|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
160 מיליון דולר [צילום: ג'ון לוכר, AP]
המשמעות של תיאגוד בחברות שונות

מיסוי הטיפול במחלת הסוכרת

היקף ההתערבות של רשות המיסים בהסכמים בין-חברתיים: פסק דינה של השופטת ירדנה סרוסי בעניין מדינגו, אשר מכרה את פעילותה בתחום הסוכרת לחברת Roche
13/05/2022  |   דוד גולדמן   |   מאמרים   |   תגובות

זכות ההתאגדות מהווה אבן יסוד בכלכלה המודרנית ומימושה מהווה את אחד הנדבכים העיקריים בצמיחתו ובהתפתחותו של המשק. יכולתם של אנשי עסקים לאגד פעילויות ספציפיות בתאגידים שונים, תוך שמירה על הגנה משפטית ראויה, מהווה זרז מהותי לנטילת סיכונים הכרחיים לקידום פעילויות עסקיות.

"שמירת המרחק" בין פעילויות עסקיות באמצעות תיאגוד בחברות שונות מובילה, לעיתים, למבנים משפטיים מורכבים. מורכבות זו גדלה - ולעיתים עשרות מונים - כאשר הפעילות חוצה את גבולותיה של מדינה ספציפית ומתרחבת לפעילות בינלאומית. אחד השיקולים הרלוונטיים בבחירת המבנים התאגידיים הוא שיקול המס, בין בתחום המיסוי הישיר, בין בתחום המיסוי העקיף ובין בשילובם. לעיתים, המבנה התאגידי הנבחר עלול להוביל לתאונות מס ולעתים יוביל ליתרונות מס.

פסק הדין שניתן (8.5.22) בבית המשפט המחוזי בת"א בעניין מדינגו בידי השופטת ירדנה סרוסי, עסק בחלק מהשלכות המס האפשריות של הסכמים בין-חברתיים שנכרתים בין חברות קשורות ובהיקף ההתערבות של פקיד השומה בהסכמים אלו. במקרה זה קיבל בית המשפט את עמדתה של מדינגו, לפיה אין בסיס להתערבותו של פקיד השומה בהסכמים הבין-חברתיים.

ברקע הדברים
הנהלת Roche, בזל

אלרון תעשיות אלקטרוניות הקימה בשנת 2005 את מדינגו, אשר פיתחה משאבת אינסולין אלחוטית ייחודית עבור חולי סוכרת בשם "סולו". בשנת 2010 רכשה אחת החברות מקבוצת Roche את מניותיה של מדינגו ב-160 מיליון דולר, בתוספת תשלום בסך 19 מיליון דולר לפי אבני דרך מוסכמות, אשר לא כולן הושלמו.

כחצי שנה לאחר רכישת המניות, נחתמו בין מדינגו לבין חברה מקבוצת Roche ארבעה הסכמים בין-חברתיים: (1) הסכם למתן שירותי מחקר ופיתוח, לפיו כל הקניין הרוחני שיפותח החל ממועד ההסכם יימצא בבעלות מלאה ובלעדית של רוש; (2) הסכם למתן שירותי שיווק, תמיכה טכנית, מנהלה וייעוץ ותמיכה בכל הקשור לשימוש בפטנטים; (3) הסכם למתן שירותי ייצור ואריזה לסולו; (4) הסכם רישיון שימוש בקניין הרוחני שמדינגו פיתחה עד לאותה נקודה. תחולת כל ההסכמים הבין-חברתיים הייתה עד 31.12.2013.

בינואר 2012 קיבלו עובדי מדינגו הודעה, לפיה הפעילות בישראל תופסק לא יאוחר מ-31.12.2013, וזאת כתוצאה מתוכנית של Roche לצמצום אתרי פעילות. ואכן, פעילותה העסקית של מדינגו הופסקה במהלך 2013, ובנובמבר 2013 נחתם הסכם בין מדינגו ובין מספר חברות מקבוצת Roche למכירת הקניין הרוחני הישן שלה. מדינגו דיווחה לפקיד השומה, כי מכרה את קניינה הרוחני בתמורה ל-160 מיליון שקל, אך פקיד השומה עפולה לא קיבל את עמדתה, לפיה קניינה הרוחני נמכר בשנת 2013.

לשיטת פקיד השומה, מדינגו העבירה את עיקר הפונקציות, הנכסים והסיכונים (FAR - Functions, Assets, Risks) הקשורים לפעילותה כבר בשנת 2010, והעברה זו מהווה עסקה הונית המתחייבת במס. לטענתו, מאחר שמדובר בעסקה בין צדדים קשורים, ניתן לגזור את שווי ה-FAR מהתמורה ששולמה לאלרון ברכישת המניות, תוך עריכת התאמות שונות. בהתאם קבע פקיד השומה, כי למדינגו הכנסה חייבת בסך 481 מיליון שקל וכי היא חייבת בתשלום מס (קרן) בסך 120 מיליון שקל.

פסק הדין
סרוסי. בחנה שתי שאלות נפרדות

בית המשפט דחה את טענת פקיד השומה, לפיה מדינגו ו-Roche סיכמו ביניהן, כי הפעילות תעבור בהדרגתיות באמצעות הסכם הרישיון, על מנת שלא לשלם את המס בגין מכירת הפעילות במועד הרכישה, אלא רק לאחר שערכו של הקניין הרוחני הישן יישחק. ראשית, לא הובאה לכך כל ראיה. שנית, על מנת שתיווצר "פיקציה" של מתן רישיון כמכירה, מבלי לבחון את נסיבות המקרה ואת ההתנהגות בפועל באופן ספציפי, יש להצביע על הוראה חוקית מפורשת הקובעת זאת או על תנאים המורים כך באופן מובהק

השופטת סרוסי הזכירה, כי המנגנון המקובל להתמודדות עם הסוגיה של עסקות בין צדדים קשורים הוא העיקרון הידוע בשם Arm's length principle. אם העסקה יכולה הייתה להתקיים בין צדדים שאינם קשורים ושאינם בעלי אינטרסים זהים, הרי שמדובר בעסקה בתנאי שוק, ובכך מוסר החשש מקיומה של עסקה שכריתתה ותנאיה מושפעים מהקשר שבין הצדדים. עם זאת, שאלת "סיווגה" של עסקה פלונית (למשל, אם מדובר בהסכם רישיון או בהסכם מכר) רלוונטית לכל עסקה, גם בין צדדים שאינם קשורים. לעיתים החקיקה היא שקובעת "פיקציות" מסוימות לעניין סיווגה של עסקה, מבלי שהדבר תלוי בקיומו של קשר בין הצדדים.

בית המשפט ציין, כי מאחר שההסכמים הבין-חברתיים מהווים עסקה בין צדדים קשורים, יש לבחון, בראי הוראות קווי ההנחיה של OECD (OECD Transfer Pricing Guidelines for Multinational Enterprises and Tax Administrations), האם עצם היות הצדדים קשורים השפיע על אפיון ותמחור העסקה. בנוסף יש לבחון, האם ההסכמים הבין-חברתיים מהווים במהותם מכירה של פעילות מדינגו, אף אם הם היו נעשים בין צדדים שאינם קשורים ואף אם לא נפל כל פגם בהסכמים כשלעצמם ובתמורה שנקבעה בהם.

בהתאם לכך בחנה השופטת סרוסי שתי שאלות נפרדות. הראשונה: האם ההסכמים הבין-חברתיים כשלעצמם, ובמנותק מהיות מדינגו קשורה ל-Roche, מהווים מכירה של הפעילות. השנייה: אף אם אין בהסכמים הבין-חברתיים כשלעצמם כדי להוות מכירה של הפעילות, האם העובדה כי הצדדים קשורים, השפיעה על אפיון ההסכמים כך שיש לראות את ההסכמים כמכירה של הפעילות בין הצדדים. בנוסף ציינה, כי נסיבות המקרה דומות במהותן לנסיבות פסק הדין שנתן שופט בית המשפט המחוזי מרכז שמואל בורנשטיין בעניין ברודקום וכי פסק דינה ימשיך בתלם שנחרש בפרשת ברודקום ובפרשת ג'יטקו.

בפתח התייחסותה לשאלה הראשונה הבהירה השופטת סרוסי, כי אין משמעות לכך שעסקות דומות נעשות גם בין צדדים לא קשורים, משום שגם עסקות מקבילות כאלו בין צדדים לא קשורים יכולות להיחשב כמכירה של פעילות, חלף הסדרה בהסכמי רישיון ומו"פ שונים. אך מחומר הראיות במקרה זה עלה, כי הפעילות במדינגו נמשכה, ואף ביתר שאת, בהתאם לאמור בהסכמים הבין-חברתיים. לפיכך, ההסכמים הבין-חברתיים כשלעצמם אינם מהווים מכירה של הפעילות.

השופטת סרוסי מצאה לנכון לציין, כי העובדה שתוצרי פעילות המו"פ החל משנת 2010 אינם שייכים למדינגו, אינה מלמדת שפעילות המו"פ לא מתבצעת אצלה ותחת אחריותה. אף אם התמורה המשולמת בהתאם להסכמים לא משקפת את שווי פעילות המו"פ ותוצריה, אין בכך ללמד שנמכרה הפעילות, אלא לכל היותר שהתמורה ששולמה איננה משקפת את Arm's length principle. לעומת זאת, כלל הנתונים מלמדים שהקניין הרוחני הישן לא עבר ל-Roche במסגרת הסכם המכירה בשנת 2010.

בית המשפט דחה את טענת פקיד השומה, לפיה מדינגו ו-Roche סיכמו ביניהן, כי הפעילות תעבור בהדרגתיות באמצעות הסכם הרישיון, על-מנת שלא לשלם את המס בגין מכירת הפעילות במועד הרכישה, אלא רק לאחר שערכו של הקניין הרוחני הישן יישחק. ראשית, לא הובאה לכך כל ראיה. שנית, על-מנת שתיווצר "פיקציה" של מתן רישיון כמכירה, מבלי לבחון את נסיבות המקרה ואת ההתנהגות בפועל באופן ספציפי, יש להצביע על הוראה חוקית מפורשת הקובעת זאת או על תנאים המורים כך באופן מובהק. שלישית, אין מחלוקת שלאחר עריכת ההסכמים הבין-חברתיים חל שינוי בפעילותה של מדינגו, לאור החלוקה מחדש של הסיכונים והסיכויים בין הצדדים, כך שלכל היותר ניתן לטעון כנגד שווי התמורה בהסכמים - שאלה שעניינה בתמחור העסקה, ולא בסיווגה.

השאלה השנייה אותה בחן בית המשפט הייתה, אם עובדת היות הצדדים קשורים השפיעה על אפיון ההסכמים כך שיש לראות בהם מכירה של הפעילות. השופטת סרוסי הבהירה, כי בהתאם לקווי ההנחיה של ה-OECD, אין להתערב באפיון העסקה בניגוד להסכמים אלא בנסיבות יוצאות דופן, בהן ההסכמים מופרכים מיסודם, או שהם אינם מאפשרים בשום אופן קביעת מחיר לפי Arm's length principle.

השופטת סרוסי קבעה, כי כל עוד מדינגו ו-Roche פעלו בהתאם להסכמים הבין-חברתיים, שהם מקובלים בתעשיה ובנסיבות העניין קיים היגיון בכריתתם, לא נמצא כל פסול באפיון ההסכמים. כמו-כן, בחינת טענות פקיד השומה לימדה, כי טענותיו מתבססות על סוגיית מחיר העסקה, ולא אפיונה, ופקיד השומה נמנע מלהתייחס ומלטעון לתמחור העסקה. לפיכך, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של מדינגו.

לסיום

אין חולק על זכותו של כל נישום לתכנן את עסקיו באופן לגיטימי מיטבי. אין חולק גם על זכותה של רשות המיסים לבחון ולבקר את עסקי הנישום. לאמיתו של דבר, המחוקק וההלכה הפסוקה צעדו מרחק רב והעניקו לרשות המיסים כלים משמעותיים ורחבי היקף כדי לממש את סמכויותיה על-פי דין.

מובן מאליו שכל מקרה נבחן על-פי נסיבותיו הרלוונטיות, אך כשם שיש לקבוע גבולות לתכנון המס הלגיטימי של הנישום, יש לבחון גם את אופן והיקף ההתערבות של רשות המיסים בתכנון פעילותם של נישומים. כך למשל הבהירה השופטת סרוסי בפרשת מדינגו, כי אין די בהעלאת טענות כנגד סיווגם של הסכמים בין-חברתיים ללא אישוש ראייתי מספק, ולו בדרך של הצגתם כבלתי-תואמים את תנאי השוק או את הוראות הדין.

את מדינגו ייצגו עוה"ד דניאל פסרמן, שלמה זידר, שירין גבאי-מצגר ומורן בן-דיין, ואת פקיד שומה עפולה - עוה"ד אריק ליס ושגית כחלון.



עו"ד (חשבונאות וכלכלה) דוד גולדמן הוא ממשרד ד.פוטשבוצקי העוסק בתחום המס.
תאריך:  13/05/2022   |   עודכן:  13/05/2022
עו"ד דוד גולדמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מיסוי הטיפול במחלת הסוכרת
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לפני שבועיים נפרד בית משפט העליון מהמשנה לנשיאה, השופט ניל הנדל, שהיה חלק בלתי נפרד מהנוף של העליון באישיות המיוחדת שלו, בפשטות ורוחב הלב. יש לי הזכות להכיר את השופט הנדל ובכל פעם נדהמתי מחדש מהאיש. אהבתי במיוחד את העובדה שהוא לא עזב לרגע את הפריפריה אליה הגיע כעולה חדש. תמיד הציבור הפריפריאלי היה מול עיניו והוא הצליח לראות את החלש לא פחות מאשר את החזק.
08/05/2022  |  עו"ד יוסף ויצמן  |   מאמרים
השבוע בחרה ועדת האיתור בפרופ' יובל אלבשן לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי, אחד מהגופים הגדולים במדינה, והגוף היחיד שאחראי על פרנסה של מאות אלפי אזרחים שהקצבה היא האוכל הבסיסי שלהם. הביטוח הלאומי אחראי גם על ועדות נכים, תגמולים ואין סוף אישורים חשובים לכולם. מינויו של אלבשן צריך להתקבל בשמחה מקצועית. סוף-סוף מציבים מועמד חברתי מובהק, שכל חייו לוחם לטובת החלשים בכל רבדי החברה. מועמד בעל קונצנזוס, שמעולם לא נחשד באפליה כלשהי של מגזר עם או מגדר.
06/05/2022  |  עו"ד יוסף ויצמן  |   מאמרים
סעיף 7(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, שעניינו מועד תשלום היטל השבחה לרשות, קובע: "ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה". לעניין זה נקבע בתוספת, כי "מימוש זכויות", מהווה בנייה או שימוש שלא ניתן היה לאשרם אלמלא אישור תוכנית, מתן הקלה או שימוש חורג, וכן מכירת זכויות במקרקעין.
שמעתם על "אוסקר שינדלר" האירני? עבדול חוסין סרדארי היה דיפלומט אירני מוסלמי בפריז שהציל בשואה יותר מ-2300 יהודים תוך סיכון חייו.
28/04/2022  |  שרונה מזליאן לוי  |   מאמרים
התבטאותו החריגה של השופט אשר קולה בדיון שנערך היום (27.4.22) במשפטו החוזר של רומן זדורוב אמורה לעורר זעקה ציבורית ולהדיר שינה מעיני מי שמאמין בעצמאות מערכת השפיטה, עקרון החוקיות, עקרון הפרדת הרשויות ועוד יסודות איתנים וחשובים במשטר דמוקרטי.
27/04/2022  |  עו"ד עופר רשו  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il