|   15:07:40
דלג
  מרדכי ליפמן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
לפיד. עבד בשיטתיות [צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש 90]

הדחת נתניהו: הפוטש הכפול

כיצד פעלו הקושרים, מה הניע אותם, מדוע מחויבותם העמוקה לקואליציית מיעוט ולשיתוף סיעת האחים המוסלמים, שוברת את כל המוסכמות, ומדוע היא תחזיק מעמד, למרות כל הקשיים, למרות דריסת האתוס הציוני בדרכה אל השלטון הנכסף
19/05/2022  |   מרדכי ליפמן   |   יומני בלוגרים   |   תגובות

השנים 2021, 2022, ראו שינויים מפליגים בהוויה הפוליטית ציבורית/ישראלית/יהודית השלטת במדינת ישראל מאז הקמתה. הוויה שהבטיחה, הלכה למעשה, את אופיה הדמוקרטי של המדינה. שינויים עמוקים אלה, שורשיהם החלו להופיע על הבמה הפוליטית/ציבורית, מוקדם יותר, בעשור שלם. כבר ב-2011, הקול המבשר היה הפגנת האוהלים, הפגנת ה-400,000 בשדרות רוטשילד. הפגנה זו, נסתיימה ללא השגים בפועל למארגניה. הם נפוצו אז לבתיהם, באפס הישגים, מצוידים בתסכול עמוק נוסף, כאשר נסתיימו, שמונה שנים וארבע עידני בחירות, ללא הכרעה פוליטית, ומבלי שמשקל התנועה שהקימו אז, הורגש או נשקל על כף המאזניים הפוליטית של ישראל.

המוציא אל הפועל את המתבקש מהמציאות החדשה (שנתניהו לא קרא ולא זיהה), שנוצרה עקב השינויים המפליגים האלה, האיש שזיהה את הדיוויזיות, מחוסרות הבית הללו, היה, כמסתבר, יאיר לפיד. הוא השכיל במקביל, לטוות את הרשת שלו, מהקודקודים הפוליטיים. מעשה קורי עכביש, בשיטתיות, במשך שנים. באין ספור שיחות אישיות, "שיחות נפש", פנים אל פנים, בשניים, על אין ספור כוסות קפה בתל אביב (או וודקה, בווינה). תחילה עם "האח" נפתלי בנט, אח"כ עם איווט ליברמן, שהסכים, לשילוב הידיים הפוליטי. וראה זה פלא, גם למוטט את התבנית הפוליטית הקבועה, של בנימין נתניהו, במחי סירוב חד-משמעי להצטרף לקואליציה שלו, בניגוד מוחלט לעמדותיו האידיאולוגיות, המוצהרות, במשך שנים.

בנט היה טרף קל יותר, כמסתבר. כשלון ימינה בבחירות 2019, סימן את המסלול. הסירוב הנחרץ לקלוט את ימינה בשורות הליכוד, יעוץ שמקורו בחוגי משפחתו של נתניהו, וניתן להגדירו משלומיאלי ועד מעשה איוולת, העמיק והפך לפסילה עקרונית. במקום לאמץ את ימינה התועה ולצרפה לדרך המלך של הליכוד ונתניהו. 'רק לא ימינה', הפך לסיסמה החשאית של בית רה"מ. גם נתון זה שיחק לידו של הבוחש הראשי, יאיר לפיד: בעקבות כישלונה של ימינה במועד ההוא (2019), התייצבותה לא על מפתן אחוז החסימה, אלא מתחתיו, והעובדה כי נתניהו "הצליח" "לשתות" את קולות חלק ממצביעי ימינה, ובכך אִיֵין למעשה את המפלגה, סברו בבית רה"מ, כי "הצליח" "להשמיד" אותה פוליטית. הנחה שהתבררה כטעות היסטורית.

נתניהו לא העז לחזור שוב על האיוולת הזו כעבור כמה שנים, כאשר תמך באיתמר בן-גביר ובבצלאל סמוטריץ', שאכן עברו את אחוז החסימה, אולם לא סיפקו את הרוב המושיע בכנסת, אף הרחיקו את הרוב הימני המתון מנתניהו. השגיאה הראשונה: "שתיית" קולותיהם של מצביעי ימינה, נותרה על המפה הפוליטית מזהרת בבדידותה, ובפועל טעות בלתי ניתנת לתיקון.

על-רקע האירועים האלה הבקיע את דרכו הלפיד... מדובר במוצר אופייני לדור החדש של ניצולי שואה מאירופה. הציונות, כמקור השראה וכיסוד לעצם הוויתם היומיומית, כאן בישראל, שוב לא קיימת, ואולי קיימת רק במעורפל ברבדים נשכחים של מודעותם הפוליטית. המפעיל המרכזי המניע את הליכותיהם היומיומיות של צעירים אלה, הוא רווחתם האישית. רצונם להתקדם במסלול המעניק להם הוקרה חברתית, בתוקף הישגיהם המקצועיים. מותג ה"היי-טק" על נגזרותיו השונות, פרץ בעוצמה את תוך חייהם.

המחסום האחרון

ליברמן היה החלוץ, הנחשון. הוא למעשה האיש שביצע "שיפט", מעמיק לא פחות מבנט, אלא שהוא עשה זאת בלי שהחליף את ה'בייס', שלו, כפי שעשה בנט. האחרון עשה זאת בעזות מצח, תוך שימוש ב"אצבע בעין". ליברמן עשה זאת עד לנקודת הזמן בה אנו מצויים היום, על-ידי כך ש'מרח' אותו בשומן אידיאולוגי ישן חדש: ענייני הגיור וביקורת גסה כלפי החרדים... תחבורה בשבת ועוד ממתקים לתומכיו. כולל השימוש הידוע במריצות. נזנח השימוש בערבים כקטליזטור לדחיפת המצביע הרוסי לקלפיות. ליברמן הוכיח כי אפשר גם בלעדיו.

קניית בני גנץ הייתה קלה יותר. כמעט אוטומטית. שוב, טעות אסונית ביעוץ המשפחתי לרה"מ: הסירוב לפנות את בלפור... כדי לאפשר הקמת הממשלה בראשות החליפי - גנץ. נתניהו הגיש גם אותה ללפיד ובמקרה זה גם לגנץ, כשהיא חמה, אפויה למשעי, על מגש של כסף, כאשר סרב לרוטציה. בני גנץ היה הפרי היחידי שנשר כמעט אוטומטית, פעמיים, אל חיקו של לפיד. המעגל נסגר כאשר אומץ לקבוצה, בחיבוק דב, גדעון סער.

לפיד, בהתגלמותו העכשווית, הפך לארכיטקט של הקואליציה הפריכה הזו. הוא גילה יכולת מיוחדת לקצור את פירות ה"באלגן הפוליטי", שנוצר במרחב הציבורי בישראל. כיצד? בראיה נכונה של המציאות שנוצרה דה-פאקטו, בעקבות הפגנת ה-400,000 דאז. בפריסה של הרשת, בסבלנות של עכביש המצוי במסתרים, הרחק מן התקשורת. במגמה לפורר קואליציה עתידית של נתניהו. לפיד היה חדור מטרה במשך שנים, עקבי, כאמור בשיחות סגורות בארץ ובחו"ל. הוא הפליג בטפטוף הרעיל הרל"ביסטי, והיה למעשה אחד מיוצריו. מסריו נפלו על אוזן צמאה וקשובה, ונספגו בנשמות המקשיבים לו: פוליטיקאים שצברו חבלות פוליטיות אין ספור, חלקן לפחות קשורות בקרבתן לנתניהו. הם גילו נכונות להצטרף.

לעזרתו נחלץ, משום מקום, מנסור עבאס, יוצא חלציה של תנועת האחים המוסלמים הקיצונית. הוא אשר ביצע עבור המהפכה של לפיד, את הפריצה של המחסום האחרון, הקשה מכולם: המחסום הפסיכולוגי. בשלב זה, עדיין, כך סברו רבים, נעדר מן המפה הפוליטית החדשה, ההולכת ומתגבשת, המרכיב המרכזי. הציבור. לפיד זיהה, כאמור, כי הוא מצוי באותה מאסה שתוקה של ההמון, אותם מפגינים צעירים עלומים באוהלי רוטשילד.

ההפגנה רבת המשתתפים דאז (כ-400,000 איש, לדעת סוציולוגים: צעירים ברובם, אשכנזים ברובם), נעלמה כפי שהופיעה, זולת שני נציגים מובהקים בכנסת ומאות אלפי צעירים מתוסכלים, שהעלו חרס בהפגנתם. אנשי לפיד ואחרים, משופעים בממון ומצוידים גם בידע פוליטי של אנשי מקצוע - "אסטרטגיים פוליטיים" בלשוננו דהיום, חברו אל אותם צעירים עלומים. המצאת ה"רק לא ביבי", כסיסמה-יוצרת-תנועה-פוליטית כשלעצמה, וחבירת המשפטנים לקמפיין הזה, על-ידי הגשת כתב אישום לביהמ"ש המחוזי, קנו את אותה מאסה קריטית מרוטשילד 2011, יצרו את המאסה הקריטית ובכך הכריעו את הכף.

תופעה חברתית-פוליטית

בוגרי שד' רוטשילד, הם ואחיהם הצעירים, כבשו, באיחור של 10 שנים, שוב את הכיכרות. מאוחד יותר, התברר כי הינם גם הבסיס לאותם 16/17 מנדטים, גרעין קשה, לפידיסטי, שעכשיו נראים כמובטחים ללפיד אוטומטית. זו ברובה ככולה אותה קבוצה לבנה, חלקה הגדול אשכנזים, צעירים מתוסכלים כלכלית (עניין הדיור תופס מקום מרכזי בהווייתם הציבורית). בלפור היוותה הבמה להינדוס התודעה הפוליטית שלהם. שוב אין צורך באידיאולוגיה, שוב אין צורך בוויכוח המסורתי, מזה מאה שנים, בין סוציאליזם לקפיטליזם1... בבלפור גויסו שוב הצעירים דאז לשבירת הקונצנזוס בתחום המוסרי, לשבירת האמונה בדמוקרטיה כערך עליון, להחלפתה בערכים אחרים לא ברורים ולא מגובשים העיקר שיהיו "אחרים", העיקר שיהיו אנרכיסטיים. תהליך השבירה, הריסוק, קיבלו לגיטימיות עליונה. בבלפור הוקמה התנועה הר"לביסטית הלבנה, הקונטרה-פאואר לליכוד ולנתניהו.

בבלפור קיבל הרל"ביזם גושפנקא ציבורית להיותו תופעה חברתית-פוליטית בת קיימא. עכשיו נדרש הכסף. והוא הופיע ובגדול. הכספים שסייעו לקיום המרקחת, וסיפקו מימון פוליטי שופע, כשהוא, בשל מוצאו, לא חוקי, לכאורה פלילי, ובעליל מוקדש למצג הקרוי בלפור. כספים נותבו בנדיבות אין סופית, להסעות צפופות של המפגינים באוטובוסים שכורים בעצם ימי הקורונה אל מקומות מגוריהם של המפגינים, וחזור משם לבלפור, לעת בוקר... למיצגי גומי מתנפחים ובזויים, לכרזות, ולאמצעי כריזה - רמקולים, שהפכו את חיי השכנים לגיהינום. המימון הזה הגיע גם מקרן השפע של האקס רמטכ"לים-מתוסכלים לכאורה, ושל אנשי עסקים, כאשר הכשר ציבורי ניתן לכך על-ידי ביהמ"ש העליון, שהרכבו לא הבין שגם אליו יגיעו הדי ההפגנות הללו. לתהליך הזה נצטרפה אכן, תמיכת המערכת המשפטית, וחתמה עליו גם המדיה, רובה ככולה. כך נגזר גורלו של נתניהו, ואולי גם של מדינת ישראל.

ומדוע נזקקתי לעניין הזה עכשיו? על-רקע ההצבעות האחרונות בכנסת, אינני בטוח שהשינוי הוא אפשרי. וכאן מצויה בתמונה מערכת המשפט. זו מוכנה לבצע מניפולציות משפטיות הגובלות בהתכחשות גמורה לכל אשר היא עצמה חונכה עליהם (ע"ע עדויות פילבר המגומגמות, במשפט נתניהו, ואחרים, התבטאויות השופט במשפט זדורוב), ומאידך שתיקת הכבשים של השופטים, אף אם היא הופכת בכך את המשפט למשפח ואת נתניהו לדרייפוס השני. עדיין השופטים מזהירים בבדידותם, וחמור יותר, בשתיקתם.

בסיבוב הזה ניצח לפיד. טראומת נתניהו עדיין חקוקה בליבם של בנט ושקד. היא מחשקת את נאמנותם למקים הקואליציה הזו ונביאה, היא גוברת על קול ההיגיון האידיאולוגי. האתוס היהודי/ציוני, היה הכוח המניע כמעט מאתיים שנה, והנה הוא זקוק עתה להנשמה מלאכותית ודחופה, אחרת יגווע לנצח. הר"לביזם חי, קיים ובועט, לצערי. מדי יום חולף, בהווייה המטורפת של ישראל, מתרבים המסכינים לקיומו בפועל. הם מתרבים גם לנוכח פרעות הדמים ביישובים מעורבים, שפרצו כביכול, יש מאיין, במאי 2021.

הציבור היהודי, ברובו, "בולע", מציאות הרסנית זו, למרות, ואולי בגלל, שמשמעותה סוף העידן הציוני. באין לו הנהגה מובילה אחרת. אולי בראשות נתניהו (אם יזוכה בדין), אולי בראשות איש ליכוד אחר, ספק אם מצוי כיום כוח פוליטי אשר בכוחו לשנות את המצב הקיים הנוכחי.

הערות

1. ראוי לציין בהקשר זה את העובדה כי בבחירות האחרונות (23.3.21), לכנסת ה - 24, כ-200,000 מצביעים, אנשי ליכוד, במיוחד בפריפריה, קריא: שדרות, קריית גת, דימונה, באר שבע, נתיבות, אשדוד, אשקלון ועוד, נמנעו מהצבעה.

תאריך:  19/05/2022   |   עודכן:  19/05/2022
מרדכי ליפמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הדחת נתניהו: הפוטש הכפול
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
באום
19/05/22 15:46
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יום שלישי, 10.5.22. "קול-ישראל" ב-7:00 בבוקר מודיע שתי הודעות גרועות מאוד מבחינת האינטרס הישראלי. הראשונה היא שהתכנון האמריקני הוא להקים מחדש את הקונסוליה האמריקנית בירושלים "המזרחית" - עבור הערבים. והשנייה היא כי בביקורו הקרוב של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הוא יסייר גם במזרח ירושלים, אך בלי ליווי ישראלי רשמי. לא ידוע מאין בא המידע הזה שפירושו חלוקה-מחדש של ירושלים לפי האינטרס הערבי. העקבות למידע המדובר מובילים אל שר החוץ יאיר לפיד. אכן, הוא נעדר ממסך הטלוויזיה גם בטקס המסורת של הדלקת המשואות לכבוד יום-העצמאות וגם מטקס הענקת פרס-ישראל בבקר המחרת. מתקבל על הדעת שלפיד בילה בפגישות בארה"ב באותה עת (או שחזר למדריד לחופשתו שם). על כל פנים, נראה שהידיעות הקשות הללו שניתן לפרשן רק כביטוי להמשך המדיניות הפרו-ערבית של הנשיא אובמה הגיעו לרדיו באמצעות שר-החוץ או מהדלפות מלשכתו.
19/05/2022  |  אהרן פאפו  |   יומני בלוגרים
עם נוצר מהסיפור שהוא מספר לעצמו ומעבירו לילדיו, נכדיו וניניו. אלו נושאים את הסיפור על לוח ליבם ומעבירים אותו לדורות הבאים. כך עוברת המסורת, כך עוברים הערכים, כך עוברת האמונה דור אחר דור. העם היהודי למעלה משלושת אלפים שנה חרת על לוח ליבו את העברת הלפיד, והעביר את הסיפור היהודי מאב לבן. ההיסטוריה היהודית העתיקה אינה זקוקה לראייה, מתחת לכל אבן מסתתרת ההיסטוריה היהודית, נמה, נכונה להזדקף ולספר את סיפורו של עם הנצח.
אודה, קשה לי להביע כבר בפתח המאמר את היותי חלוק בדעתי על גישתו של המחוקק. אני משוכנע, שהמחוקק ביקש להחיל רק את הטוב, אך אני חלוק על דרכו. אינני מביא את ביקורתי מתוך התרסה כלפי הספר, החובק בחובו את הפרשה המסיימת את ספר "ויקרא", אלא ביקורתי נכתבת מתוך מתן כבוד למחוקק. וכמי שחשוב לי יוקרתו של ספר הספרים, אני מביע את דעתי השונה.
הרחוב החדש נסלל (יום א' 15.5,22) בתוך "פארק הרכבת" ונוגס לכל אורכו בצדו הדרומי וכן בצדו המזרחי של הפארק. קאופמן חובב הגנים והנוף, שתכנן ישובים רבים על בסיס שילוב גנים ו"ריאות ירוקות" וראה בחזונו את עפולה כעיר גנים ודאי מתהפך בקברו. נראה כי לו היה חי היום, לא היה מרוצה מהמראה כיום של עפולה - בניה מכוערת דחוסה, חסרת ירק ועצים מצילים במרחב הציבורי תוך הכחדת שדות ושטחים פתוחים לטובת נדל"ן ועוד נדל"ן.
19/05/2022  |  אלי אלון  |   יומני בלוגרים
קרב הירושה בצמרת הרש"פ מתעצם, חוסיין א-שיח' והגנרל מאג'ד פרג' המקורבים ביותר ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ביצרו את מעמדם בצמרת הרש"פ, לקראת ירידתו של מחמוד עבאס מהבמה הפוליטית, והם פועלים כעת לחסל פוליטית כל בכיר בתנועת פתח שעלול מבחינתם לשבש את תוכניותיהם להשתלט על הנהגת הרש"פ. מחמוד עבאס מעדיף את השניים האלה על פני כל הבכירים האחרים בפתח, רק השבוע הם נסעו עימו לאיחוד האמירויות כדי להביע תנחומים על מותו של הנשיא השיח' ח'ליפה בן זאיד ולברך את הנשיא החדש השיח' מוחמד בן זאיד.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
סקר שבוצע בנובמבר 2023, מורה כי 50% מן הנשאלים צידדו במבצע - לעומת 45% ששללו אותו    נתונים אלה מתפרסמים ב'וושינגטון פוסט'
יואב קיש
יואב קיש
אין אפילו אחד מכל המרואיינים בכתבה שהיה איתי בקשר ב-20 השנים האחרונות, וכולם מרואיינים מטעם. כולל "הטייס" שהוא פעיל במחאה שאף הודיע שהוא מסרב לשרת ומעולם לא היה חבר שלי ולא היה אית...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il