סיעת ליכוד, חברי הכנסת, - היא כדרכה שם מתכנסת.
לִמְאוֹרֵנוּ, מירי רגב - יש בטן-עֶשֶׁת, בטן שֶׂגֶב.
אמנם, איננה מנוּוֶלֶת - אך היא, שם-רע לָאיוולת.
המביעות שלל אמרותיה - את שליחותה לבוחריה?
כלל לא, לביבי היא סוגדת - ורק בשליחותו עובדת,
הוא בזכותה יכול לצוף - בְּמִרְפָּשַׁת האספסוף.
אצלה כל תוכן שיווקי - הוא נאמר בלשון שׁוּקִי.
כְּשֵׁרָה אצלה כל הכשלה - לשם פגיעה בממשלה,
כל טריק מאוס יהא כשיר - כדי את ביבי להכתיר,
כשהוא ימשול בירושלים - בחצרו תִּלְחַךְ שִירָיִים,
והיא תִּזְהָר, תהא לָעָד - שטיח תחת "רעיית".
אצלה, הכרס מכילה - כל דבר כזב וכל נוֹכְלָה.
לא תפרכֵּס אצלה בטנה - מול בכי יתום או אלמנה,
אחת דרכה, אחד הטון - רק להרוס אל השלטון!
ולה, הבטן החושבת - אף פעם היא אינה כואבת.
("בטנך כערמת חיטים" - כפי כותב שיר-השירים) (פרק מ"ג),
האם הנה שׁוֹטַת-הכפר - דַּלַת בינה כצמח-בר?
כלל לא, איננה ייחודית - במילקָטָה הליכודית.
יש עוד עמלים במרץ- - לביבי להכשיר כל שרץ,
שטייניץ, מְאוֹר-מעדנות, - חכם קטן, חפץ לשרוד.
כשרגב אך זה סיימה - לנאום אותם דברי חוכמה
הפציע שטייניץ וסיכם - את הכוון המסתמן:
"כדי המטרה לכבוש - כל אמצעי הינו קדוש".
דבר אובידיוס ז"ל הוא כלל - בשרותו של כל נבל.
שטייניץ בליכוד מוחזק - כאיש נאור, לא דג-רקק -
תמיד זוחל על גחונו - כדי לרצות את אדונו.
ביבי שמע דברים עד תום, - אבל כשהוא עלה לנאום
ראה את דפנה הַכַּתֶּבֶת - בינות לנכבדים יושבת
ומקליטה את המושמע - רק אז, נעורה בו חימה.
על מי הניפו את השבט? - מובן, על דפנה הכתבת,
לא התחרטו על דבריהם, - רק עת נגלו מבושיהם,
רגב הצהירה בקול רם: - "דברי הוצאו מהקשרם"!
