|   15:07:40
דלג
  אביתר בן-צדף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
הרצוג. לוחם יהודי [צילום: נתי הרניק/לע"מ]

הנשיא שהיה פעמיים ראש אמ"ן

הרצוג בחר לא להיות רב (כמו יעקב, אחיו הצעיר), יצא ללמוד משפטים בלונדון, והקדיש זמן נכבד לפעילות ציונית
09/05/2022  |   אביתר בן-צדף   |   יומני בלוגרים   |   תגובות


"תבוסה גדולה"

היחס הלא-נכון למודיעין הצבאי במלחמת הקוממיות נבע, לדעתי, מהיות "ההגנה" מיליציה פוליטית. כך, נשלחו במלחמת הקוממיות לוחמים ועוצבות לקרב בלי מודיעין, ולפעמים זה הכשילם (עמ' 237, 239, 240). חיים הרצוג עורב בשני כישלונות כאלה בהיותו קצין המודיעין (קמ"ן) של חטיבה 7 - מבצע בן-נון א' ומבצע בן-נון ב', שכשלו בקרב על לטרון במאי 1948, והותירו מאה ועשרים הרוגים, כמאה וחמישים פצועים, נעדרים רבים ואפילו שבויים. על מבצע בן-נון א', כתב הרצוג בספרו האוטוביוגרפי, "זו הייתה תבוסה גדולה" (עמ' 224, 225).

הרצוג (1997-1918), אלוף, ח"כ, ונשיא המדינה, נולד בבלפסט, בירת צפון אירלנד, ולמד במוסדות חינוך כלליים. עם סיום לימודיו התיכוניים עלה חיים ארצה, כדי ללמוד בישיבה בירושלים. היה פעיל בתנועת בני עקיבא, ועמד להקים עם חבריו את קיבוץ טירת-צבי בעמק בית-שאן. בן שש-עשרה הצטרף ל"הגנה", והיה בפלוגה הדתית. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, אביו, נבחר בינתיים לרב הראשי לארץ-ישראל אחרי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בפברואר 1938 הפך הרצוג הצעיר לנוטר במשטרת ירושלים, ושמר על שכונת ארנונה, שנמצאת בין תלפיות לבין רמת-רחל. יהושע יוסטמן סיפר, שפעם התמרמר חיים על כך שאחד המפקדים דיבר אליו לא יפה. בתגובה, אמר: 'אחזור לכאן בתור גנרל'". שמונה-עשרה שנה לאחר מכן היה הרצוג מפקד חטיבת-מחוז ירושלים 16, ולאחר כשבע שנים נוספות היה אלוף.

הרצוג בחר לא להיות רב (כמו יעקב, אחיו הצעיר), יצא ללמוד משפטים בלונדון, והקדיש זמן נכבד לפעילות ציונית. כסטודנט באוניברסיטת לונדון היה חניך במכינה, שהכשירה מועמדים לקצונה בצבא הבריטי. ביולי 1941 סיים הכשרה לקצינים אקדמאיים בחיל השריון, ושובץ כסמל הדרכה בחיל הפרשים.

טוראי 295091 חיים הרצוג התגייס בדצמבר 1942 לצבא הבריטי, ונשלח לבסיס הדרכה, שבו הוצמד לו הכינוי, ויויאן. לאחר הטירונות הוצב לקורפוס המודיעין הבריטי, והיה מראשוניו. באחד באוקטובר 1943 נשלח לפטננט (סגן-משנה) הרצוג להשתלמות חילית במודיעין. הוא סיימהּ בסוף 1943, והוצב להדרכה, ואחר-כך להשתלמות לחוקרי שבויים. ביולי 1944 צורף לחטיבה 32, שנעה מנורמנדיה לעבר ארצות השפלה. בראשית נובמבר הועבר זמנית לדיוויזיית הרגלים 3, שהבקיעה לחבל רוּהר בגרמניה, והיה מראשוני החיילים היהודים, שדרכו ככובשים על אדמת גרמניה.

שחרור ברגן בלזן

בחנוכה תש"ה הדליק קפטן הרצוג עם סרג'נט אוגוס, יהודי ממזרח לונדון, נר שלישי על פגוש הג'יפ שלהם ברחוב הראשי של העיר הגרמנית אאכן, ושניהם שרו שם "מעוז צור" בניגון המסורתי.

הוצב שוב בחטיבת הרגלים 30, שהבקיעה את קו ההגנה זיגפריד הגרמני בין הנהר ריין לנהר מאז. הרצוג צוות לקבוצה, שתהיה בחוד הדיוויזיה, ותצייר תמונת קרב ברורה של הכוחות הגרמניים. בין השאר, נועדו לתאר את המוראל בעוצבות הנאציות, שלחמו על אדמת גרמניה, כדי לסכל את כיבושה.

העיירה ריס, שאליה נכנסה הדיוויזיה, הייתה עיי חרבות. זה, מאז ומתמיד, גורלה עיר, שקרבות נערכים בתוכה. בסיור שטח במובלעת הולנדית סביב העיר אנסחדה, שטרם שוחררה מכיבוש נאצי, היו הרצוג וחבריו עדים לכניעת הגרמנים ולשפטים, שעשו תושבי העיר במשתפי פעולה ובנשים, שזנו עם הגרמנים. לימים, כנשיא, הוזמן הרצוג לחגוג עם תושבי אנסחדה יובל לשחרורה. את הסדר בשנת תש"ה עשה הרצוג עם הסמל אוגוס בשוחה מחופה בברזנט, ולא בטקס חגיגי.

בינתיים עדיין לחמו בעלות-הברית כדי להכניע את התנגדות הנאצים. בקרב על עיר הנמל ברֶמֶן בצפון-מערב גרמניה נפצע, ושמיעתו נפגעה עד סוף ימיו. בברמן פגש שוב את ההכחשה הגרמנית של זוועות השואה, לאחר שפגש את ניצולי מחנות הריכוז. באזור ברמן שחררה יחידתו אגד מחנות עבודה, שהיה חלק ממחנה הריכוז זקסנהאוזן, והרצוג נחשף למחזות נוראיים, ששברו אפילו את גנרל הורוקס הקשוח. המקומיים העמידו פני מיתממים, ושיקרו במצח נחושה, שלא ידעו על הנעשה.

בחמישה-עשר באפריל 1945 שחרר קורפוס 8 הבריטי את מחנה הריכוז ברגן בלזן, והרצוג סייר בו, והזדהה בפני הניצולים, לתדהמתם, כקצין יהודי מארץ-ישראל. בשבת הראשונה של היותם חופשיים, קידש על הכוס בפניהם ברגע שלא יישכח. חמישה שבועות אחרי שנכנסו הבריטים לברגן בלזן, הם שרפו את המקום המקולל לבל יישאר ממנו זכר - פרט לשלט הכניסה למחנה.

סוד מודיעיני

כחוקר שבויים, פגש הרצוג על אדמת גרמניה ובדרך אליה הרבה שבויים בדרגות שונות מהממשל ומהשירותים המזוינים הנאציים. בנמל קוקסהאבן קיבל את כניעת שייטת שולות-מוקשים. אובר-לוטננט פון ביסטרפלד, מפקדהּ, היה גאה בהיותו נאצי, לעומת קצינים נאציים אחרים, שהתרפסו בפני שוביהם. הרצוג תמה האם הוא גאה בזוועות, שעוללו הנאצים, ומפקד השייטת הכחיש, שנעשו זוועות, ואמר שאם יוכיחו לו, שנעשו זוועות, יצהיר בפני פקודיו, שהוא בוש בהיותו קצין גרמני. הרצוג שלחוֹ בלווית שני קצינים בריטיים לסייר באגד מחנות העבודה סנדבוסטל ובבית-חולים סמוך. שם פגש הקצין הגרמני את מפקד המחנה הצבאי הגרמני, שסיפר לו מה עוללו במחנה.

פון ביסטרפלד חזר לנמל חיוור כסיד, כינס את כל צוותיו, סיפר להם את אשר ראה, והצהיר בפניהם, "אני מתבייש להיות קצין גרמני" (עמ' 74-73).

ביוני 1945 הועלה הרצוג בדרגה, והיה קצין מטה מתאם לענייני מודיעין בקורפוס 30. הוא שובץ בצוות קצינים, שנועד לחשוף מנהיגים נאציים, שמסתתרים במחנות השבויים. הצוות פעל בכפר בארפלד, בנה תיקייה של מבוקשים, וחקר את השבויים הראשונים מההנהגה הנאצית.

אחד מאלה היה היינריך הימלר - ראש SS והגסטאפו והכוח המניע ביישום "הפתרון הסופי", רצח היהודים. בסוף ימי הרייך השלישי ניסה הימלר להגיע, בלי אישור היטלר, ובעזרת הרוזן פולקה ברנדוט השוודי, להסכם עם בעלות-הברית לכניעת גרמניה. היטלר הדיחו מיד, והימלר ברח עם נאמניו ועם שומריו לבוואריה. ליתר ביטחון, הזדהה בשם אחר, ושינה את חזותו. הוא נתפס בנקודת ביקורת, תושאל, ונעצר. כעבור זמן קצר הודה, שהוא הימלר, והדבר אומת כדבעי.

הימלר רצה לפגוש את פילדמרשל מונטגומרי ואת וינסטון צ׳רצ׳יל, ראש הממשלה הבריטי, וסיפר, כי התמסר מרצונו לידי הבריטים, כדי להזהיר את המערב מפני האיום הסובייטי. לאחר שבקשתו נדחתה, התאבד הימלר בבליעת כמוסת ציאניד, שהסתיר בפיו. גופתו נקברה ביער, ומקום קבורתו הנו עדיין סוד מודיעיני.

בתחילת שנת תש"ו התכוונו העקורים היהודיים להתכנס ליד אתר ברגן בלזן. הבריטים ניסו לסכל את הרעיון, ושלחו את הרצוג, הדובר אידיש, להיות בוועידה הלא-רצויה. "המדיניות של צבאות בעלות הברית בגרמניה התבסס על התעלמות מקיומם של יהודים כקבוצה אתנית, ובתוך כך התייחסו אליהם ...על-פי המדינות שבהן נולדו או התגוררו" (עמ' 83). באותה ההזדמנות הכיר הרצוג את שלמה שמיר (רבינוביץ), מפקד בכיר בבריגדה היהודית (חי"ל), שסיפר לו על "הבריחה" - העברת יהודים ממזרח אירופה למחנות עקורים במערבה, והרצוג הביע נכונות לסייע ל"בריחה".

לאחר הכינוס בברגן בלזן נסע הרצוג לבקר את משפחתו בירושלים, שנפרד ממנה שבע שנים לפני כן, כשיצא ללמוד בבריטניה. בשהותו בירושלים פגש את אבא אבן, והכיר את אורה אמב"ש, גיסתו של אבן, והתאהב בה. כשחזר לגרמניה, הופקד על מערך ביטחון השדה הצבאי בבראונשוויג, וזה היה בתחילת המלחמה הקרה. בין השאר, היה אחראי לסיכול רשתות ריגול. באזור פעילותו פעל המוסד לעלייה ב', ושלמה שמיר ביקשו לסייע לארגון. הרצוג דאג, שיוצאי החי"ל יחליפו את השומרים בנקודות המעבר לאורך הגבול עם ברית-המועצות, או, לפחות, ישמשו כמתורגמנים. דאג שקציני דת אמריקניים ישיגו אוכל עבור הבורחים, ואפילו שכנע קולונל סובייטי להעביר בורחים ברכבות, שתחת חסותו.

בחמישה-עשר באפריל 1946 הועלה הרצוג לדרגת מיג'ור, כראש מודיעין אזורי 2 בממשל הצבאי הבריטי בגרמניה. התקן למשרתו היה לפטננט-קולונל, אך הרצוג היה צעיר מדי מכדי לענוד את הדרגה. הוא הקים מערך מודיעין מקיף, ואחר-כך נוסף לאחריותו הקשר עם הריגול הנגדי האמריקני. כשמונה חודשים אחר שעלה בדרגה, השתחרר הרצוג מהצבא הבריטי, והתלבט לאן יפנה. יש הסבורים, כי הרצוג לא היה בטוח, שמקומו בארץ (עמ' 92). יעקב, אחיו הצעיר, שכנעו לחזור ארצה, למרות חילוקי הדעות בינו לבין משפחתו לגבי הדת, שגרמו לו לרצות להתרחק ממשפחתו.

כשחזר, נפגש שוב עם אורה אהובתו, שהתכתב אתה, ובנסיעה משותפת לשווייץ הציע לה נישואים. הם נישאו בל"ג בעומר תש"ז בגדרה, ועשו ירח-דבש בנהריה. לאחריו שבו לעיסוקיהם. הרצוג החל לעבוד כמתמחה במשרד עו"ד בירושלים, וממנו יצא לראיון עם דוד שאלתיאל, מפקד הש"י ב"הגנה". כאיש המחלקה המדינית בסוכנות היהודית, הוטל עליו לנהל את המעקב אחר הנעשה בוועדת האו"ם לעניין ארץ-ישראל (UNSCOP), שהחליטה לבסוף על הצעת החלוקה, שאושרה בהחלטה 181 של עצרת האו"ם בלייק סקסס ב-29 בנובמבר 1947. למחרת פרצה מלחמת הקוממיות. המבצע כמעט שלא תועד - גם בספרו של הרצוג. במהלכו לא בחלו אנשי הש"י בשום אמצעי כדי לדעת מה קורה במסדרונות הוועדה.

אכזבה

הרצוג קיווה, שיהיה מפקד במודיעין של הצבא היהודי, אך לא צורף לאנשי הקבע במטכ"ל ה"הגנה", אלא קודם לראש אגף השלטונות במחלקה המדינית בסוכנות. במסגרת תפקידו גם היה אחראי לביטחון הסוכנות. עסק, בעיקר, בתיאום מול השלטונות הבריטיים עד צאתם מהארץ.

כעבור זמן קצר הגיעה ארצה קבוצת חלוץ של ועדת הביצוע, שמינה טריגוֶה לי, מזכיר האו"ם. בראשה עמד פאבלו דה אזקאראטה, דיפלומט גולה מספרד, ולוטננט-קולונל רגנוואלד א' רושר לונד הנורווגי היה יועצה הצבאי. הערבים החרימו את הקבוצה, הבריטים הקשו עליה, והסוכנות היהודית עשתה הכל להתקרב אליה, וזכתה באהדת היו"ר והיועץ הצבאי, לפחות.

לונד גילה אהדה רבה, וסייע להרצוג, שהיה המקשר בין הקבוצה לסוכנות, במידע ובייעוץ צבאי. לונד הציע רעיונות להגנת היישוב היהודי ולבניין הצבא היהודי, אך היה פסימי מאוד לגבי יכולת היהודים להגן על עצמם מול היתרון הכמותי והאיכותי הערבי.

תוך כך עורבו אורה וחיים הרצוג בפיגוע במוסדות הלאומיים בירושלים - אחד המחדלים החמורים ביותר בראשית מלחמת הקוממיות. מכונית-נפץ התפוצצה סמוך למשרדו של דוד בן-גוריון. חיים, שזה היה מקום עבודתו, לא נפגע, אך אורה, שהייתה עוזרת ראשית לד"ר אהרן קציר בהקמת חיל המדע, ובאה לפגישה בבניין, נפצעה, וחיים חילצה לבית-החולים ביקור חולים. אורה יצאה מהפיגוע בזעזוע-מוח, בפציעות ראש, ברסיסים בעיניה וב"הלם מושהה", כדברי בעלה, ונותרו צלקות בגולגלתה.

כשלוש שעות אחר הפיגוע הגיע הרצוג לפגישה מתוכננת עם לונד כשדם קרוש על חולצתו. לאחר סיור בירושלים, העיר לונד, כי תושביה היהודיים "אינם מתנהגים כמי שמתגוררים בעיר נצורה". תוך כך גילה הרצוג, שהיו מי ששוחחו עם קבוצת החלוץ על אפשרות לוותר על ירושלים (עמ' 137). בדוח הש"י צוטטה הערכת לונד, כי "היהודים עומדים וגבם אל הקיר, בלא ערובה בדמות עזרה שתגיע דרך הים, בזמן המתאים, בכמות הדרושה ובביטחון מספיק" (עמ׳ 138) - הערכה, שנותרה עדיין בתוקפה, לדעתי. למרות ידידותו של לונד ולמרות עזרתו ליהודים, הטילו מומחי הש"י ספק ביכולתו (עמ׳ 158). כלומר, באמינותו.

בינתיים, לנוכח הכישלונות היהודיים במלחמת הדרכים, נסוגה ארצות-הברית מתמיכתה בהקמת מדינה יהודית, בעיקר, בלחץ מחלקת המדינה. לימים, כנספח צבאי של ישראל בארצות-הברית, פגשו הרצוג, משה דיין, הרמטכ"ל, יצחק רבין, ראש אגף ההדרכה, ומתי פלד את הנשיא לשעבר הארי טרומן, שיעץ לדיין, "... אף פעם אל תאמינו לבני הזונות הדפוקים האלה במחלקת המדינה" (עמ׳ 98).

בהיותו ראש מחלקת המודיעין (ממ"ן) במטכ"ל, המשיך הרצוג להיות קשור ללונד. הקולונל הנורווגי לא נשכח, ובשנת 1972 ביקש בן-גוריון מיצחק קינן, השגריר הישראלי לנורווגיה, לאתרו, וזה נעשה בדצמבר 1972. הקולונל כבר היה בן 72, חולה, אך המשיך להיות אוהד ישראל.

למודיעין הצבאי

במאי 1948 עזב הרצוג את המחלקה המדינית בסוכנות היהודית, והוצב כקמ"ן חטיבה 7, שאך הוקמה בפיקודו של שלמה שמיר. למרות ניסיונו ודרגתו הבכירה במודיעין הבריטי, לא הוצב לתפקיד בכיר במודיעין. כלומר, במטכ"ל; כנראה, בשל הוויכוח המר בין יוצאי ה"הגנה" והפלמ"ח לבין יוצאי הצבא הבריטי, שהכה בצה"ל. למטכ"ל יגיע הרצוג רק בשלהי מלחמת הקוממיות, כשתוקם ממ"ן.

רס"ן הרצוג הגיע לחטיבה החדשה (שהוקמה בחופזה רק בתשעה במאי 1948) ממש לפני מבצע בן-נון א', ולא מצא במטה החטיבה אוגדן מודיעין. בחטיבה לא חשדו, שלטרון מוגנת על-ידי חטיבת לגיון ירדני, למרות שד"וחות תצפית של מאיר זורע (זרו), מג"ד בחטיבה 6 עציוני, ושל אנשיו סיפרו על היערכות כוחות הלגיון בזירה (עמ' 220). לדברי זורע, הוא העבירם באלחוט להרצוג אישית, אך הרצוג לא זכר זאת. גרסה אחרת - המידע הועבר לקצין המבצעים של חטיבה 7, שלא העבירה למח"ט. קצין המבצעים סולק מצה"ל בהמשך המלחמה בחשד, שהוא סוכן בריטי-ירדני. המבצע נדחה ביום, וכשל, למרות דיווחים נמשכים של זורע על היערכות הלגיון.

מבצע בן-נון ב', שעליו פיקד חיים לסקוב, מג"ד בחטיבה 7, יצא לדרך בשלושים במאי בליילה, ונכשל. "[הכוחות] נסוגו לפתע - מסיבות שהיסטוריונים עודם מתאמצים לפתור", כתב הרצוג (עמ' 226). צה"ל לא חקר את כישלון שני המבצעים הללו.

לאחר מכן טוען הספר, כי דוד מרקוס (לוטננט-קולונל יהודי אמריקני, שהתנדב לסייע לצה"ל), שמיר, הרצוג וקצין ההנדסה של החטיבה גילו את "דרך בורמה" לירושלים. על תואר מגלה "דרך בורמה" מתחרים רבים - כמעט כמו על מי השמיד את הטנק הסורי בדגניה. לפי אלוף אליהו בן-חור, שפיקד על מחוז ירושלים ב"הגנה" במאורעות תרפ"ו-תרפ"ט, היו הרבה דרכי בורמה לירושלים, וכמעט כל נער בירושלים הכירן. כלקח מהמאורעות, הורה בן-חור למפותן. המפות נעלמו במגירה כלשהי במטכ"ל. אוסיף, כי יוסף מנקס ("ינאי"), אחראי לתחבורה בלח"י, הוביל שיירות רבות לירושלים ממנה עוד לפני ש"דרך בורמה" התגלתה כביכול, ולפני שהפכה ל"דרך חטיבה 7" ול"דרך הגבורה".

בשלושים ביוני הורה בן-גוריון לפרק את הש"י ולהקים שירות מודיעין חדש, שבראשו יעמוד סא"ל איסר בארי, ראש הש"י. הרצוג עלה לדרגת סא"ל, ומונה לסגנו, כדי להיות "אחד הארכיטקטים הראשיים בבנייתו של מערך מודיעין צבאי ישראלי חדש לחלוטין", כדבריו. כיוון שלבארי לא היה ניסיון במודיעין צבאי, נחלקה העבודה ביניהם, והרצוג הופקד על המודיעין הצבאי ועל הקשר עם המטכ"ל. שירות הידיעות, כדברי איסר בארי, הפך לשירות מודיעין.

פעמיים ראש אמ"ן

בספטמבר 1948 פורסם "תקן 25/48 שירות מודיעין", שהקים את ממ"ן. זמן קצר לאחר מכן, הודח איסר בארי מתפקידו, עקב מעורבותו, כראש הש"י ב"הגנה", בכמה פרשיות מפוקפקות (וביניהן משפט טוביאנסקי, אך לא בגללו), והרצוג החליפו כראש ממ"ן. כעבור כמה שנים, נקרא אל"ם הרצוג מחדש לעמוד בראש המחלקה, שכבר נקראה אגף - היחיד בתולדותיה, שמילא את התפקיד פעמיים, ועלה לדרגת אלוף.

כיוון שהספר דן בהיותו של הרצוג לוחם יהודי, הוא טווה יחד את דמותו כיהודי - בכורו של הרב הראשי לישראל - עם היותו חייל, ונוגע קלות וקלוש מדי בתפקידו החשוב כמייסד, למעשה, של אגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל. בנוסף, וזו מעלה, מספר הספר את הרקע ההיסטורי לפעילות הרצוג - בבריטניה ובצפון אירלנד, באירופה, בארץ-ישראל ובארצות-הברית. במהלך קריאת הספר, לוחם יהודי, שאלתי את עצמי מה הייתה זכותו להידפס. בראש ובראשונה תמהתי למה מפורט בספר רק העשור הזה בחיי חיים הרצוג, כחייל וכמפקד, כאשר העשור הבא הרבה יותר משמעותי לקורא הישראלי - ולדעתי, גם בביוגרפיה הצבאית שלו.


על הספר, שלומי חסקי ומיכאל הרצוג (עורכים), 2022. לוחם יהודי. חיים הרצוג - חייל ומפקד, 1948-1938. ראשון-לציון: ידיעות ספרים. 255 עמ'. 98 שקל.

המאמר פורסם בראשונה בכתב-העת "האומה" 226, מאי 2022.
תאריך:  09/05/2022   |   עודכן:  09/05/2022
אביתר בן-צדף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הנשיא שהיה פעמיים ראש אמ"ן
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סקירה על ספר שיריה של המשוררת אסתי בר זו שירה היודעת לבטא היטב את המכאובים שעברה בחייה, ואת יכולות הנפש שלה לעבור על מהמורות החיים ולהמשיך הלאה
09/05/2022  |  חגי קמרט  |   יומני בלוגרים
ראש ה-CIA ווילאם בארנס השתתף בסוף השבוע בפאנל ביוזמת ה"פייננשל טיימס" והתייחס שם למלחמה באוקראינה בהיבט הרחב יותר שלה, ואמר דברים מעניינים. הוא סיפר שקהילת המודיעין של ארה"ב החלה כבר בסתיו 2021 "להרכיב תמונה מפורטת ומטרידה של תוכניותיו של פוטין לפלישה גדולה חדשה לאוקראינה.
09/05/2022  |  יאיר נבות  |   יומני בלוגרים
שלושה טילי שיוט רוסים פגעו אחה"צ באזור אודסה וגרמו לפציעתה של אישה אחת ולנזק משמעותי לאיזורי מגורים. בעיר סומי בצפון מזרח אוקראינה נחתו פגזים בתוך בית הקברות היהודי וגרמו לו נזק. לטענת אוקראינה לפחות שני בני אדם נהרגו בהפגזה רוסית שפגעה הלילה בבי"ס בכפר בילוהוריבקה במזרח המדינה מערבית ללוגאנסק, וישנו חשש כבד לחייהם של לפחות 60 בני אדם שהסתתרו בתוך מבנה ביה"ס.
09/05/2022  |  יאיר נבות  |   יומני בלוגרים
יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועה הסתובב בסוף השבוע שעבר בג'יפ המפואר שלו בעיר עזה והתמונות שודרו בערוץ אל-אקצה של חמאס בלווי כותרת מפיו האומרת: "אנו חיים חיים נורמלים ולא עושים חשבון לאף אחד".
רפורמת "דרך שווה" להאחדת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, היא לא יותר מאשר מסמך כניעה של משרד התחבורה לפקידי משרד האוצר. לא מעט פקידים עברו מהאוצר למשרד התחבורה, והרפורמה שהציגו השרים מרב מיכאלי ואביגדור ליברמן היא הדגל הלבן המסמל את השלמת כיבוש משרד התחבורה ע"י האוצר.
08/05/2022  |  עידן יוסף  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il