יום העצמאות - יום הודיה

קבוץ הגלויות המתרחש במדינתנו הוא נס שאנו רואים יום יום לנגד עינינו. הוא החל טרם הקמתה של מדינת ישראל, אך מעת הקמתה הנס רק הולך ומתגבר. מכל רחבי תבל, מכל הגלויות, מתקבצים בני עמינו מרחוק ומקרוב מחברים עולמות ומסורות שהתפצלו ויוצרים את מדינתנו האהובה. בתפילת יום העצמאות אנו שרים את המילים מתהילים: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (קי"ח, כ"ד). מכירים טובה לפני הקב"ה על שזוכים אנחנו לחיות בנס הגדול שאלפי דורות חלמו עליו.

סיפורה של המדינה אינו סיפור של פעם, הוא משימה של היום. עברנו שנתיים קשות, המאבק בנגיף הקורונה הקשה רבות על החיבור בין חלקי העם במדינה. רבים שהו בבתיהם מחשש להתדבקות, וכלכלתה של המדינה נפגעה. אבל בעוז, בגבורה ובאמונה בקב"ה יכולנו להתגבר על המכשולים ולהיות אור לגויים בכל תחומי החיים, ולהצעיד את האומה הישראלית לבנות את הקומה הבאה של המדינה שאנו חוגגים לה היום.

מדוע אנו מתייחסים ליום זה כיום הלל והודיה? לשאלה זו התייחסו גדולי הרבנים והחכמים שחיו באותה תקופה. וכך כתב הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, מי שהיה הרב הראשי לישראל בקול קורא לעם ישראל החי בארצו שיום זה הוא יום התחלת הגאולה וע"כ יש לחוג אותו: "אם כי גדול הוא היום הזה מאוד מאוד מהבחינה הלאומית ההיסטורית יום עצמאות ישראל הראשון מאז כשל ניסיוננו לתקומת ישראל ביד שמעון בר-כוכבא וזכאים אנו לשמוח בו ביום. הלא עוד יותר נשגב ונורא הוד... מבחינת הערכים הנצחיים, שכן הוא מהווה את תחילת מילוי דבר ה' ביד נביאיו, שכן הוא פותח פתח, אם כי עדיין צר וקטן, העתיד להתרחב לפתח עולם למילוי ייעודי הנביאים לישראל ולעמים כולם בציון ומציון. כחזון ישעיהו בן אמוץ ומיכה המורשתי, וכמרומז כבר בתורת משה איש האלוקים - "אראנו ולא מרחוק אשורנו מקרוב נגילה ונשמחה בך" (במדבר כ"ד, י"ז).

הראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל, מי שהיה הרב הראשי לישראל יצא אף הוא במנשר מיוחד לכבוד יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל וכך נכתב: "'היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך' (דברים כ"ז, ט'). כי ביום הזה התפרקנו מעול שעבוד מלכות זרה בצורה מנדטורית בארץ ישראל שרצתה להחניק אותנו עד מוות, ומאימת מלחמת ממלכות שבסביבנו שדימו לשעבדנו שיעבוד עולם. הכרזה נועזת זאת, שלא האמינו לה כל מלכי ארץ, עשתה את כל עם ישראל בארץ ובתפוצות, לעם עצמאי וריבוני בארצו ובכל משטרי חייו, נתנה אומץ וגבורה לצבאות ה'. הם צבאות ישראל במלחמת גאולתו כאריות והצליחו נגד כל הקמים עלינו מסביב, והיא אשר פתחה שערי ארץ לפני עם ישראל מכל פזורי הגולה אל ארץ נחלת ה', והיא אשר נתנה לעם ישראל את מקומו המכובד בין כל העמים... יום זה, הוא יום טוב לישראל היושב בארצו ובכל תפוצות פזוריו לדורותינו ולדורות עולם".

ומוסיף על הדברים של הרבנים הראשיים הרב משולם ראטה, מי שהיה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל הראשונה בספרו קול מבשר חלק א' סימן כ"א: "ויפה כוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דווקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחרות על-ידי הכרזת העצמאות, ואלמלא נעשית ההכרזה באותו היום והייתה נדחית ליום אחר אז היינו מאחרים את המועד ולא היינו משיגים את ההכרה וההסכמה של המעצמות הגדולות שבאומות העולם. כידוע, נס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממוות לחיים הן במלחמתנו נגד הערבים בארץ ישראל והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לארץ ובא על-ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גלויות".

לאור לימוד והבנת הדברים של הרבנים החשובים הנך למד שביום זה קרו מספר דברים.

א. פריקת עול שיעבוד מלכויות מהבריטים וקבלת ריבונות ישראלית.

ב. הוכח האומץ שהיה למנהיגים בארץ להכריז על הקמת מדינה באותו היום על - אף הסיכון שהיה בכך.

ג. פתיחת שערי הארץ לעלייה חופשית של יהודים לארץ.

ד. קבלת מקום מכובד בין העמים, לאחר ההשפלה בגלות הארוכה.

דורנו שחווה את המעבר ממוראות השואה אל נס התקומה, ומהגלות אל הגאולה. דור זה אינו צריך לחפש את המפגש עם השגחת ה' על עמו. הוא חווה על בשרו את השגחת ה' המובילה את האומה והמדינה בדרכים נסתרות ולא צפויות. על-כן יום העצמאות ראוי להיות נחוג בשיר, הלל והודיה למי שעשה ניסים לאבותינו ולנו.