עבדאללה מלך ירדן יצא (28.4.22) לארה"ב לביקור מיוחד, שבמהלכו ייפגש עם בכירים בממשל כדי להפעיל לחץ על ישראל בעניין מעמדה של ירדן בהר-הבית. למלך הירדני יש יחסים מצויינים עם ממשל ביידן, והוא היה המנהיג הערבי הראשון שהנשיא ביידן נפגש עמו מאז שנכנס לבית הלבן.
מלך ירדן מתואם באופן מלא עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, שאותו הוא זימן בדחיפות לרבת עמון כדי לעדכן אותו בתוצאות מפגש הפסגה בקהיר עם הנשיא א-סיסי ועם השיח' מוחמד בן זאיד, יורש העצר של אבו דאבי.
בין ירדן לאיחוד האמירויות קיימת מחלוקת עמוקה בנושא. השיח' מוחמד בן סאיד סבור שהסטטוס-קוו בהר-הבית חייב לאפשר חופש פולחן לבני כל הדתות, כפי שכתוב בהסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, המלך עבדאללה מתנגד בתוקף וטוען כי מדובר בהפרת הסכם השלום בין ישראל לירדן.
הנהגת חמאס מרוצה מאוד מההתפתחויות. באמצעות אלימות שתוכננה היטב מראש בהר-הבית, היא הצליחה להעמיק את המתיחות בין ישראל לירדן.
האירועים האלימים במהלך חודש רמדאן במזרח ירושלים ובהר-הבית החזירו לאחור את יחסי ישראל עם ירדן ומחקו לחלוטין את ירח הדבש החדש שפתחה ממשלת בנט לפני כשנה עם בית המלוכה ההאשמי. בירדן ייחלו לנפילתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. היחסים של בית המלוכה הירדני עמו היו עכורים עוד מתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה. עוד בזמנו של המלך חוסיין בן טלאל המנוח, כשהמשבר העיקרי ביניהם נוצר מההוראה של נתניהו לדני יתום, ראש המוסד הישראלי דאז, לחסל את מנהיג חמאס ח'אלד משעל על אדמת ירדן. יחסי ישראל ירדן לא התאוששו מאז למרות הסכם השלום שנחתם ביניהן ב-1994 המכונה הסכם "ואדי ערבה".
היחסים המתוחים ביו ישראל לירדן החריפו עוד יותר מאז עלייתו של המלך עבדאללה השני לשלטון. עבדאללה העריך מאוד את ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, אך חשש ממנו מאוד בגלל התבטאויותיו כי "ירדן היא המדינה הפלשתינית". המלך נזהר מאוד שלא להתעמת עם שרון וניהל עמו מערכת יחסים חשאית ששמרה על האינטרסים של שתי המדינות.
כשחזר נתניהו לשלטון, שוב אירעו שורה של משברים בין ישראל לירדן. המלך עבדאללה מתעב את בנימין נתניהו והיחסים ביניהם היו עכורים מאוד והתקיימו בעיקר באמצעות היועצים. עבדאללה מיעט ככל הניתן להיפגש עם נתניהו בחשאי או בגלוי.
חילופי הממשלה בישראל וירידתו של נתניהו מהשלטון הפיחו תקווה חדשה אצל המלך, כי עתה יוכל לקדם את האינטרסים של ירדן בתחום הכלכלי ובעיקר בתחום המדיני - את רעיון פתרון שתי המדינות - כדי להפחית את הלחץ הפלשתיני הפנימי על בית המלוכה ההאשמי.
ממשלת בנט פתחה את פרק היחסים החדש עם ירדן בשורה של מחוות בתחום המים והאנרגיה. בכירים ישראלים החלו לעלות לרגל לפגישות עם עבדאללה בארמון המלוכה ונתנו לו את התחושה כי הוא "רוכב על הסוס הנכון".
לקראת חודש רמדאן היה מאמץ ישראלי-ירדני למנוע את חזרת האירועים האלימים בשנה שעברה, שהובילו למבצע "שומר החומות". בכירים ישראלים כמו הנשיא הרצוג, שר הביטחון גנץ, שר החוץ לפיד והשר לביטחון פנים עמר בר-לב הגיעו לירדן לפגישות עם המלך עבדאללה ועם שר החוץ אימן א-צפדי, כדי לתאם עמדות לקראת חודש רמדאן. התחושה הייתה אצל שני הצדדים כי הושגו הבנות טובות. אולם ארגון חמאס הצליח לטרוף את הקלפים באמצעות האלימות במזרח ירושלים ובהר-הבית, דבר שאילץ את ישראל להכניס כוחות משטרה להר-הבית, בבת עינו של המלך עבדאללה, שהינו האפוטרופוס של המקומות הקדושים בירושלים על-פי הסכם השלום עם ישראל מ-1994.
האכזבה של בית המלוכה ההאשמי מממשלת בנט-לפיד-גנץ היא עצומה. האירועים האלימים בירושלים ובמסגד אל-אקצה ערערו את היציבות בירדן והביאו ליציאת אלפי מפגינים לרחובות בדרישה להקפיא את הסכם השלום עם ישראל ולגרש את השגריר הישראלי מרבת עמון. 88 חברי פרלמנט ירדניים חתמו על עצומה בנושא, ומקורבו של המלך, ראש הממשלה בשר אלחסאוונה, קרא בנאום בפרלמנט למתפרעים הפלשתינים במסגד אל-אקצה ליידות אבנים של השוטרים הישראלים.
בכירים ירדנים מתדרכים את התקשורת הערבית והזרה כי מדובר ב"משבר אסטרטגי" ביחסי ירדן ישראל וכי "הסכם השלום הוא בסכנה". רבת עמון טוענת כי ישראל מפרה את הסכם השלום במיוחד בכל הקשור לשמירת הסטטוס-קוו בהר-הבית ולמעמדה של ירדן כשומרת המקומות הקדושים בירושלים.
הבכירים אומרים כי ממשלת בנט ממשיכה בקו הקיצוני הימני, היא מתנגדת לפתרון שתי המדינות וממשיכה בדרכה של ממשלת נתניהו ומנסה להחיות את הרעיון כי ירדן היא "המולדת החלופית" של הפלשתינים. גורמים ירדניים אומרים כי המלך מאוכזב מאוד מהתנהלותו של ראש הממשלה בנט, ובשיחות סגורות הוא אומר כי "ירדן מתגעגעת למנהיג ישראלי מבוגר ואחראי כמו יצחק רבין ז"ל".
עבדאללה מלך ירדן מבין היטב את חשיבות הקשר האסטרטגי עם ישראל למרות האכזבה והכעס שלו על ממשלת בנט. האירועים בירושלים ובהר-הבית עדיין לא הסתיימו, ולא ברור עד מתי תימשך המתיחות, כשבעוד כחודשיים יש חג מוסלמי נוסף והוא חג הקורבן (עיד אלאדחא). מבחינתו, הדבר הדחוף כעת הוא לעצור את הסחף שיצרה ישראל במעמדה של ירדן, ולהדגיש את הדחיפות בשמירה על הסטטוס-קוו בהר-הבית, למנוע ביקורי יהודים במקום, לחזק את מעמד הווקף הירדני ולהבהיר כי ירדן היא האפוטרופוס של מסגד אל-אקצה.
לכן, הוא מנסה כעת להפעיל לחץ על ישראל בנושא. הוא שוחח השבוע בטלפון על הנושא עם הנשיא ביידן ופתח בקמפיין דיפלומטי רחב בזירה הבינלאומית. עבדאללה מנסה גם להפעיל לחץ על ישראל באמצעות מדינות ערב שיש להן עמה הסכמי שלום ונורמליזציה. בתחילת השבוע הוא נועד בקהיר עם הנשיא המצרי א-סיסי ועם יורש העצר של אבו דאבי השיח' מוחמד בן זאיד. בהודעה משותפת בתום המפגש הודגשה החשיבות בהשבת הרגיעה לירושלים וכיבוד מעמדו של מסגד אל-אקצה ומעמדה של ירדן כאפוטרופוס של המקומות הקדושים לאיסלאם ולנצרות בירושלים. ההודעה האשימה את ישראל בעצירת הצעדים לפתרון שתי המדינות וחזרה למשא-ומתן עם הפלשתינים.
המשבר בין ישראל לירדן בעיצומו, שני הצדדים עדיין לא יודעים להעריך לאן פני הדברים ומתי בכלל יהיה אפשר לנסות ולשקם מחדש את היחסים ביניהן.
