רוצו לקרוא את "ישראל השנייה"

ד"ר אבישי בן חיים, פרשן ועיתונאי בכיר, איש מקצוע מוערך, הגון והוגן, מומחה בתחום סיקורו, חוקר האורתודוקסיה החרדית, ש"ס הספרדית, המסורתיות המזרחית, ומייסד אסכולת ישראל השנייה, חובק בשעה טובה ספר חדש, כמה לא מפתיע שמו: "ישראל השנייה". אך יצא הספר ועדת לקטורים מטעם עצמם, עטה עליו כמוצאי שלל רב. מיטב העיתונאים, התועמלנים, מהנדסי התודעה, מיהרו לנבור בספר בתשוקה של עורבים רעבים, העטים על פגר חדורי שליחות לנעוץ שיניהם בנבלה.

התועמלנים התגייסו בצו שמונה לא מן הגורן ולא מן היקב כי אם ממרתפי הדעה הצודקת בפקולטת אין עוד מלבדנו. מיטב העיתונאים, הפרשנים, בעלי הדעה הנכונה, הנאורים, היפים, החכמים, אלו המעניקים לעצמם אותות ופרסים, מפריסי הפרסה. כל רודפיה השיגוה, את ישראל השנייה. נדמה היה כי המדור לביקורת ספרים לא שקק חיים מאז הוציא חוזה המדינה בנימין זאב הרצל את ספרו: "מדינת היהודים".

בתזמון מדויק הסתערו כוחות האור לעבר המטרה, ירו ללא הפסק, צילמו קטעים מהספר והעלו לטויטר שלהם בתוספת אמירה לעגנית, מבזה, מתריסה, מקוממת. הוכיחו בכל שורה שכתבו כמה דברי אמת כתובים בספר שישראל הראשונה יצא לקרב חייה כנגדו. חלק ממאחזי העיניים המתחזים לפרשנים ולעיתונאים, ואינם אלא עושה דברם ומהדהדי תורתם של בעלי השררה והכוח, עטו על פניהם את ארשת אבירי הצדק, השוויון והחרות ויצאו להילחם בספר המביא את קולה של ישראל השנייה, המושתקת, השקופה.

וכך בכיכר העיר הוצב עמוד התלייה. אלה עסוקים בהבערת העצים אשר מתחת לחבל התלייה, אלו עסוקים בתפיסת ציצית הקוקו של ד"ר אבישי בן חיים, אלה, מזים דלק ומעוררי בעירה סביב עמוד הקלון ואלה מחייכים בהנאה צרופה. ככה ייעשה למי שמעז להרהר ולערער על ההגמוניה. ההתגייסות הכמעט כללית של מכחישי המציאות ההיסטורית והעדכנית סרקו אות ואות בספר, תרו בזכוכית מגדלת אחר אפשרות של שגיאה, התמסרו באופן מוחלט למשימת ההעלגה של העיתונאי והפרשן האיכותי והמתוק.

מהפך

ד"ר אבישי בן חיים, נרדף רק בגלל דבר פעוט אחד, ממש קטנטן, פיצי כזה. הוא, ה' ישמור, שלא נדע, חושב שבנימין נתניהו ואריה דרעי ושכמותם ראויים ליחס אחר מהיחס לו זכו וזוכים מהאליטה. על שהעז להעניק רסיס הערכה לנתניהו ובדל הערכה לדרעי, יש רק גזר דין אחד בקרב האליטות, לכלבים השליכוהו.

אבל יש מי שגומלים טוב, לפרשן והעיתונאי המקצוען והמוערך. מר טלוויזיה למשל, חיים יבין, אביה מולידה של המילה, "מהפך". תנא מסייע נפלא, אשר בעיתוי שמיימי על גבול המיסטי התראיין ואמר, "מפא"י שלטה במשך שנים, בא הליכוד הפך את העניינים, גרם לאותו מהפך, למהפכה, תפס את השילטון. אין לך ביטוי יותר מתאים - תפס את השלטון, אני קורא לזה תפס. המונים לא השלימו למה? כי מפלגת העבודה ותומכיה לא השלימו ועד היום לא משלימים עם המהפך הזה עם המהפכה הזאת".

כל הניסיונות של המראיין להסביר למר טלוויזיה, שהליכוד לא תפס את השלטון אלא זכה בו בבחירות דמוקרטיות נפלו על אוזניים ערלות. יצא המרצע מן השק. עבודת הנמלים העלובות, אשר שקדו עליה מיטב המתחזים לעיתונאים ולפרשנים ירדה לטמיון. אחד מזקני השבט הלבן והנאור, בו הם נאחזים, הוכיח בקולו כי ד"ר אבישי בן חיים, צודק.

רוצו לרכוש את הספר, לקרוא אותו בשקיקה, לחמול למעוולים הסדרתיים, וכמו שאומר הסופר והחוקר ד"ר אבישי בן חיים, "בהגמוניה מתנפלים בזעם על הספר "ישראל השנייה" - אז אולי זה זמן להבהיר שזה לא ישתיק, ויש להציף את ברית הנרדפים". ובשולי המלחמה שהכריזו המתחזים לפרשנים ולעיתונאים, הציצו רגע לחשיפותיה של עיתונאית אחרת, אילה חסון. עיתונאית חוקרת אשר מגלה נטייה שלא לשחות עם הזרם, שלא לדברר את האליטות, שלא להתיישר עם לוחמי הצדק של צד אחד ואבירי הזכויות של אותו הצד.

הביטו בהתעלמות, בהגחכה, בניסיונות ההקטנה של תחקיריה המצוינים, מלאכת מחשבת. הביטו בתנועות הביטול של העיתונאית המסירה את מסכת הצביעות מעל המתחזים לעיתונאים ולפרשנים. שלושת שופטי בית המשפט העליון, נעם סולברג, יוסף אלרון ועופר גרוסקוף אימצו את התחקיר האחרון של אילה חסון שהושתק על-ידי המתחזים לפרשנים ולעיתונאים, וכתבו ביקורת נוקבת בעקבות התחקיר. שופטי העליון מאשרים את הפרסומים. המתחזים לעיתונאים ולפרשנים עדיין בהכחשה מוחלטת. העורבים הם אותם עורבים.