בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מרגישה הכל [צילום: הדמיה יח"צ]
|
|
|
בית הוא לא רק קופסה
|
כבעלת ותק וניסיון, היא מומחית ביצירת כתבי כמויות כאשר היא מתחילה פרויקט, והיא יודעת לשדך בין אנשים ובתים
|
"אולי גם לחיים עצמם יש ספר כחול"? כך נפתח הרומן. יסמין בן-ברוך, אדריכלית במקצועה, מצליחה מאוד, מזמנת לעצמה התעסקות בספר הכחול. כמו כל אדריכל, למעשה. זהו התנ"ך של עולם הבנייה, הוא כולל מפרטים טכניים אין סופיים, קובע אופני מדידה אחידים, מה מותר וכיצד לבנות כל דבר, ממנהרה ועד מגדל. על פיו יישק דבר. ולמעשה, הספר מלווה את הגיבורה לאורך שנה אחת, מחורף עד חורף. דרך ההתכתבות שבין העלילה לספר הכחול הכותבת מציעה התבוננות רגשית עמוקה, מלאת חמלה והומור על מערכות השלד, הקונסטרוקציות של הדברים ומערכות יחסים, משחקת עם ציפיות הקורא ובוחנת מושגים של בית, משפחה, אהבה ושלד. כי בית הוא לא רק קופסא; יסמין בן-ברוך נחושה לתת לזוגות ולמשפחות עמן היא עובדת את המרחב להגעה לשלב "המתאים והנכון" לשיפוץ או בניית בית. כבעלת ותק וניסיון, היא מומחית ביצירת כתבי כמויות כאשר היא מתחילה פרויקט, והיא יודעת לשדך בין אנשים ובתים. בעוד עבודתה מתוכננת, חייה אינם כה "מסודרים". היא רווקה ללא ילדים משלה, מבחירה, ולכן נחשבת לחריגה בנוף הנורמטיבי-מעצבן-דורש הסברים שמסביבה. בביתה שלה היא מבלה את מרבית זמנה במרפסת, עסוקה בהתבוננות בכל הפרטים, שדבר מהם אינו חומק מעיניה, אך עם זאת, היא מרגישה שחייה פזורים. היא יודעת שהיא צריכה פסק זמן מקצועי, אך בדיוק אז תקרית כואבת ומביכה מפגישה אותה עם יוחאי, אקס מיתולוגי, המזמין אותה לתכנן את ביתו שלו. היא לא מסרבת, אך היא לא יודעת שבניית הבית הזה תוביל לרצף אירועים שישבש את חייה. יסמין בן-ברוך היא דמות המרגישה הכול; את חילופי עונות השנה, את המרקמים השונים בחומרים עמם היא עובדת ואת האנשים עמם היא עובדת. היא מקשיבה למילים ולסימנים ויודעת לקרוא את כל המתרחש מסביבה: "רשמתי הכל במחברת, אבל בעיניים עקבתי אחרי השבילים שהבריקו בין שדות האבק על הרצפה והמדפים (עמ' 15)". יסמין מנסה לדבוק בבדידותה, כמו להוכיח אותה, להראות לכולם שזוהי בדידות "חיובית", "טובה", כמו להראות שאינה משונה. אך ישנם יסודות רעועים בחייה, בעוד אלה שהיא מתכננת ללקוחותיה מחויבים להיות איתנים, חזקים ועמידים וכפופים לכל הפרוטוקולים. תוכן העניינים בספר ערוך כפי הנראה כמצוין בספר הכחול, והדייקנות והתכנון שכל כך מאפיינים את הדמות הראשית, זועקים עד כמה חייה הם ההפך מתחום עיסוקה. דווקא מעצם כך שהיא רווקה, כנראה קרובה לגיל ארבעים, ללא ילדים, הספר מצליח להביא ביקורת על תכתיבים חברתיים ו"הכרח" בהבאת ילדים לעולם. גלאון מתעמתת כאן, אולי, עם השדים המלווים אותה עצמה, שכן היא בחרה שלא להביא ילדים לעולם ולא "ללכת בתלם". הספר מביא אישה המחפשת את עצמה סביב בחירותיה שלה. דמותה של יסמין בן-ברוך כתובה ברגישות ובחמלה, ועם זאת באינטנסיביות רבה. מכל שורה ניתן לראות את הסאב-טקסט, הגלוי-סמוי שגלאון משחקת עמו. כאמור, דרך הכתיבה יש, אולי, ניסיון להשלמה עצמית, והוא באיזשהו מקום משקף מחשבות כמוסות של כמעט כולנו. עשיית בחירות שאין צורך כלל להתנצל עליהן, כי ילדים אינם הכרח לכולם, היא חופשיה על-פי דרכה, אומללה על-פי דרכה ומאושרת כמו כולם. הפרויקט האחרון אותו בחרה לקחת אולי מסמל את הסוף למעגליות בה היא חיה; פרויקט-בית-פרויקט-בית-פרויקט וכו'. זהו הסימן שלה לעבור לשלב הבא בחייה, שהוא לחיות רק כפי שהיא מעוניינת. ורד גלאון מביאה כאן רומן ביכורים בשל, כתוב בחדות ואינו מתחנף. היא מציגה את הדברים כפי שהם, משתמשת בכתיבה בגוף ראשון, ומצליחה להעניק כך נופך מיוחד לדמות הראשית שלה, ועם זאת, שמה את האמת בפרצוף. זהו ספר על שאלות שלעולם לא יהיו להן תשובות, על יצירת מבט אחר על העולם, שדווקא בשונות שלו אינו שונה, והיא מביאה כתיבת פרוזה בועטת, שאינה נצמדת לתבניות. הארגון החיצוני אינו הארגון הפנימי, וזהו הנרטיב החוזר כאן. לאורך כל הספר נתהה אם הוא בכלל היה קיים, כי דמותה של יסמין מבטאת את הקול המושתק, המתרחק מהגדרה עצמית ומנסה להראות אמת. גלאון משחקת בדמותה כבמטה קסמים, והיא חושפת אותה אך גם מסתירה אותה. הקריאה כאן מגלה את מה שנוטים לא לדבר עליו, את מה ש"צריך" להשתיק, ומראה הרבה מעבר לטקסט.
|
|
כתב כמויות. ורד גלאון. 252 עמודים. שתים-בית הוצאה לאור, 2022.
|
|
תאריך:
|
22/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2022
|
|
עדי דקל
|
|
במזרח אוקראינה מגביר הצבא הרוסי את עוצמת האש בניסיונו לכבוש את כל חבל דונבאס. העיר סברודונייצק במחוז לוהאנסק למשל סופגת הפגזות ארטילריות/פצצות מרגמה כמעט סביב השעון, שגובות קורבנות אזרחיים. בתמונות המצורפות אפשר לראות את הנזק לבנייני מגורים בעיר.
|
|
|
כולנו מכירים את התופעה המחרידה של החפת לוויתנים כשיונקים ימיים כלוויתנים ודולפינים עולים מרצונם לחוף ומוצאים שם את מותם. החוקרים לא תמימי דעים על הסיבות להחפה - התאבדות מרצון, בריחה מרעשים, הפרעות בשדה המגנטי או זיהומים. אך כך ישנן גם אומות שנכחדות בטביעה המונית מסיבות דומות לאלה של הלוויתנים. פרטים, קהילות ואומות נוטים לעיתים להתאבד ולא יעזרו שום טיפולים לבלימה של יצר ההרס העצמי. הם נכחדים בגלל ריקבון, שחיתות, זיקנה, פשע, זיהום, מהומה, איבוד המצפן, אי-הסתגלות, או התמוססות האתוס המלכד. איבחנתי את החפת האומה שלנו כבר לפני כמה שנים וניסיתי לקדם החייאה עם הרפובליקה השנייה של ישראל.
|
|
|
הלחימה בטרור בעייתית ביותר: מצד אחד קשה לפגוע בטרוריסטים הפועלים מתוך המון אזרחים וגם חיש נבלעים בתוכו. צבא ומשטרה במדינת ישראל נזהרים מלפגוע באזרחים עד כדי נטילת סיכון לחייהם, מצד שני אין מנוס מחיסול רוצחים, תוך נטילת סיכון, לעתים, של פגיעה באזרחים, כפי שקורה בכל לחימה בשטח בנוי או מיושב. תמיד הבעיה היא היכן הגבול הדק והיכן מתנוסס לפתע הדגל השחור של "פקודה בלתי חוקית בעליל".
|
|
|
כמה קל לגנות את הסחות הדעת של האינטרנט ולתלות באינטרנט את האחריות ל"גניבת הזמן" שלנו. אבל בואו ננסה לחשוב על כך מחדש ואולי נגלה כמה דברים הראויים לבחינה חוזרת.
|
|
|
מצער אותי, שמצעד הדגלים יעבור בשער שכם. את המחיר המדמם עלולים לשלם אזרחים רבים כפי שלצערי, שלמו בשנה שעברה ובשנים קודמות. אני מצר על כך, שעמר בר-לב, השר לביטחון פנים, וצמרת המשטרה החליטו לאשר למארגני מצעד הדגלים ביום ירושלים לעבור דרך שער שכם. מצער, שרחובות ירושלים יהיו חשופים לאותם מחזות, שהיינו עדים להם בשנים האחרונות, כשפרץ השמחה של הצועדים מלווה גם באינספור קריאות גזעניות ואלימות ובתקיפות של עוברי אורח.
|
|
|
|