המחירים זינקו, אירנים יצאו לרחובות ונורו

עליות המחירים החדות בימים האחרונים נובעות מהחלטת הממשלה לבטל את שער החליפין הרשמי המיועד לייבוא מוצרי מזון בסיסיים ותרופות (42,000 ריאל לדולר בהשוואה לשער חליפין עדכני של בין 300,000-250,000 ריאל לדולר בשוק החופשי). ההחלטה התקבלה על-אף ההערכות שהיא תוביל לזינוק במחירי מוצרי היסוד. הממשלה הצדיקה את ההחלטה בצורך ב"ניתוח כלכלי" לשם תיקון חלק מהכשלים המבניים שמהם סובלת כלכלת אירן.

הפער הגדל והולך בין שער החליפין הרשמי לשער החליפין החופשי יצר לאורך השנים עיוותים בכלכלה האירנית, הקשה על ייצוב שער המטבע ותרם להחרפת הגרעון התקציבי ומשבר האינפלציה. הצעות דומות לביטול השער המסובסד עלו מספר פעמים בעבר, אך לא יושמו בשל החשש מעליות מחירים שיובילו לחידוש המחאה העממית. משבר החיטה העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה מילא תפקיד מרכזי בהחלטתו של ראיסי ליישם כעת את הרפורמה. לטענת הממשלה, הפער בין מחירי מוצרי היסוד המסובסדים באירן למחיריהם מחוץ למדינה גדל במידה ניכרת בעקבות התייקרות החיטה בעולם – מה שהחריף את תופעת ההברחות למדינות שכנות, במיוחד לעירק, אפגניסטן, טורקיה ופקיסטן.

בניסיון לפצות באופן חלקי את האזרחים על עליות המחירים החריגות, הודיע ראיסי בראיון טלוויזיוני (9 במאי) על חלוקה זמנית למשך חודשיים של קצבאות חודשיות בסך 400,000-300,000 תומאן לאדם (15-13 דולר) לתשעת העשירונים התחתונים, שאליהם משתייכים כ-72 מיליון בני אדם. במהלך יוני הקרוב צפויות קצבאות אלה להתבטל והן יומרו ב"כרטיסים חכמים", שישמשו לקניית מוצרי יסוד במחיר מסובסד, בדומה לנהוג כיום ברכישת דלק. ראיסי הצהיר, כי לא יימנע מהחלטות קשות וקרא לציבור לא להיכנס לתבהלה.

על-רקע הפגנות המחאה סייר ראיסי ב-13 במאי באחד השווקים המרכזיים בטהרן ושוחח עם אזרחים. הוא הצהיר, כי כל עוד הוא חי, לא יאפשר לאזרחים להיפגע מהתוכנית הכלכלית החדשה. הוא הנחה את שר החקלאות לנקוט את הצעדים הדרושים כדי למנוע מחסור במוצרי יסוד, במיוחד שמן, מוצרי חלב, ביצים ועוף.

הגם שהחלטת הממשלה עוררה בחודשים האחרונים חילוקי דעות בין הממשלה לפרלמנט (מג'לס), היא זוכה לתמיכה מצד צמרת המשטר. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמחאני, כתב בחשבון הטוויטר שלו (ב-10 במאי), כי מימוש התוכנית הכלכלית החדשה מעיד על כישורי הממשלה. חמנאי הביע אף הוא תמיכה מרומזת בהחלטת הממשלה. בפגישה עם נציגי פועלים (9 במאי) קרא חמנאי לכל מוסדות המדינה ולציבור לסייע לממשלה ביישום תוכניותיה הכלכליות.

גם האתר נור ניוז, המזוהה עם המועצה העליונה לביטחון לאומי, הביע תמיכה במדיניות הממשלה חרף הפגנות המחאה. במאמר שפורסם באתר ב-13 במאי נכתב, כי החלטת הממשלה לבצע שינויים במדיניות הסובסידיות והקצבאות היא צעד אמיץ הזוכה בתמיכת רובם המכריע של הכלכלנים. לטענת האתר, החלטה זו לא מומשה בעבר בשל היעדר אומץ פוליטי מצד הממשלה הקודמת של הנשיא חסן רוחאני, שהעדיפה שיקולים פוליטיים על פני אינטרסים לאומיים. האתר ציין, כי ביקורת על מדיניות הממשלה, שיש בה כדי לסייע במימוש התוכנית הכלכלית, היא דבר רצוי. הוא הזהיר, עם זאת, כי כל פעולה שנועדה למנוע את מימוש המדיניות הכלכלית (במשתמע: המשך הפגנות המחאה) מהווה פגיעה באינטרס הלאומי ותחייב מענה הולם מצד השלטונות נגד המבקשים לחבל במאמצי הממשלה.

בשלב זה, הפגנות המחאה מוגבלות בהיקפן, בוודאי בהשוואה לגלי המחאות רחבי ההיקף שפקדו את אירן בשנים 2019-2017, ואין בהן כדי להציב אתגר משמעותי ליציבות המשטר. עם זאת, הן מספקות עדות נוספת למשבר הכלכלי החריף המתבטא, בין היתר, באינפלציה של 40%, בחוב לאומי תופח ובגירעון תקציבי חמור. המצב הכלכלי הקשה והייאוש הגובר בקרב הציבור מספקים כר פורה לחידוש המחאה העממית ומעידים על הצורך לספק מענה למצוקות האזרחים.

הפגנות המחאה מתקיימות על-רקע ביקורת גוברת מצד יריביו הפוליטיים של ראיסי נגד תפקודו הכלכלי, פחות משנה לאחר בחירתו לתפקיד. ביקורת זו משקפת מורת רוח גוברת מהתנהלותו בענייני כלכלה, במיוחד לאור הבטחותיו לפעול לשיפור המצב הכלכלי ולמאבק בעוני המתפשט. הרפורמה הכלכלית, שבמרכזה ביטול שער החליפין המסובסד, עשויה להצביע על נכונותו של ראיסי לקדם פתרונות תשתיתיים וארוכי טווח לכשלים הכלכליים – גם במחיר חידוש גל המחאה.

בנוסף, יישומה מעיד על הערכת המשטר, לפיה ביכולתו להתמודד בהצלחה עם הפגנות מחאה נוספות. בראיית ההנהגה האירנית, רפורמות כלכליות הן חיוניות במסגרת המאמץ להתאים את כלכלת אירן לתנאי העיצומים ושיפור כלכלי אפשרי רק באמצעות "כלכלת התנגדות", שעיקרה הפחתת התלות האירנית בגורמים זרים. אף על-פי כן, ספק רב אם יש בידי ראיסי המשאבים הדרושים לפתרון הבעיות הכלכליות הניצבות בפני ארצו, במיוחד ללא הסרת העיצומים הכלכליים המהווים גורם חשוב (אם כי לא יחיד) למצבה הקשה של אירן.