|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מאיר יערי [צילום: נתי הרניק/לע"מ]
|
|
|
"הספר האדום" - אנטומיה של כישלון
|
|
טבנקין היה בלתי מציאותי ● הוא לא רצה לראות בהקמת ישראל לפי תוכנית החלוקה מפני שתמך בשלמות הארץ בה היה רוב ערבי
|
|
"הספר האדום" של אסף ענברי עוסק בסגנון סוחף במנהיגי השמאל הציוני, שבעיני רוב מכריע של ישראלים הם רחובות על שמם של פוליטיקאים אלמונים. בשלישייה המובילה לפי סדר הא"ב - יצחק טבנקין, מאיר יערי, ד"ר משה סנה. בין שחקני המשנה מצויים יגאל אלון, ישראל גלילי, ויצחק שדה. בביוגרפיות שלהם נרשמו הישגים. טבנקין היה הדמות השלטת בקיבוץ המאוחד. יש לו פרק חשוב באיכלוס לוחמי הפלמ"ח בקיבוצים אלה. אלמלא זאת מה היה נותר מהכוח הלוחם ש"נשא את עמו עלי שכם" בתנועת ההעפלה וספג את עיקר האש בהגנה על היישוב העברי במלחמת השחרור? זה הרבה. אך לבד מכך הוא היה כישלון גדול. טבנקין פרש מהזרם המרכזי של ההנהגה, הלא היא מפא"י, וחבר אל מאיר יערי מהשומר הצעיר שסגד למשטר הדמים של יוסף דשגשווילי סטאלין ונפרד, ופילג אפילו את קיבוצו עין חרוד, שבחדר האוכל שלו התנהלה מערכה אלימה עם חברי מפא"י התומכים בדוד בן-גוריון. ועל מה? על לא כלום. מה גם שטבנקין היה בלתי מציאותי. הוא לא רצה לראות בהקמת ישראל לפי תוכנית החלוקה מפני שתמך בשלמות הארץ בה היה רוב ערבי. הוא הוביל למבוי סתום ופרש מהכנסת, ושקע בפסיחה על שני הסעיפים בין רעייתו אווה בעין חרוד לבין מאהבתו בגלוי חומה ביגור. טבנקין חבר-לא-חבר למאיר יערי, שהיה ראש וראשון לתנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר, ושלט בה ביד רמה ונטל לעצמו טובת הנאה שנמנעה מן החברים האחרים, וחי בדיסונאנס גמור בין יישוב הארץ והשתתפות בהגנה עליה במסגרת הפלמ"ח לבין סגידה בזויה וחנופה נטולת כבוד לסטאלין; בין חתירתו ליישום החזון הציוני לבין רצונו בהקמת מדינה דו-לאומית ללא ריבונות יהודית. הוא התאחד עם טבנקין. הוא נפרד מטבנקין. שניהם ידעו יותר פילוגים מהישגים. ברגע דרמטי הגיע למפלגתו מפ"ם (ועורר את קנאתו של יערי) ד"ר משה סנה. קודם לכן הכיר בן-גוריון בכישרונו ומסר בידיו את תפקיד ראש המטה הארצי של ארגון ההגנה (מקביל לשר הביטחון) ורק סנה ידע מדוע נטש את עויינותו המוצהרת לדיקטטורה הסובייטית עד כדי התדרדרותו אל מפ"ם של יערי ותמיכה בעיוות של המשפט הסובייטי וכתיבת ספר מביש כאילו אין עם יהודי. בסופו של דבר אפילו יערי גירש אותו ממפ"ם וסנה רשם לעצמו הצטרפות כנועה למפלגה הקומוניסטית עד כי ברגע מסוים ייחס לו בן-גוריון בגידה במולדת למען הקרמלין. רק שבתזזית שאפיינה את חייו סנה ביצע מין סיבוב פרסה וחזר בתשובה כשנוכח עד כמה יהודים עלובים וקומוניסטים ערביים מסלפים את מציאות החיים בארץ-ישראל. לא הייתה אהבה בשותפותם של טבנקין ויערי וסנה, אך הם שנאו איש את רעהו בפילוגיהם, וכשלו ברומן הטראגי שלהם עם הקומוניזם כמו גם בחייהם הפרטיים, שידעו טרגדיות והתאבדות וכאב וצער - ובסופו של דבר כמעט תמיד שגו. ביסודו של דבר נקרא "הספר האדום" בנשימה עצורה 1. מה תמציתו? השמאל על מנהיגיו לא יכול היה לדוד בן-גוריון. למזלה של ישראל הוא היה גדול מכפי מידותיהם גם כששלטו בפלמ"ח ואיכלסו את רוב הקצונה בצה"ל הנולד, והוא פירק את ניסיונם הנואל להקים צבא-בתוך-צבא. משהו מן המורשת של טבנקין ויערי, שברובה לא עלתה יפה מבחינה פוליטית, בא לביטוי גם ב-2022. |
|
1. למדתי על ייחודו של הספר למקרא טוויטר של עמית סגל, ומדוע אני מזכיר זאת כאן? נו, הרי לא בכל יום יש בינינו הסכמה.
|
|
| תאריך:
|
28/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
28/05/2022
|
|
דן מרגלית
|
|
"הספר האדום" - אנטומיה של כישלון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
באום
|
28/05/22 17:22
|
|
שימו לב להסכם ניגוד העניינים של יאיר לפיד במשרד האוצר. ברור היה לכולם שלפיד קשור חזק חזק לידיעות אחרונות (ככותב בעיתון וכקשור פרסטו לנוני מוזס), ברור היה לכולם שהוא קשור חזק חזק לערוץ השני, ולחברת החדשות או איך שקראו לה, ברור שהוא ניצל את הקשרים האלה בציניות לפני ההתמודדות. אך איש לא העלה על דל מחשבתו למנוע ממנו קשרים של פוליטיקאי/מדיה עם הערוצים המרכזיים האלה.
|
|
|
|
|
משפחת פארל היא לכאורה משפחה פריזאית מעוררת השראה ודוגמה: ז'אן הוא פרשן פוליטי ותיק ומוערך, קלייר היא סופרת ופעילה פמיניסטית בולטת, ובנם אלכסנדר הוא סטודנט באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בארצות הברית. אלא שמאחורי החזות היוקרתית-מפוארת והמושלמת מסתתר סיפור מבעית. כזה המתכתב עם פרשיית מוניקה לוינסקי.
|
|
|
|
|
ד"ר אבישי בן חיים, פרשן ועיתונאי בכיר, איש מקצוע מוערך, הגון והוגן, מומחה בתחום סיקורו, חוקר האורתודוקסיה החרדית, ש"ס הספרדית, המסורתיות המזרחית, ומייסד אסכולת ישראל השנייה, חובק בשעה טובה ספר חדש, כמה לא מפתיע שמו: "ישראל השנייה". אך יצא הספר ועדת לקטורים מטעם עצמם, עטה עליו כמוצאי שלל רב. מיטב העיתונאים, התועמלנים, מהנדסי התודעה, מיהרו לנבור בספר בתשוקה של עורבים רעבים, העטים על פגר חדורי שליחות לנעוץ שיניהם בנבלה.
|
|
|
|
|
במאמרו כותב אפרים גנור 1: "איך שלא מביטים על המצב הפוליטי המסובך שאליו נקלעה מדינת ישראל בשלוש השנים האחרונות: בנימין נתניהו הוא הבעיה ולא הפתרון של המצב" - הוא טועה טעות גסה. בנימין נתניהו הוא גורם-תורם חשוב, אבל מנהיגות הממשלה והקואליציה הנוכחית גרועים ממנו בהרבה, גם מפני שהיו אמורים לתקן את מחדליו ואינם עושים זאת וגם על שום תרומותיהם הטרומיות.
|
|
|
|
|
אודה, שקשה לי לקרוא חלקים משמעותיים בהפטרת השבוע לפרשת "במדבר", הלקוחה מספר הושע. הפרט ההיסטורי הוא, שהושע בן בארי ניבא בימי העוצמה הכלכלית-הצבאית שהייתה בימי עוזיהו מלך יהודה וגם בימי הרפורמה הדתית שהתחוללה בממלכת יהודה בימי המלך יחזקיהו. כן במקביל ניבא הושע בימי המלך ירבעם בן יהואש, שמלך בממלכת ישראל הצפונית. ימי שלטונו אופיינו בהישגים משמעותיים במישור המדיני-צבאי וגם בעוצמה כלכלית רבת הישגים.
|
|
|
|
|
