|   15:07:40
דלג
  תרצה הכטר  
מרצה, חוקרת וכותבת
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
הילולת הרשב"י במירון [צילום: פלאש 90]

ר' עקיבא, בר-כוכבא

האורתודוקסיה רואה ברבי עקיבא את התגלמות האמונה בהשגחה האלוהית ומטיפה להימנעות משפיכות דמים ותקיפת אויבי ישראל בכוח הזרוע. ואילו את בר-כוכבא הם מציגים כאישיות מחרחרת מלחמה.
19/05/2022  |   תרצה הכטר   |   יומני בלוגרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות

בכל שנה, לרגל חגיגות ל"ג בעומר אני נוהגת להעלות מחדש מספר שאלות בסיסיות: האם בר-כוכבא ראוי להיחשב כ"גיבור" לאומי, אדם משכמו ומעלה, או שמא חשיבותו של רבי עקיבא עולה עשרות מונים עליו? האם תורתו ואמונתו של רבי עקיבא עולה על גבורתו של בר-כוכבא? האם בשל היותנו "עם סגולה" בעיני האל, עלינו לבטוח באל בעת צרה, בטענה שאין בכח הזרוע בלבד להושיע?

היהדות האורתודוקסית בגרמניה של שלהי המאה ה-19, האמינה שאין לצאת למלחמה יזומה. בתוך כך אותם מאמינים גם האדירו את דמותו של רבי עקיבא והעדיפו את תורתו על פני מורשתו של בר כוכבא. ברבות הימים ההבדל התהומי בין שני האישים, והדמות המיוחסת לכל אחד מהם, הפכו לסלע המחלוקת בין האוכלוסייה האולטרה-אורתודוקסית לבין הציבור שאינו מקיים את מצוות האל.

לאחרונה הגיע לידיי תרגום מגרמנית לעברית (1956) של "רבי עקיבא", מאת הרב ד"ר מאיר להמן . הספר ראה אור בגרמנית בשלהי המאה ה-19. זה אחד הספרים שיועדו להכיר לבני הנוער בקהילה היהודית-גרמנית את גדולי וחכמי כל הדורות בתולדות העם היהודי. להמן קיווה שהספרים ישמשו אבן שואבת לפרטים חשובים על גדולי הדור היסטורי ההוא.

צריך להגיד שמטרתו העיקרית של להמן בפרסום ספרות עממית, הייתה חיזוק הזיקה ללימוד תורה בקרב יהדות גרמניה בפרט ואירופה בכלל, וחיזוק אמונתם באל. בתחילת דרכו הוא כיהן כרב ראשי במגנצא/מיינץ. המנהגים שאימצו חלק מיהודי המקום היו למורת רוחו. הם ניסו להידמות לסביבתם החברתית הלא-יהודית. להמן הבין שחלק מהבעיה טמונה בהעדר יידע בסיסי על עיקרי היהדות וחכמיה. באמצעות ספריו הוא ניסה לשקם את מה שנחשב בעיניו כהידרדרות המורשת היהודית. שנים לאחר מותו אף זכה להמן שספריו יתורגמו מגרמנית לעברית (בשנות ה-60), ויהפכו לנכס צאן ברזל של הציבור האורתודוקסי בישראל.

כריתת ברית

ב"רבי עקיבא", להמן מיטיב לתאר את המפגש בין בר-כוכבא, שנולד בשם מנחם, אומץ על-ידי לוי מכזיב, וקיבל את השם שמעון, ורבי עקיבא. כשבר-כוכבא הופיע באופק חייו של רבי עקיבא, וסומן על-ידי חכמי הדור כ"משיח" וכ"מלך", התגנב ללבו של רבי עקיבא החשש שבעקבות ההכרה בבר-כוכבא, הלה ירים את נס המרד נגד שליטי רומי, חשש שהתגשם. בעיני להמן, ולפי גרסת יהדות גרמניה האורתודוקסית באותה עת, ערכו הרוחני של רבי עקיבא עלה עשרות מונים על זה של בר-כוכבא. מאידך בר-כוכבא ייצג בעיניהם את הפניית העורף של בני דורם שהפנו עורף למסורת היהודית.

בין פרטי הוויכוח שהתנהל ביניהם בנדון, ושאותם מגולל להמן בספרו, בולטת נחישותו של בר-כוכבא להגדיל את היקף מערך הצבא היהודי, אפילו במחיר של כריתת ברית עם ה"כותים, "שנחשבו מאות בשנים כאויביי היהודים ובעלי כוונה לקעקע את יהדותו של הציבור בישראל ובגולה. סיפור ה"כותים" - שלפי המסורת, סנחריב מלך אשור הביא אותם אל ארץ-ישראל על-מנת ליישב את ממלכת ישראל לאחר שתושביה הוגלו - הוא סיפור מרתק בפני עצמו. אציין רק זאת: ה"כותים" הם לא אחרים מאשר ה"שומרונים", כך מבהיר לנו גם להמן. מעוזם היה הר גריזים שבשומרון, ובעקבות אירוע מסוים הקשור ליוזמה להקים מחדש את בית המקדש, הם נטרו לציבור היהודי והיו מוכנים לתמוך בכל מי שרצה ברעתו ובהשמדתו.

ב"רבי עקיבא" בולטת צורת החשיבה האורתודוקסית הנמשכת גם בימינו אנו. ואילו החשיבה המיליטנטית המיוחסת לבר-כוכבא הפכה לנכס צאן ברזל של הציבור היהודי חילוני. דמותו המיליטנטית של בר-כוכבא נתקבעה באתוס של הציבור החילוני כ"עובדה בעלת חשיבות עליונה" על כל המשתמע מכך.

עובדת קיומן של שתי אמיתות אלו בכפיפה אחת בקרבנו, אמורה לאותת לכולנו שחלוף הזמן לא עמעם את המתח גם בקרבנו. המתח בולט במיוחד לקראת חגיגות ל"ג בעומר. הציבור החילוני נוהג להתקין לילדיו חץ וקשת כסמל לגבורתו ותושייתו של בר-כוכבא, ולחגוג את ל"ג בעומר מסביב למדורה, זכר למדורות שהצית צבא בר-כוכבא. מנגד, רבים בציבור האורתודוקסי עולים לקברו של הרשב"י, תלמידו של רבי עקיבא בל"ג בעומר, מתמסרים להילולת מירון, ומתחזקים באמונתם.

הבדלי חשיבה

לעניין מלחמות וצבא ברצוני להוסיף שהאורתודוקסיה רואה ברבי עקיבא את התגלמות האמונה בהשגחה האלוהית ומטיפה להימנעות משפיכות דמים ותקיפת אויבי ישראל בכוח הזרוע. ואילו את בר-כוכבא הם מציגים כאישיות מחרחרת מלחמה. מנגד, הציבור החילוני ממשיך להעמיד את הנרטיב הציוני מעל "אמת היסטורית" זו. מאז שהנצו ניצני הציונות, הקפיד הציבור החילוני להצמיד לבר-כוכבא דימוי של "גיבור לאומי", וטווה סביבו סיפורים שהפכו לנכסי צאן ברזל בעת החדשה (כפי שציינתי ברשימה קודמת). כל אימת שעם ישראל נקלע למצוקה פיזית, משליך הציבור החילוני את יהבו על כוח הזרוע כפי שעשה בר-כוכבא, המושיע הלאומי שחירף נפשו למען עמו, והצליח (לזמן מה) לקעקע את מזימותיו של קיסר רומי, קרי, למחוק כל זכר ליהדות ולהשמיד את העם היהודי.

כאמור, הציבור האולטרה-אורתודוקסי נוקט עמדה שונה כלפי שני האישים הללו. עמדתם מבהירה שאין לסטות מדרכו של רבי עקיבא ושל תלמידו רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י). שכן אלו הם "הגיבורים" בעיניו. בכל שנה חוגג ציבור זה את ל"ג בעומר במירון ומציון יום מותו של מי שנחשב לעילוי רוחני, וזוכר את מורשתו הרוחנית של מי שהנחיל לנו את ספר ה"זוהר". על-רקע הבדלי חשיבה מהותיים אלו, בכל שנה צצות מחדש שאלות בעייתיות סביב ל"ג בעומר והילולת מירון:

האם בר-כוכבא ראוי להיחשב לגיבור לאומי, אישיות שהיא משכמה ומעלה, או שמא חשיבותו של רבי עקיבא עולה עליו עשרות מונים? שאלות נוספות באותה רוח הן: האם עדיפה תורתו ואמונתו של רבי עקיבא - קרי, אין בכח הזרוע בלבד להושיע, או שמא עדיפה משנתו של בר-כוכבא - בכוח הזרוע בלבד ייוושע העם? בעבר כתבתי שהאמונה בלבד עומדת בבסיס הייחוס לנרטיב צביון של היסטוריה עובדתית שאין עליה עוררין. דוגמאות לכך נפוצות בהיסטוריה של העמים. נרטיב של קבוצה סביב אירוע משותף, או אישיות מוכרת לבני הקבוצה, הוא בדרך כלל יצירה שנולדה כצורך השעה, וכלקח לדורות הבאים. התופעה בולטת בעיתות מצוקה, וסביב אירוע היסטורי הנתפס כטרגי. הציבור מרענן בנסיבות כאלו לקחים של נרטיב "ישן" שנתפס כאמת היסטורית שלקח חשוב בצידה. לחלופין, נסיבות שכאלו עשויות להצמיח נרטיב "חדש" שלקחיו תואמים את צרכי השעה.

אין זה נדיר שיתקיימו זה לצד זה נרטיבים סותרים ביחס לאותו אירוע. שניהם יזכו לתואר "אמת היסטורית". ראו לדוגמה, נרטיב המייחס הערכה רבה לארץ-ישראל השלמה, אפילו במחיר של שפיכות דמים, ונרטיב מתחרה שמנגח אותו, הגורס שחובה לוותר על שטח תמורת שלום. נרטיבים החיים במקביל ומתחרים זה בזה גובים מחיר של העמקת והחרפת יריבות בין מחנות בציבור הרחב. באותו אופן, גבורתו של בר-כוכבא נתפסת כגורם מספר אחד שהביא ניצחון ליהודים במרד נגד הקיסר הרומי. זוהי "אמת היסטורית" של חלק מהעם, קרי, הציבור החילוני בישראל. ואילו גדולתו של רבי עקיבא כראש הדור, הוא "האורים והתומים" של זרם אחר ביהדות התומך בו.

בל"ג בעומר ניטיב לעשות אם נרד לעומקו של הוויכוח ההיסטורי הזה, בין חסידי רבי עקיבא לבין חסידי מורשתו של בר-כוכבא. זאת הזדמנות להיחשף מחדש לשאלה בסיסית: מה עדיף על מה - כפי ששאלה רבי עקיבא את בר-כוכבא: למה לנו עזרת בני אדם אם האלוקים איתנו? האם שומה עלינו לרכז כוחות רבים ולייחס חשיבות יתרה לקרב ולמלחמה, האם כוחנו ואומץ ידינו יעשו לנו חיל? או אלוקים יהיה בעזרנו ובו נבטח. גם כעבור מאה וחמישים שנה מאז פרסם הרב להמן את "רבי עקיבא" בשפה הגרמנית, כדי להחזיר את יהודי גרמניה ואירופה למורשתם, השאלה הזו עדיין רלוונטית. היא משמעותית בימינו שכן יש לה השלכות גם על סוגיית גיוס אברכים לצה"ל

תאריך:  19/05/2022   |   עודכן:  19/05/2022
תרצה הכטר
+ואין מנהג לכנוס בין פסח לעצרת
19:40 19/05/22  |  חניאל פרבר   |   לרשימה המלאה
יום זה הפך במהלך השנים ליום מיוחד וקדוש שבו היו נוהגים במנהגי שמחה ושירה  ▪  ביום זה בא לידי ביטוי הדלקת מדורות גדולות בכל אתר ואתר בארצנו ואף בחו"ל
לא מוזכר בתורה [צילום: אהרון קרוהן/פלאש 90]
+ההילולה במירון הופסקה יממה לפני המתוכנן
19:19 19/05/22  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה
בעקבות חבלה מכוונת בתשתיות הבטיחות במתחם ציון קבר הרשב"י, שנגרם על-ידי גורמים קיצוניים, ואי יכולת להמשיך ולעמוד בכללי הבטיחות שנקבעו - הוחלט על עצירת התחבורה לציון הקבר  ▪  רק מי שנמצאים בפועל בחניונים סמוכים יורשו להגיע למתחם
אוטובוסים שלא נמצאים בחניוני עין הוזים ואליפלט - לא יוכלו לעבור [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
+משרד התחבורה פרסם את מספר החוגגים שהגיעו למירון בתחבורה ציבורית
13:48 19/05/22  |  עידן יוסף
משרד התחבורה הפעיל עד כה, באמצעות חברות התחבורה הציבורית, למעלה מ-1,100 אוטובוסים להר מירון מכל רחבי הארץ וכ-1,000 אוטובוסים ממירון למגוון יעדים.

אוטובוסים אלה הסיעו אל ההר מעל 55 אלף חוגגים, ומההר בחזרה לכל רחבי הארץ מעל 33 אלף מתפללים.
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ר' עקיבא, בר-כוכבא
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יאיר4
22/05/22 13:05
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
נציב כבאות והצלה לישראל אייל כספי חתם (יום א', 15.5.22) על צו איסור הדלקת מדורות והבערת אש בשטחים פתוחים בימי ל"ג בעומר בכל רחבי הארץ פרט לאיזורים מסוימים. לפי הצו, האיסור חל מהיום (יום ב', 16.5.22) בשעה 08:00 ועד ליום שישי (20.5.22) ערב ל"ג בעומר יחול השנה, בערב 18 במאי.
16/05/2022  |  מירב ארד  |   חדשות
בחודש הבא, ליתר דיוק ב 13 ביוני, תמלא שנה מאז כינונה של הממשלה בראשות נפתלי בנט. אותה "ממשלת שינוי" שנולדה בנס ומזה שנה מתקיימת בנס. בדיוק על-פי אמירתו של אבא אבן ש"היהודים לא מאמינים בניסים, הם סומכים עליהם".
12/05/2022  |  צבי גיל  |   יומני בלוגרים
הממונה על הילולת הרשב"י במירון, צביקי טסלר, התייחס במענה לשאלות עיתונאים בתדרוך שקיים (יום ב', 9.5.22) לשמועות על מכירות מוקדמות עבור חצרות חסידיות שונות. לדבריו, במהלך שני ימי ההילולה תתאפשר הגעה ל-175 אלף איש, מתוכם עד 15% לקהילות עם מסורת הדלקה. "מעבר לכך, כל הכרטיסים נמכרים באמצעים שפורסמו. זו נקודת האיזון שמצאנו ואנחנו חוטפים על כך ביקורת משני הצדדים", אמר.
09/05/2022  |  עידן יוסף  |   חדשות
לא קל להיות יהודי חרדי חושב, ביום העצמאות. כלומר, יהודי שאינו נסחף אחר העדר, אלא מתבונן בעיניים מפוכחות אל המציאות הריאלית, אל הנסים הגלויים המתרחשים כאן לנגד עינינו יום יום, שעה שעה ודקה דקה, ואינו יכול שלא לשאול את עצמו (אם הוא אדם חושב): האם כל זה מקרי? האין זו יד ההשגחה העליונה? האם לא ראוי בורא עולם, מסובב הסיבות, להודיה על הנסים ועל הנפלאות, על התשועות ועל השיגשוג (התורני, המדיני, הכלכלי, הביטחוני וכו'), ועל שאר הטובות שהנחיל לנו בורא עולם בארץ מכורתנו?
09/05/2022  |  מנחם רהט  |   יומני בלוגרים
היום הוא ה' באייר, יום הולדתה של המדינה. נרשה לעצמנו עוד יום אחד של נוסטלגיה ותקווה, התבוננות על מעלותיה של המדינה ולא על חסרונותיה, הכרה בנס שבעצם הקמתה ובהמשך קיומה קטעים שנכתבו סמוך להקמת המדינה ובשנותיה הראשונות, מתוך "ספר המועדים" בעריכת יום-טוב לוינסקי
06/05/2022  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il