בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
איציק סעידיאן [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
החמור הנוער
|
אישי ציבור היזהרו בדבריכם, כשאתם מעלים על נס את 'מעשהו האמיץ' של איציק סעידיאן ● על-רקע התפנית הפוליטית של בנט, פרישתו של עמיחי שיקלי מסיעת ימינה, מוצדקת ● ולקינוח בקטנה
|
לא מעשה אמיץ אישי ציבור, פוליטיקאים ואחרים, וביניהם שר הביטחון בני גנץ, מרבים לשבח את איציק סעידיאן על מעשהו האמיץ שהוביל לשיפור תנאיהם של נכי צה"ל הלומי קרב. יש לזכור שאיציק היה על סף התאבדות כששרף את עצמו לדעת. התאבדות אף פעם אינה מעשה אמיץ, גם אם באה כאקט מחאה, ואין לעודד אותה, ודאי לא על-ידי אישי ציבור שהם מובילי דעת קהל. בשעה שהם מריעים לאיציק על הישגיו בזכות האקט, כדאי שיחשבו על עוד אנשים רבים שנמצאים במצבו האובדני של איציק, המשמש להם כמודל, ועלולים לבצע חלילה את האקט. ובוודאי לא זאת כוונתם של אותם אישי ציבור, שלא היו רוצים לתת לכך יד. אז רבותיי, סוף דיבורים במחשבה תחילה. יש להביע בכל פורום אפשרי הסתייגות מכל וכל ממעשהו של איציק, ולבחור בכלים ובערוצים מקובלים, כגון בכלים פרלמנטריים ובערוצי תקשורת שהם בעמדת השפעה. לתשומת לב השר גנץ והציבור. מי הצודק מכירים את הבדיחה על החמור הנוער? אז ככה: פעם אחת ביקש איש לשאול את החמור של שכנו. אך למורת רוחו השכן טען שהשאיל את החמור כבר למישהו אחר. אלא שהחמור חשב אחרת. בדיוק אז, לפתע, החל לנעור. "אני שומע את נעירות החמור בחצר", העיר השואל. השכן הנדהם התעשת מיד והשיב: "למי אתה מאמין - לי או לחמור הנוער"? כלפי מה דברים אמורים? בדיון בוועדת הכנסת על הכרזת עמיחי שיקלי כפורש, טען בא-כוחו ושופרו של רה"מ נפתלי בנט, מתן כהנא, ששיקלי בגד בבוס בנט שהביא אותו למפלגת ימינה. לעומתו טען שיקלי שהצטרף לימינה רק על סמך המצע המפלגתי הימני שהציג בנט. אולם משחָבר בנט לשמאל ולתומכי טרור, והפֵר בבוטות וברגל גסה את כל הבטחותיו ומצעו האידיאולוגי לבוחר- אין לשיקלי כל מחויבות אליו עוד, ולכן פרישתו מהסיעה מוצדקת. אז מי הצודק ולמי אתם מאמינים: לבנט, ששיקר וגנב את קולות בוחריו כדי להיות ראש ממששת, או לשיקלי הֶחכם הנוער, שצעק "המלך בנט עירום"? התשובה ברורה. אין ספק שפרישתו של שיקלי הייתה צעד נכון שהתבקש מתעלולי בנט. ימים יגידו אם בעקבותיו, אחרי סילמן, נראה פורשים נוספים. בקטנה שמתם לב לפרויקט היפהפה "אמץ חייל", שהוביל הרדיו החרדי 'קול ברמה' לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל? כל אזרח חרדי, דתי ובכלל, יאמץ חייל אחד ביום הזיכרון ויאמר לזכרו פרק תהילים או ילמד משניות לזכרו ולעילוי נשמתו. כל הכבוד!
|
תאריך:
|
08/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
08/05/2022
|
|
ציפי לידר
|
|
מה מתכוון להודיע מחר הנשיא פוטין בנאומו המסורתי בכיכר האדומה במסגרת חגיגות יום הניצחון על גרמניה הנאצית, ומה תהיינה ההשלכות האפשריות על המלחמה באוקראינה? סקופ: לא יודע, ואני בספק אם מישהו באמת יודע. מה שכן אפשר זה לנסות ולהעריך את האפשרויות השונות. התשעה במאי הוא ללא ספק היום הכי קדוש בלוח השנה הרוסי, ומבטא את המקום העצום שתופסת "המלחמה הפטריוטית הגדולה", כפי שמכונה ברוסיה מלחה"ע ה-2, בהווייה הרוסית היום יומי בתרבות ובחברה הרוסית. הנשיא פוטין ודאי ינצל וימנף את התאריך הזה לקידום של מדיניותו באוקראינה והצדקתה.
|
|
|
אין כמו סיפורים מן החיים. "תשמעו" סיפור שקרה לי ביום שישי שעבר.
|
|
|
עם כינונה של ממשלת השינוי, איחוי, ריפוי, החל בליץ של מסעות מדיניים ודילוגים נושאי בשורה מדינית. עת הזמיר הגיע ופעמי משיח נשמעו עולים באוזני אזרחי מדינת ישראל. ליהודים הייתה אורה ושמחה, אולי אחרי השינוי תבוא הבשורה. נדמה היה כי השרים אשר היו באוויר יותר מהיותם על הארץ, מבשרים על בוא האביב המדיני אשר לא היה כמותו מאז שיבת העם היהודי למולדתו.
|
|
|
פרשת "בְּהַר" ממשיכה להשרות לנו את האווירה של הביטוי "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" מספר "ויקרא" בפרק י"ט ובפרשת "קְדוֹשִׁים" בפרק כ"א בפרשת "אֱמֹר". בפרשה שלנו, פרשת "בְּהַר", הקדושה באה לידי ביטוי לא במישור דתי, אלא בהיענות למצפן ולמצפון החברתי-הסוציאלי, התובע מכל אחד מאתנו להקשיב לקול האנושי של אזרח, אשר הגיע למצב כלכלי קשה מנשוא. תביעה זו באה לידי ביטוי בדרישה לגלולת ערנות ולא להפקיר מי שהגיע למצב "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ" ("ויקרא", פרק כ"ה, פסוק ל"ה).
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - תכירו ותעריכו, אמת קשה, קלון, כמקובל, תפרו תיק וסיכול "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, נחת, שלווה, שמחה ואושר "הגרמנים לא חזרו למוטב, הם רק נחים" (בן הכט)
|
|
|
|