|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ידיד רובין [צילום: מרגלית מולנר]
|
|
|
חזרה לאמנים הישראלים השורשיים
|
|
בניגוד לאסכולת "דלות החומר" ששלטה בארץ בזמנו, עבודות הציור של ידיד הן "עשירות" בחומר ובצבע ● ניתן לחוש את הצבע שהונח על הקנבס באופן בולט, נקודות, קווים ארוכים המתארים את שדמות השדה בפרספקטיבה פרונטלית מאתגרת
|
|
לאחר סיום פסטיבל קוסמה והצלחתה המסחררת של התערוכה במוזאון ת"א (600,000 מבקרים), כדאי לחזור לאמנים הישראלים, הוותיקים והשורשיים במקבץ החדש של האמנות הישראלית במוזאון תל אביב, עליו כבר כתבתי כאן, בשתי תערוכות מקבילות של ידיד רובין ז"ל ובגלריה של משה כגן ז"ל מקיבוץ שמיר באצבע הגליל ועוד.
ידיד רובין (2012-1939)
במלאת עשר שנים למותו של האמן ידיד רובין חוברות שתים מהגלריות התל אביביות המרכזיות, גלריה שלוש וגלריה גורדון, להצגת עבודותיו. ידיד רובין, חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד, ראה את ייעודו כאמן מאז היה נער. בעת שהות הוריו בווינה השתלם שם באקדמיה לאמנות. עם שובו לישראל התגייס לצה"ל ושירת כצנחן. לאחר שירותו הצבאי למד במכון אבני. בין מוריו היו אביגדור סטמצקי, ויחזקאל שטרייכמן. בשנת 1967, בעקבות קבלת מלגה, נסע ללמוד ברויאל קולג' אוף ארט בלונדון. בין השנים 1983-1981 התגורר ביפו, ולאחר מכן שב להתגורר בקיבוץ.
בניגוד לאסכולת "דלות החומר" ששלטה בארץ בזמנו, עבודות הציור של ידיד הן "עשירות" בחומר ובצבע. ניתן לחוש את הצבע שהונח על הקנבס באופן בולט, נקודות, קווים ארוכים המתארים את שדמות השדה בפרספקטיבה פרונטלית מאתגרת. הצבעים העזים מעידים על עצמה וארציות. איש האדמה. לצד השדות, הברושים, הטרקטור הבודד הנראים כה מוחשיים, הוא מעטר את התמונה במסגרת דקורטיבית "נאיבית" של נקודות זוהרות, דבר שלא התקבל על-ידי האסכולה האמנותית השמרנית.
רובין מציין בעצמו כי הושפע מהציור של ואן גוך, ואכן התערוכה בגלריה שלוש נקראת "שמש פואטית", מושג המזכיר את ציורו של ואן גוך. תערוכה גדולה לאמן הוצגה במוזאון ת"א בשם "צבע חרוש" (16.7.10-29.1.11) והעמיקה את ההכרות עם אמנותו. אוצר הדימויים שלו נראה פשוט וסכמטי, לכאורה. "אני מצייר את נופי הקיבוץ אך הם בעצם נופי הנפש... אני רודף אחרי החלום שלי ומה שיוצא על הבד זה מה יש...", מצוטט רובין בקטלוג לתערוכתו במוזאון ת"א.
|
|
|
|
|
ידיד רובין [צילום: מרגלית מולנר]
|
|
|
למרות הייצוג המכבד במוזאון ת"א לפני כעשור, ההכרה המלאה באומנותו של רובין הגיעה רק אחרי מותו. כיום הוא נחשב ל "אחרון הציירים הארץ-ישראלים". מומלץ מאוד לבקר בשתי התערוכות.
בגלריות עד שבת, 28 במאי, 2022.
משה כגן (2016-1922)
כמי שחי רוב ימיו בקיבוץ שמיר באצבע הגליל, נופי ארץ ישראל ממלאים את נפשו ואמנותו. לימים, כאשר הזיכרונות גברו עליו, חזר למסעות חייו הסוערים, בעיקר בעת השואה, ורשם אותם בשחור לבן.
כגן, בן למשפחה אמידה בעיר קרֶמניץ, כיום באוקראינה ואז בפולין, ידע נדודים וסבל, בימים סוערים של מלחמות ושינויי משטרים במזרח אירופה. למרות שהצטיין בציור כבר בילדותו, החליט ללמוד מקצוע פרקטי שיעזור לו בחייו, טכנאות שניים. ואמנם, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על-ידי הסובייטים, המשפחה התרוששה, וכגן, יחד עם כמה צעירים יהודים, עזבו את העיר וניסו למצוא את מזלם בעיר באקו, בירת אזרבייזאן שהייתה אז חלק מברית המועצות. כשרון הציור שלו התגלה והוא הוזמן לצייר פורטרטים ענקיים של כמה מגדולי המנהיגים הסובייטים, כמו סטלין, לנין, מולוטוב.
|
|
|
|
|
משה כגן, העמק [צילום: באדיבות המשפחה]
|
|
|
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, במבצע "ברברוזה" ביוני 1941, נאלץ כל מי שלא היה יליד ברהמ"ע לעזוב את באקו. כגן נאלץ להמשיך בנדודיו עד שהתגייס לצבא הפולני בעת כיבוש העיר וורשה על-ידי הסובייטים. בפולין גילה שמשפחתו נספתה בשואה. הוא הצטרף ל"שומר הצעיר", היה מדריך והרוח החיה בהכוונת החברים לעליה לארץ. הוא הגיע לישראל ממש עם עצמאותה בשנת 1948 והתיישב בקיבוץ שמיר באצבע הגליל.
כאשר הקיבוץ נזקק לרועה צאן כגן הצטרף לענף. עבודתו כרועה נתנה לו הרבה חופש ועצמאות, וזמן רב לציור. ציורי האקוורל של נופי הגליל זכו לביקוש רב בארץ ובחו"ל. זה היה "ענף" בפני עצמו, והקיבוץ אפשר לו לנהל את הסטודיו שלו ביד חופשית. תרומתו לקיבוץ התבטאה גם בסיוע להקמת מפעל "אופטיקה שמיר" בתחילת שנות ה-70. הוא סיים את עבודתו במפעל בשנת 1995.
|
|
|
|
|
כגן, שדות [צילום: באדיבות המשפחה]
|
|
|
ציורי האקוורל של כגן ספוגים אופטימיות ורעננות. הכנרת והרי הגליל מככבים בהם בצבעוניות כובשת לב. אולם ברגעי משבר, במיוחד במלחמת ששת הימים, הוא חוזר לימים הקשים שעבר בנדודיו, לשואה, ומעלה אותם על הנייר ברישומי שחור לבן. כגן התעניין בארכיאולוגיה ועסק במוזאיקה, פסיפס, עם אבני המקום אותן ליקט בטיוליו. יש ביניהם נושאים ישראלים, תנכיים, כמו הצעירה הנאה המשלבת בפניה ובגופה את שבעת המינים. קיר הפסיפס שלו בחדר האוכל בקיבוץ שמיר, מתאר את חיי הקיבוץ ובעלי החיים שבסביבה. כך שילב את החומר עצמו של אדמת הארץ באומנותו.
כגן היה חבר באגודת הציירים והפסלים והציג בגלריות רבות בארץ ובעולם, הוא המשיך ליצור עד יומו האחרון בגיל 92. בימים אלה קיבוץ שמיר דן באפשרות לסגור את הגלריה של כגן ולהפוך אותה לבית מגורים לחברים. המשפחה מקווה, כמובן, שהגלריה תמשיך לפעול ותשמר את רוח היצירה של האמן.
|
|
|
משה כגן, פסיפס [צילום: באדיבות המשפחה]
|
|
|
|
| תאריך:
|
19/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
23/05/2022
|
|
מרגלית מולנר-גויטיין
|
|
חזרה לאמנים הישראלים השורשיים
|
|
השנים 2021, 2022, ראו שינויים מפליגים בהוויה הפוליטית ציבורית/ישראלית/יהודית השלטת במדינת ישראל מאז הקמתה. הוויה שהבטיחה, הלכה למעשה, את אופיה הדמוקרטי של המדינה. שינויים עמוקים אלה, שורשיהם החלו להופיע על הבמה הפוליטית/ציבורית, מוקדם יותר, בעשור שלם. כבר ב-2011, הקול המבשר היה הפגנת האוהלים, הפגנת ה-400,000 בשדרות רוטשילד. הפגנה זו, נסתיימה ללא השגים בפועל למארגניה. הם נפוצו אז לבתיהם, באפס הישגים, מצוידים בתסכול עמוק נוסף, כאשר נסתיימו, שמונה שנים וארבע עידני בחירות, ללא הכרעה פוליטית, ומבלי שמשקל התנועה שהקימו אז, הורגש או נשקל על כף המאזניים הפוליטית של ישראל.
|
|
|
|
|
יום שלישי, 10.5.22. "קול-ישראל" ב-7:00 בבוקר מודיע שתי הודעות גרועות מאוד מבחינת האינטרס הישראלי. הראשונה היא שהתכנון האמריקני הוא להקים מחדש את הקונסוליה האמריקנית בירושלים "המזרחית" - עבור הערבים. והשנייה היא כי בביקורו הקרוב של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הוא יסייר גם במזרח ירושלים, אך בלי ליווי ישראלי רשמי. לא ידוע מאין בא המידע הזה שפירושו חלוקה-מחדש של ירושלים לפי האינטרס הערבי. העקבות למידע המדובר מובילים אל שר החוץ יאיר לפיד. אכן, הוא נעדר ממסך הטלוויזיה גם בטקס המסורת של הדלקת המשואות לכבוד יום-העצמאות וגם מטקס הענקת פרס-ישראל בבקר המחרת. מתקבל על הדעת שלפיד בילה בפגישות בארה"ב באותה עת (או שחזר למדריד לחופשתו שם). על כל פנים, נראה שהידיעות הקשות הללו שניתן לפרשן רק כביטוי להמשך המדיניות הפרו-ערבית של הנשיא אובמה הגיעו לרדיו באמצעות שר-החוץ או מהדלפות מלשכתו.
|
|
|
|
|
עם נוצר מהסיפור שהוא מספר לעצמו ומעבירו לילדיו, נכדיו וניניו. אלו נושאים את הסיפור על לוח ליבם ומעבירים אותו לדורות הבאים. כך עוברת המסורת, כך עוברים הערכים, כך עוברת האמונה דור אחר דור. העם היהודי למעלה משלושת אלפים שנה חרת על לוח ליבו את העברת הלפיד, והעביר את הסיפור היהודי מאב לבן. ההיסטוריה היהודית העתיקה אינה זקוקה לראייה, מתחת לכל אבן מסתתרת ההיסטוריה היהודית, נמה, נכונה להזדקף ולספר את סיפורו של עם הנצח.
|
|
|
|
|
אודה, קשה לי להביע כבר בפתח המאמר את היותי חלוק בדעתי על גישתו של המחוקק. אני משוכנע, שהמחוקק ביקש להחיל רק את הטוב, אך אני חלוק על דרכו. אינני מביא את ביקורתי מתוך התרסה כלפי הספר, החובק בחובו את הפרשה המסיימת את ספר "ויקרא", אלא ביקורתי נכתבת מתוך מתן כבוד למחוקק. וכמי שחשוב לי יוקרתו של ספר הספרים, אני מביע את דעתי השונה.
|
|
|
|
|
הרחוב החדש נסלל (יום א' 15.5,22) בתוך "פארק הרכבת" ונוגס לכל אורכו בצדו הדרומי וכן בצדו המזרחי של הפארק. קאופמן חובב הגנים והנוף, שתכנן ישובים רבים על בסיס שילוב גנים ו"ריאות ירוקות" וראה בחזונו את עפולה כעיר גנים ודאי מתהפך בקברו. נראה כי לו היה חי היום, לא היה מרוצה מהמראה כיום של עפולה - בניה מכוערת דחוסה, חסרת ירק ועצים מצילים במרחב הציבורי תוך הכחדת שדות ושטחים פתוחים לטובת נדל"ן ועוד נדל"ן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני  מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
כחברה עלינו לשנן את שתי הפרשות ולתת להן ביטוי במערכות חיינו היומיומיים, כחברה עלינו לאמץ את התפיסה החברתית וההומנית לפיה כל בני האדם שווים
|
|
|
|
|
שמחה סיאני
איך נפלת גיבור? איך נפלת עידו, אך לא בידיים ריקות השארת אחריך ידיים מלאות במורשת קרב ואהבה למולדת, עם הטוב והפחות טוב שבה בית חם הותרת אחריך אישה וצאצאים שיאהבו את הבריות ואת ה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
