מסקנה
שירין אבו עאקלה, שנהרגה בתקרית בג'נין, לא הייתה עיתונאית, אלא תועמלנית טרור, שפעלה במסגרת אלג'זירה - רשת שונאת ישראל, שתמכה בטרור ברחבי המזרח התיכון, וקידמה אותו. כמותה, אנחנו רגילים לתופעה, כיוון שיש רבים מעיתונאינו ומשדרינו, שאינם עיתונאים, אלא תועמלנים ללא כל בושה. כאשה וכתועמלנית, ידעה אבו עאקלה היטב היכן לעמוד - בקֶרב מי שתמכה בהם מראש ובלי סייג - וזה לא עזר לה. תודה לאל, נפטרנו מנחש ארסי במיוחד, שנבלתו רעילה גם אחרי מותו. כל מי שסיקרו מלחמות יודעים היטב, שתעודת ביטוח טובה מקנה רק ההתרחקות מזירת האש. וכבר פגשתי לא-מעט כאלה.
אבו עאקלה לא יכלה להתרחק, כיוון שנשלחה לזירה במשימה של לוחמה פסיכולוגית אנטישמית, כפי שביצעה בהתמדה, בשמחה ובמסירות כל חייה המקצועיים. זאת גם ידעו, או, ליתר דיוק, היו אמורים לדעת, הישראלים, שהיו מולה באותה הזירה ושולחיהם. אך הם כשלו. ביחסי ציבור יש תורה שלמה של התמודדות עם משברים. כמו בחיים, מי שמודה אינסטינקטיווית באשמה עוד לפני שחקר את האירוע, מתנדב להיות האשם; וזה מה שעשו צה"ל ומדינת ישראל.
הוסיפו על זה את השרים, שפערו את לועותיהם, ודיברו ללא שום-שכל, בעניין הריגתה, ויש לכם מתכון מושלם למאה אחוזים של תבוסה הסברתית. דרך אגב, זה קרה כבר באוקטובר 2000 בפרשת בידוי הריגתו של הנער מוחמד א-דורה... וכרגיל אצלנו, איש לא למד לקח. בשביל מה צריך?! ואני קצת מגזים, אך זו השיטה. הנה דברים טריים של אלוף (מיל') גיורא איילנד, שהיה ראש אגף המבצעים בפרשת א-דורה (ונחפז לקבל אחריות על ההרג, שלא היה מעולם, אלא בוים על-ידי הערבים), על
מסקנותיו מפרשת א-דורה ומפרשיות אחרות:
"... ישנן שלוש מסקנות מאירועים אלה: הראשונה, יש אירועים שאסור להגיב עליהם מיד אלא להתעקש על תחקיר יסודי, ובתנאי שצה"ל מתחייב מראש גם לפרסם אותו ולהתחייב למועד מסוים (רצוי תוך כמה ימים). השנייה, תכלית התחקיר היא לא להוכיח ש'צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם', אלא למצוא את האמת, גם אם היא כואבת או מביכה. השלישית, אם המסקנה היא שההרג נגרם על-ידי הצד השני, חובה למצוא ראיות שישכנעו לפחות את הציבור הישראלי, כמו גם את גורמי המקצוע הבינלאומיים". נראה, כי אף אחד בצבאנו ובממשלתנו לא הפיק את הלקח הזה, שנעלם כשאלוף איילנד השתחרר משירותו.
ואחרון לא-חביב עמר בר-לב - השר לביטחון הפנים, שוטה על הגבעה, שמנסה בהצלחה אדירה להוכיח לכול שהוא אידיוט מושלם במיוחד. הפעם הבליח בר-לב שטות משוּטטת במיוחד, כשבמקום לתת תמיכה לשוטרים, הורה לחקור את התנהגותם בדיכוי ההתפרעות, שליוותה את לווית אבו עאקלה. כזכור, אותו בר-לב (או כפילו. מי יודע?!) וח"כ יואב סגלוביץ', סגנו, הגנו בחירוף-נפש על התפרעות השוטרים בפרשת הריגת אהוביה סנדק ע"ה ובהפגנות לזכרו. סליחה, הגזמתי, אך התעשתי בין-רגע - בכל אופן, יש במדינה שוויון בפני החוק, ומותר לשוטרים להכות יהודים על לא-עוול בכפם רק כיוון שהעזו למחות על אלימות משטרתית. עובדה.
הרשו לי עוד שלוש הערות לגבי פרשת אבו עאקלה -
· אין שום סיכוי, שזה הפייק ניוז האחרון, שיפעילו המחבלים וסייעניהם,מבית ומחוץ, כדי לפגוע בתדמית מדינת ישראל. זה העסק הכי כדאי בעיר: זורקים שקר, והוא נפוץ בקלות לכל רחבי העולם, בסיוע של יפי-נפש מקרבנו.
· איני מצליח להבין מדוע אחרי יותר מעשרים שנה עדיין מתירה ממשלת ישראל לרשת אלג'זירה לפעול במדינה, וליהנות מחופש עיתונות. אלג'זירה הנה אגף של אויבינו, ואפילו אינה מנסה להסתיר זאת.
· עוד בהיותי נער, בתחילת שנות השישים, התפרסמה משטרת ירושלים כמשטרה אלימה במיוחד, שמפעילה בקלות רבה אלות נגד אזרחים מפגינים וגם נגד ח"כית (אסתר רזיאל-נאור בהפגנה נגד ביקור הקנצלר הגרמני בירושלים, לפני כשישים שנה). בתחילת שנות השבעים ראיתי זאת במו עיניי, ככתב זוטר בירושלים. מאז, כנראה, כבר הוטמעה האלימות היטב ב-דנ"א של משטרת ירושלים. עיינו בערכים ניצב אברהם תורג'מן וניצב (כרגע - אסיר) ניסו שחם, ואפשר לצרף עוד שמות רבים לרשימה.
רק לוחמים
נפתלי בנט הלך בעקבות יועז הנדל, שר התרבות, ופלט את השטות המטומטמת, שרק לוחמים רשאים לחוות דעה. מבלי להתחשב בערבים ובתומכי הטרור, שמתחזקים את ממשלתו - אמירתו מאפיינת את עולמו הצר והשטוח ואת מצבו הדחוק בדעת הקהל. איני יודע מה למד בנט, פרט לקורסים צבאיים, שהכשירוהו לעשות פזצט"א, לטפס בקלילות על גבעות ולרדת בזריזות לעמקים, שמקנה לו יכולת לחוות דעה. לדעתי, שלא למד דבר על ביטחון ועל צבא, היה שר ביטחוננו. כמותו גם שרים אחרים, כולל שר הביטחון הנוכחי ושר הביטחון לשעבר, שכלולים לדראון בממשלתו. כדי שיתחיל ללמוד, אצטט עבורו את ז'ורז' קלמנסו "הנמר", שאמר, "מלחמה היא עניין רציני מדי מכדי שתושאר לאנשי צבא".
כידוע, הישגו הכביר של בנט הוא שלא היו בחירות חמישיות, ואנחנו משלמים על זה - בגלל שהוא וכמה משריו היו לוחמים?! - מחיר איום ונורא בביטחון, בבריאות, בכלכלה, בביטחון הפנים, בחקלאות, בחינוך, ברווחה ובעוד הרבה נושאים.
התקפל
"הצבא התקפל: צה"ל לא ייכנס לאום אל-פחם",
כך דיווח עידן יוסף באתר הזה. לבקשת העירייה, ימנע הצבא כניסת לובשי מדים לעיר, כדי לתרגל, במסגרת התרגיל הגדול "מרכבות האש", מלחמה רב-זירתית בזירה מרכזית מול חיזבאללה בלבנון, במקביל למבצע בעזה ואירועי ביטחון פנים על-רקע לאומני בערים המעורבות ובצירי התנועה בדרום. זו עוד התדרדרות, ביוזמה עוינת של ערביי ישראל, בשליטתנו בשטחים, שלכאורה בריבונות מדינת ישראל. אין פלא, שארגון "תורת לחימה" הגיב על ההחלטה השערורייתית, "מתברר כי דברי העוועים והתפיסה הרופסת של [אלוף יצחק תורג'מן] ראש אט"ל אשתקד, כי שיירות [צבאיות] לא יעברו בזמן לחימה בוואדי ערה, קנו אחיזה במדיניות הרמטכ"ל כוכבי ושר הביטחון גנץ.
הזוי, שצבא ההגנה לישראל בורח מאזורים שלמים בתוך מדינת ישראל. אם כך התרגיל נכשל עוד לפני שהחל, מה יהיה במלחמה? הזוי, שתומכי טרור בעיר, שממנה יצאו מחבלים לרצוח שוטרים וחיילים, קובעים לצה"ל היכן לנוע...". עוד יותר הזוי, לדעתי, שממשלת הזדון, הכחש והמרמה כופה זאת על צבאנו, ואין צעקה ציבורית על כך.
מימון הרוצחים בכספי הנרצחים
ממשלת הזדון אינה מוכנה לחשוף בפני הציבור את דוח משכורות הטרור לשנת 2021, שהכין המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון. זאת, כיוון שעל ראשה בוער הכובע, והדוח יסגיר ברבים את העובדה, שממשלת הבלע אינה מתכוונת להילחם ברשעות הטרור מרמאללה, ובניגוד לחוק הישראלי, מעבירה לה כספים רבים, שאבו מאזן וחבר נבליו מזרימים אותם, כדי להמריץ מחבלים לפגע בנו.
בשנה שעברה עמד הסכום הזה על כ-600 מיליוני שקלים. יתר על כן, ממשלת הבלע אישרה לשר הביטחון בני גנץ להעביר לרמאללה "הלוואות" במיליוני שקלים, שטיבן אינו ידוע, והיא מסתירה אותו מהציבור. ברקע נמצאת ועדת הכנסת לחוץ ולביטחון, המחפה בעוז רב על הפרת החוק בידי הממשלה. דיון של הוועדה בעניין נדחה, בפעם השלישית תוך חצי שנה, "בשל אילוצים דחופים של היו"ר [ח"כ רם בן-ברק מ"יש עתיד"]". ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שהצטרף ליוזמת הדיון, תקף את בן-ברק ואת הממשלה: "בן-ברק החליט לבטל את הדיון. ברור לנו שביטול זה נועד למנוע מבוכה מהממשלה בישיבה של הוועדה, שהיא גם הגורם שאמור לפקח על פעולות הממשלה. בידינו נתונים דרמטיים בנושא, שייחשפו בימים הקרובים",
איים דיכטר.
הממשלה מסתירה את תמיכתה הכלכלית ברשעות הטרור, והעיתון ישראל היום דיווח, כי הטילה חיסיון על פעולותיה בתחום. בנוסף, ראש הממשלה בנט נמנע כבר חמישה חודשים מלהביא לקבינט את דוח מערכת הביטחון על היקף משכורות הטרור לשנת 2021, כדי שהסכומים לא יקוזזו. ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית), שיזמה את הדיון, טוענת, ש"הדיון החשוב הזה חייב להתקיים, כדי לחשוף את האמת, ולהפסיק את תיאטרון האבסורד של מימון הרוצחים בכספי הנרצחים". בינתיים עתרו כמה ארגונים ומשפחה שכולה לבג"ץ, כדי להכריח את הממשלה לחשוף את הנתונים. אני מחכה בדריכות לראות באיזו התעמלות מילולית ינקוט בג"ץ הפעם, כדי לאשר את הפרה בוטה של חוק.
כל דאלים גבר
1,675 מקרי אלימות היו מתחילת השנה בבתי-החולים. כלומר, כשנים-עשר אירועים וחצי ביום. אך הנתון אינו מלא, כיוון שאינו כולל אירועים של אלימות פיזית נגד סגל בבתי-החולים (400-300 בחודש, לפי משרד הבריאות). אולם, "להערכת משרד הבריאות, מספר אירועי האלימות המדווחים אינו משקף את המציאות ...", כך דיווח מבקר המדינה עוד בשנת 2009. כך, שלושת מקרי האלימות, שהיו בשבוע שעבר בבית-החולים הדסה על הר הצופים, בבית-החולים נהריה ובבית-החולים וולפסון בחולון, אינם חריגים, אלא שגרה נוראה, שלצערי, הסתגלנו אליה.
האלימות בבתי-החולים מקיפה הרבה חוגי אוכלוסייה, והיא מעוּדדת עקב חוסר ביד קשה כלפי האלימים ומהעובדה, שבתי-המשפט מרחמים על אכזרים. תקופה מסוימת התאשפזתי כל כמה ימים לטיפולים. פעמיים הייתי נוכח בהתפרצות של אלימות מילולית כלפי האחיות. למיטב ידיעתי, התבקשו שני האלימים להפסיק להגיע לטיפולים באותו המתקן, ולא ראיתים עוד. כצרכן כבד של מערכת הבריאות, אני מבקר הרבה בבתי-חולים, ומשתתף בצער הסגל הרפואי, האחיות והסגל האחר על היחס המחפיר אליהם - יחס, שלחלוטין אינו מגיע להם. זה מתחיל בהרמת קול על שהתור ארוך ומתמשך; ממשיך כשמשיקולים רפואיים, מקדמים מטופל בתור; ולפעמים מסתיים בהרמת יד ובהרס ציוד כשאינם מרוצים מהטיפול, או מתוצאותיו.
כבר לפני שנים הצעתי, שבנוסף לענישה הפלילית החמורה ולפיצויים, שיושתו על המתפרעים בבתי-החולים ובמתקני רפואה, ינהל משרד הבריאות רשימה שחורה של מעורבים באלימות, וימנע מהם טיפול רפואי על חשבון הציבור. אמצעי דרקוני כזה בשילוב עם החמרה חריפה בעונשים שתטיל מערכת המשפט על אלימים כלפי סגל בבתי-חולים ובמרפאות, יבלמו, לדעתי, את האלימות בבתי-החולים. דיבורים ושביתות של הסגל אינם מפריעים לאלימים בפוטנציה. הם חייבים לדעת, שייענשו קשות, במאסר ממושך, בכיסם וברווחתם גם יחד. אלא שפרקליט השטן שבי צופה, שמיד יגן בג"ץ, כדרכו, בק"ן טעמים על המתפרעים - במקום להגן על המטפלים בנו ועלינו.
ובאותה הפרשה ראו את בטלנות המשטרה והפרקליטות בכל הקשור להתפרעויות הבלתי-חוקיות מול ביתה של ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. מטורללים מתנגדי חיסונים מפגינים שם חודשים, מאיימים, ומטרידים אותה ואת בני משפחתה - ללא כל תגובה של הרשויות. אז למה לא ימשיכו המטורללים באלימותם?!
סילוק 1
מסעדה תל אביבית מואשמת, כי
סילקה לקוחה בגלל לבושה החשוף. לדעתי, הלוואי, שהיו עוד מסעדות ומקומות, שינקטו צעד דומה, כיוון שבשם החופש, מרשים לעצמם ישראלים להופיע כמעט לכל מקום כאילו זה חוף הים ואף גרוע מזה. כשהרציתי, התקשיתי להסביר לסטודנטים, כי הקמפוס מחייב קוד לבוש מסוים, בשונה לחלוטין מהנהוג בחוף הים. כנראה, למרות שלא חדלתי להעיר, לא הצלחתי להבקיע את שריון אטימותם. בפוסט, שהעלתה בקבוצה, טענה הלקוחה, ש"הגברת הנחמדה [בעלת המסעדה] המשיכה להשפיל אותי מול כל שאר הלקוחות, שכמובן מסתכלים עליי ועל הגוף שלי ועל החזה שלי, שכל כך הפריע לה. קשה לי לתאר את תחושת ההשפלה, 20 אנשים שיושבים ומסתכלים עליי, ואני עומדת שם מובכת, חסרת ביטחון ובהלם מהסיטואציה, מנסה כמה שפחות לענות לה". לעניות דעתי, לו רצתה הגברת, שגופהּ וחזהּ לא ישמשו יעד למבטים, שהביכוה כביכול, יכלה להתלבש כיאות. כולי תקווה, שהלקוחה החצופה למדה לקח, ותדע בעתיד מה ההבדל בין חוף הים לבין מקומות אחרים. אך אין לי הרבה תקווה. מהטון המאשים של דבריה, נראה לי, שלא הבינה דבר, וגם לא תבין.
סילוק 2
מיכאל פואה, פעיל ימין, סולק מישיבת ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי כיוון שביקש לחשוף בישיבת הוועדה נתונים על אלימות בתוך המשפחה בחברה הערבית בישראל. ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש, הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה, לא הניחה לו, כנראה, עקב אמונתה העזה בחופש הביטוי, להציג את דבריו במהלך דיון על האפשרות, שישראל תצטרף ל"אמנת איסטנבול". לדעת פואה, במגזר הערבי בישראל נפוצה אלימות נגד נשים ורציחתן בידי בני משפחותיהן. הדברים הללו, שרצה להציג בעובדות ובמספרים, לא מצאו חן בעיני היו"ר, שסילקה אותו מחדר הוועדה. "פורום הארגונים למען המשפחה", שבראשו עומד פואה, מסר בתגובה: "הנשים המוסלמיות [בישראל] סובלות מאלימות, פוליגמיה ושלטון גברי פטריארכלי מדכא.
ח"כ תומא-סלימאן מסרבת להכיר במציאות, וכך מוכיחה שהיא לא כשירה לדאוג לנשים הערביות ולא ראויה לעמוד בראש ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה". התנהגות בריונית מאפיינת את הקואליציה מאז הבחירות האחרונות. זה החל בהדרת האופוזיציה (שיש לה 59 ח"כים - כמעט כמו לקואליציה) מוועדות הכנסת. המשכה בבריונות של מיקי לוי, יו"ר הכנסת, סגני היו"ר, יו"רי הוועדות ויו"רי תת-הוועדות, שאינם נותנים לאופוזיציה להתבטא חופשית. מקווה, שממשלת הזדון תלך במהרה בימינו לתהום הנשייה, ותותיר לנו את נזקיה כי רבו עד מאוד, יידעו הליכוד ובעלי-בריתו כיצד להתנהג עם הקואליציה המושחתת, שחלפה מן העולם. עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל", יעץ לנו דוד המלך (תהלים י"ח, פסוק כ"ז).
