|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
עודד קוטלר [צילום: גל דרן]
|
|
|
אדיפוס וקללת הספינקס
|
|
המחזה הקלאסי היווני הנצחי מאת סופוקלס - אדיפוס, שעולה בתיאטרון, נוצר בהפקה חדשנית, עם רלוונטיות לימינו ● הבימאי אבישי מילשטיין במעטה של קלאסיקה, מעניק לצופים בהפתעה לקח מהדמיון למתרחש במחוזותינו כיום
|
|
כיצד החלה הטרגדיה של אדיפוס? לכאורה מהנבואה שיום יבוא והוא יהרוג את אביו, יתחתן עם אמו ויקים משפחה עם ילדים. נבואה שגרמה לו לעזוב את בית הוריו מלכי קורינתוס (שלא ידע שאימצו אותו), מחשש מהנבואה, וללכת לעיר תבי. בדרכו נתקל בקבוצה של חמישה אנשים שעלבו בו, התקוטט, והרג אותם. כשלא ידע שביניהם היה אביו מולידו, קאיוס מלך תבי. בכניסה לתבי ניצבה המפלצת, הספינקס, שחסמה את הכניסה לעיר, למי שלא יכלו לענות על שאלתה. כשאדיפוס הצליח לענות - סרה קללת הספינקס והעיר נושעה. כך הפך אדיפוס למנהיג נערץ, למלך, התחתן עם אלמנת אביו, ונולדו להם 4 ילדים. לאחר כמה שנים, קללת הספינקס לא פגה, והמגיפה שפשטה בעיר המיטה חללים ואיימה על הקיום. אז המלך מבקש מהנביא, האורקל תרזיאס פתרון. מסתבר שרצח חמשת האשים שביצע גרם למגיפה. אדיפוס נשבע שיימצא את הרוצח וינקום בו.
דן שפירא כאדיפוס המלך הוא שחקן השוחה בקלאסיקה היוונית כבר מתחילת לימודיו באוניברסיטת ת"א. וכך גם בהמשך. הוא מושלם בהופעתו ובהחצנת הביטחון שלו כמלך, כאשר בסצינות שלו עם אמו-אשתו המלכה יוקסטה (אנה סטפן הכובשת בנשיותה), הוא מפגין את התשוקה המינית ביניהם במלוא עוצמתה, המוקרנת במקביל גם על מסך וידאו ענק לשם הדגשה. יתרה מכך, בשיאה של ההצגה, כשהוא מממש את השבועה שלו על עצמו, ומנקר את שתי עיניו, כדי לא לראות את תוצאות חטאיו, הוא מוכיח עד כמה האמת שבו, כאדיפוס, והיכולת להודות במשגים שלו - היא מצרך נדיר שלא קיים בימינו ובמחוזותינו. לעומת זאת, בחירתו למלך מבלי שיעבור ועדת חקירה כפי שנהוג אצלנו, מה שעל כך אנו משלמים ביוקר היא ביקורת חריפה על נוהל המישטר שפשה בקרבנו. זו תרומתו של אבישי מילשטיין בבימויו ועיבודו של המחזה, שתורגם באופן נפלא וקולח בידי שמעון בוזגלו. העיבוד הפעם, גם אם סגנון ההצגה קלאסי, חף מכל עומס של עיצוב תנועה וקצב מוסיקלי המקובלים בתיאטרון בן ימינו, למרות שהברמן בצידי הבמה (בארי טווינסטרא) והמוזיקה שהוא משמיע ומתנועע לקיצבה, מחברים אותנו להיום. הרי המסקנה שההצגה מובילה אותנו אליה היא נוקבת מעין כמותה.
|
|
|
|
|
אמה סטפן ודן שפירא [צילום: דן בן-ארי]
|
|
|
שיא נוסף של ההצגה היא הופעתו של עודד קוטלר כאורקל, המהממת בהדגשים שלו על חשיבות האמת, שמעטים מסוגלים להודות בה, וחיים בהעמדת פנים ומשחק תוך שהם משנים מישטרים דמוקרטיים לדיקטטורים, בהציבם דמויות נבובות חסרות אידיאלים ורחוקות מהאמת הנדרשת. קוטלר מגיע בתפקיד זה לשיאו, כשהתפקיד נראה כטוב ביותר שעשה מאז החל כעלם יפה תואר בסרט "3 ימים וילד". כעת הגיע לשיא בשלותו בהיותו הפרשן המשובח למצב.
ערן בוהם כמלך קראון, שהיה דודו-גיסו של אדיפוס והפך למלך במקומו, ומוצי אביב בסצינה מרשימה ביותר כשליח - מעניקים נופך רחב ליריעה המיתולוגית הכה נחשבת בתרבות העולמית. ראם אהרוני כצלם, מאזכר את ההופעות הרבות בפני המצלמה של השליטים הנבובים כיום, והנעזרים בה להאדרת שמם, הודות לתקשורת הפראבדה שלשירותם. הצגת אדיפוס בתיאטרון נוצר היא נדבך חשוב מעין כמותו בתיאטרון הישראלי, ממש פנינה, בתוכנה, בביצועי המשחק המשובחים של כולם, בבימוי המקורי שידע לנסוך גם את העכשווי במחזה הקלאסי של סופוקלס, ומהווה כרטיס ביקור מצויין לתיאטרון שהעיר בת ים אימצה אל חיקה.
|
|
|
דן שפירא ועודד קוטלר [צילום: גל דרן]
|
|
|
|
|
דן שפירא [צילום: דן בן-ארי]
|
|
|
|
| תאריך:
|
03/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
03/05/2022
|
|
עליס בליטנטל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ש. מ.
|
3/05/22 18:25
|
|
השופטת: מיכל דוידי, סגנית נשיא בית המשפט לתעבורה בחיפה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בשנה האחרונה חלו התפתחויות משמעותיות בקשרים שבין טורקיה למדינות ערביות מרכזיות, לאחר שאלו היו מתוחים לאורך כעשור. הבולטות שבהן הן הפשרת היחסים עם איחוד האמירויות וסעודיה. בעוד שסיבוב הפרסה הטורקי מול אבו דאבי וריאד נבע בעיקר משיקולים כלכליים, יש לו גם משמעויות גאו-אסטרטגיות. ההפשרה ביחסים בין אנקרה, אבו דאבי וריאד תורמת לסיכוי שההתקרבות מהעת האחרונה בין ישראל לבין טורקיה תחזיק מעמד, מכיוון שהיא מביאה לעמדה מתונה יותר של אנקרה בסוגיות אזוריות, החשובות לישראל.
|
|
|
|
|
זה מכבר התגבשה הסכמה גלובלית, לפיה אם יימשכו המגמות הקיימות, קיימת סבירות גבוהה לעליות משמעותיות בטמפרטורה הגלובלית, אשר יגבירו את הסיכון להשלכות חמורות ובלתי הפיכות על המערכות האקולוגיות, לשיבושים ניכרים במערכות החקלאות ולהשפעות על בריאות האדם במאה זו ובמאות אחריה. חרף הסיכונים הברורים, ההתמודדות והניסיון לבלום את השינוי האקלימי כרוכים באתגר פוליטי משמעותי, שכן נדרשות רמה גבוהה של אמון הדדי, התגייסות בינלאומית ושיתוף פעולה בין גורמים לאומיים ובינלאומיים.
|
|
|
|
|
האנטישמיות קיימת אלפי שנים ואין טעם לחפש לה הסבר הגיוני  הביטוי הרצחני ביותר שלה היה כידוע בגרמניה הנאצית, אך ממש לא רק בה טעות לחשוב שמדינת העם היהודי מחוסנת מפני חיידק הגזענות
|
|
|
|
|
