|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מוחמד. [צילום: AP]
|
|
|
ארה"ב, סעודיה והאמירויות דנות על שיפור היחסים
|
|
לאחר שנה וחצי של קרירות מופגנת, וכאשר היחסים הורעו בשל המלחמה באוקראינה, החלו וושינגטון ומדינות המפרץ לבחון כיצד לשפר את היחסים - כולל ביקור אפשרי של ביידן בסעודיה ופגישה עם הנסיך מוחמד
|
|
לאחרונה פורסם, כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוקל לבקר בסעודיה ולהיפגש עם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן-סלמאן, במהלך ביקורו האפשרי במזרח התיכון. במקביל האיצו המדינות את השיח ביניהן, בין היתר במהלך ביקור שערך סגן שר ההגנה הסעודי בוושינגטון, ודנו בדרכים לשיפור היחסים.
אם אומנם תתקיים הפגישה יהיה זה שינוי משמעותי ביחסים, שמאז כניסת ביידן לבית הלבן התאפיינו בקרירות רבה. זו גברה בחודשים האחרונים, לאחר שהסעודים דחו בתוקף את בקשותיו של הממשל להגדיל את תפוקת הנפט כדי לסייע בהורדת מחירו על-רקע המלחמה באוקראינה. ההידרדרות ביחסים נבעה בעיקר ממדיניותו של ממשל ביידן, שעם כינונו הכריז על "כיול מחדש" של יחסי ארה"ב עם סעודיה. זאת, לאחר שבמהלך כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ נרשמה בין המדינות פריחה ביחסים ואינטימיות בין המנהיגים. ביידן אף מימש הבטחת בחירות ופרסם דוח של קהילת המודיעין האמריקנית, שלפיו מוחמד אחראי, מתוקף תפקידו ומעמדו, לרצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י.
בריאד ובאבו-דאבי מוטרדים במיוחד מצמצום הקשב האמריקני לבעיות הביטחון שלהן ובעיקר כועסים על כך שבעוד וושינגטון מצפה מהן להיענות במהירות לדרישותיה ולאחרונה בהקשר לתפוקת הנפט, היא מפנה עורף לבקשותיהן בתחום הביטחוני. מדיניות הממשל במזרח התיכון והדגשים שהוא העניק לסוגיות קריטיות בעיניהן הביאו אותן להבין שהממשל הנוכחי, בניגוד לקודמו, אינו רואה בהן בעלות ברית מרכזיות, וכי לעיתים הוא אף פועל באופן המנוגד לאינטרסים מהותיים שלהן.
כך, הנסיגה האמריקנית החפוזה מאפגניסטן נתפסה כמימוש המגמה של נסיגה מהמזרח התיכון. בנוסף, בסעודיה ציפו לסיוע אמריקני רב יותר מול התקפות החות'ים על העורף האסטרטגי של הממלכה והופתעו מההחלטה האמריקנית לפנות משטחה כוחות, במיוחד אמצעים להגנה מפני טילים וכטב"מים.
גם באיחוד האמירויות ציפו לתגובה אמריקנית נחושה – צבאית ומדינית – לאחר התקפות החות'ים בינואר 2022. האמירותים התאכזבו בעיקר מסירוב הממשל האמריקני להכניס את החות'ים כארגון לרשימת ארגוני הטרור הזרים (FTO), לאחר שממשל ביידן הוציא את הארגון מהרשימה מיד בכניסתו לתפקיד. אכזבה ניכרה במפרץ גם עקב המדיניות האמריקנית ביחס לאיום המרכזי עליהן, מכיוונה של אירן, כולל מאופן ניהול המו"מ עימה בנושא הגרעין.
סירובו של ביידן בתחילת כהונתו לשוחח עם מוחמד נתפס כהתערבות בענייניה הפנימיים של סעודיה וכפגיעה בלגיטימיות של השליט בפועל והמלך לעתיד. ואילו המתח בין וושינגטון לאבו-דאבי החריף בשנה האחרונה גם על-רקע הידוק יחסי האחרונה עם סין וחימום היחסים בינה לבין סוריה, שבא לידי ביטוי בביקור שערך הנשיא בשאר אסד באמירויות. אבו-דאבי השעתה את המו"מ על רכישת מטוסי F35 בעקבות דרישות אמריקניות בעניין זה, הנובעות מחשש לזליגת טכנולוגיות לסין. שדרוג היחסים בין קטר לארה"ב ליבה את המתיחות בין וושינגטון לריאד ואבו-דאבי.
המתיחות ביחסים בין וושינגטון לריאד ולאבו-דאבי החריפה בעקבות המלחמה באוקראינה. מאז תחילתה, מנהיגי סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות נמנעו מלמתוח ביקורת על רוסיה וביקשו להרחיק עצמם ככל האפשר מהמשבר בינה לבין המערב. הם גררו רגלים ולא שיתפו פעולה עם נסיונותיה של ארה"ב לבודד מדינית וכלכלית את רוסיה, בין היתר על-ידי סירוב להגביר את תפוקת הנפט כדי להביא לירידה במחירו. סירוב זה של ריאד הביא מחוקקים דמוקרטים רבים להגביר את הלחץ על הממשל כדי שיחריף את צעדיו נגד סעודיה. אף נמסר, כי מוחמד צעק על היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, לאחר שזה העלה את נושא חאשוקג'י באומרו, כי וושינגטון יכולה לשכוח מבקשתה להגביר את תפוקת הנפט הסעודית.
|
|
לישראל יש אינטרס בשיפור היחסים
|
|
|
|
|
סירבה להגדיל את תפוקת הנפט [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
המלחמה באוקראינה המחישה שוב את החשיבות האסטרטגית של המפרץ למשק האנרגיה העולמי ואת הנכסיות הגוברת של מדינות המפרץ הערביות מול המעצמות. במקביל לכתף הקרה מול האמריקנים, נשיא סין, שי ג'ינפינג, הוזמן לביקור בממלכה וריאד מנהלת מגעים עם סין (הלקוחה המרכזית לנפט הסעודי) בנוגע לתמחור עסקות הנפט ביניהן במטבע הסיני במקום בדולר האמריקני, כפי שהיה עד עתה.
עד כה ולמרות ניסיונות שכללו ביקור של ויליאם ברנס, ראש ה-CIA, בסעודיה, דווח שלא הושגה התקדמות ניכרת עקב סירובו של ביידן ללכת לקראת הסעודים. דאגותיהן של מדינות ערביות קשורות להסכם הגרעין המתגבש מול אירן, הצפוי להערכתן להיטיב עם אירן ואינו מטפל בנושאי הטרור והחתרנות האירנית באזור, וכן בתפוצת טילים/כטב"מים שטהרן אחראית להם.
מדינות המפרץ מבקשות לפיכך תמורה, הולמת בראייתן, להתיישרות עם העמדה האמריקנית בדמות שיתוף פעולה מודיעיני מוגבר עימן וחיזוק יכולותיהן ההגנתיות. סעודיה מצפה גם לסיוע אמריקני בפיתוח תוכנית גרעין וליישור ההדורים בין וושינגטון למוחמד, בכלל זה זיכויו בחסינות מתביעה אפשרית בארה"ב עקב מעורבותו ברצח חאשוקג'י.
הדיווחים על אפשרות לביקור של ביידן בסעודיה משקפים ככל הנראה הערכה בוושינגטון, לפיה היחסים המעורערים עם ריאד פוגעים באינטרסים אמריקנים. הדגש הוא על הצורך להבטיח, כי הממלכה ומדינות המפרץ האחרות ימשיכו לראות בארה"ב בעלת ברית ויימנעו מקידום תהליכים שיעמיקו את הישענותן על סין ורוסיה. קונקרטי במיוחד בעת הנוכחית הוא צורך לשכנע את סעודיה להגדיל את תפוקת הנפט.
הממשל האמריקני כבר נקט צעדים במאמץ לאחות את הקרעים, ובכללם מינוי שגריר (לאחר 15 חודשים) לריאד, קיום שיחות טלפון וביקורי בכירים בממלכה. אולם, לא ברור האם ביידן כבר קיבל ההחלטה להפר את "החרם", שכן מבחינתו פגישה עם מוחמד, מעבר למחירים הפוליטיים שהוא עלול לשלם בשל כך, תהיה בבחינת הודאה בכך שאילוצים מדיניים מחייבים פשרות ערכיות, בדגש על דרישות הממשל לגבי זכויות אדם.
מוקדם עדיין להעריך האם צפוי שינוי חיובי משמעותי ביחסים בין וושינגטון לריאד, למרות האינטרסים המשותפים. בכל מקרה, פסגה בין ביידן למוחמד תחייב הכנה דקדקנית כדי להבטיח הצלחה, גם אם לא גישור על כל הנושאים שלגביהם יש מחלוקת בין הצדדים.
להצלחת ביקור ביידן בריאד ושיפור ביחסי ארה"ב עם סעודיה יהיו משמעויות לישראל, ובעיקר על עניינה בהמשך מגמת הנורמליזציה האזורית – העמקת ההסכמים עם מדינות במפרץ וצירופן של מדינות נוספות לתהליך, ובראש ובראשונה סעודיה. לישראל אינטרס ברור הן ביציבות סעודיה והן בשיפור יחסיה עם ארה"ב, כך שתמשיך להיות חלק מהמחנה הערבי הפרו-אמריקני. כן קיימת חשיבות רבה לשמירת החזית המדינית והביטחונית האזורית מול אירן, שסעודיה היא חלק חשוב בה.
|
|
|
הכותבים הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
28/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
28/05/2022
|
|
יואל גוז'נסקי, אלדד שביט
|
|
ארה"ב, סעודיה והאמירויות דנות על שיפור היחסים
|
|
|
טלטלה במרחב הערבי החריפה את המתח הסוני-שיעי בעירק ופגעה ביחסים בינה לבין שכנותיה הערביות, שנמנעו מלהשקיע בה קשב ומשאבים. היחסים התדרדרו כבר לאחר הכיבוש האמריקני ב-2003 והגיעו לשפל בזמן כהונת נורי אל-מליכי כראש ממשלת עירק ותמיכת הממסד הדתי השיעי בעירק בהפגנות השיעים במפרץ, לפני כעשור. הקרבה ההיסטורית, הגאוגרפית והעדתית של עירק לאירן גרמה בעיקר לסעודיה להתייחס לעירק כשלוחה אירנית, מה שדחף עוד את עירק להתקרב לאירן, למרות לחץ אמריקני על ריאד שלא לעשות כן.
|
|
|
|
|
"רבים תוהים איך אירן מממנת את פעילותה החתרנית והטרוריסטית במפרץ הפרסי והמזה"ת הרחב, בנוסף לפעילות משמעותית במערב, למרות השלכות הסנקציות הכלכליות המוטלות עליה. התשובה נמצאת במעורבות אירן בהפצת סמים (והלבנת-הון בהיקף מיליארדי דולרים)..." "טיסה של חברת תעופה מוונצואלה, המכונה "אארו-טרור", ממריאה מדי שבוע מקאראקאס לטהרן דרך דמשק, עמוסה לעייפה בסמים ומזומנים, וחוזרת לקאראקאס עמוסה לעייפה בטרוריסטים אירנים וחיזבאללה, המקבלים בוונצואלה תעודות זהות ודרכונים מזויפים, ומשם מתפזרים לרחבי אמריקה הלטינית..."
|
|
|
|
|
באיחוד האמירויות תתקיים מחר הלוויתו של נשיא האמירויות, שייח' ח'ליפה בן זאיד, שמת בסוף השבוע שעבר. את תפקידו כשליט אבו דאבי וכנשיא איחוד האמירויות יתפוס שייח' מוחמד בן זאיד.
|
|
|
|
|
במערכת הלבנונית ניכרת תכונה לקראת הבחירות לפרלמנט, המתוכננות ל-15 במאי (ב-6 וב-8 במאי כבר נערכה ההצבעה של הלבנונים בחו"ל ונמסר על אחוז מצביעים גבוה), אם כי עד הרגע האחרון נשמעים ביטויי ספקנות ביחס לאפשרות שאכן יתקיימו במועדן. כל הגורמים הפוליטיים במערכת הלבנונית מייחסים חשיבות מיוחדת לבחירות אלה, הראשונות מאז פריצתה של ההתקוממות העממית (אוקטובר 2019).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
