהליכים זריזים, שידעו לאתר גולשים שעוברים על חוקי התעמולה, שמפרסמים פוסטים שהם מפייק ניוז ועד לסכנה לחייו של אחר. ביום שבו יוגשו כתבי אישום נגד גולשים שכאלה, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הם באים - אז תתחיל ההרתעה. זה גם דורש מהשופטים לתת לנושא עדיפות עליונה ולגזור עונשים ברף העליון, ואם צריך גם מאסר.
המורשע הראשון שיישב בכלא על הסתה, פייק ניוז ו/או אלימות ברשת יהווה את הסמן הימני לתיקון כלשהו בנושא. כל דבר אחר, ויהיו הניסוחים חדים ככל שיהיו, ותהיינה הכוונות טובות ככל שתהיינה, לא יביא לצמצום התופעה.
היטיב להגדיר את המצב בדיון אתמול ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), שאמר: "אין ספק שנדרשת מהפכה בתחום תעמולת הבחירות. בעידן דיגיטלי אבד הכלח על פרסום בעיתונים.
אנחנו רוצים לשמור על הגינות וטוהר הבחירות, ועל חופש הביטוי, אבל נתקלנו במערכות בחירות בפרסומי פייק בפייסבוק, בחשבונות פייק של לשון הרע ושל דברי בלע. כמה ימים לפני הבחירות יש מי שמוציא נתוני פייק ומריץ אותם ברשת, ונעשית פנייה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שעונה עליה, אבל אין איך לאכוף את זה, כי המפרסמים אנונימיים. לצד חופש הביטוי והתעמולה יש לוודא שניתן יהיה להתמודד עם תעמולה שקרית, גזענית ומוציאת דיבה". לתשומת לב המחוקקים של היום, שעלולים להיות קורבנות של מציאות זו במערכת הבחירות הבאה.
