אנו מתקרבים בצעדי ענק (צעד ענק לנשמה היהודית) אל היום הגדול והמכונן בתולדות עם ישראל, אל המעמד הנשגב של קבלת התורה. אנו ניצבים בפתחו של הקיץ המאתגר במיוחד את נשות עמנו הנבחר להעצים את עצמן במצוות הצניעות. הצניעות היא המצווה המרכזית והייחודית של האישה היהודייה, הנסיכה בת המלך. הצניעות היא חומת המגן של האישה, של משפחתה ושל עמה. הצניעות היא היהלום שיהלום אותך, בת ישראל יקרה.
תשאלו, אז מה הקשר בין מתן תורה לצניעות? הנשים במעלתן הרוחנית הגבוהה, שניחנו בבינה יתרה, הנשים שהן עמוד התווך החינוכי של הבית, מי שמובילות את חינוך הצאצאים לדורות הבאים, ברגישות ובנחישות, בְּרכּוּת ובאהבה אין קץ - הן שזכו לִקדימוּת במתן תורה. כפי שהצביעו חז"ל "כה תאמר לבית יעקב", אֵלו הנשים שאליהן יש לפנות באמירה רכה, "ותגיד לבית ישראל" אלו הגברים, שבהתאם לאופיים הפנייהִ אליהם בדברים נחרצים כגידים.
סמל האוהל
מעניין שבנבואת בלעם מופיע פסוק מקביל, עם קונוטציות ייחודיות לאישה הייחודית היקרה מעצם טבעה: "מה טֹבוּ אהליך יעקב, משכנותיך ישראל". שמתן לב? גם בפסוק זה, הנאמר מדי יום בברכות השחר, קיימת הקבלה דומה לזו שבמתן תורה. בראש ובראשונה האישה היהודייה המגולמת במורשת יעקב אבינו, שהעמיד ביחד עם נשותיו רחל ולאה את שנים עשר שבטי ישראל לדורותיהם, זוכה לשבחים בזכות צניעותה. סמל האוהל, כמיטב המסורת היהודית, הפך לסמל האישה הצנועה. שרה אמנו "הנֵה בָּאֹהל'. את רבקה אמנו הביא יצחק אבינו לאחר נישואיהם לאהלה, על הסמלים הנצחיים שנקשרו בו: נר שבת, הפרשת חלה וענני הכבוד כזכר לשכינה הקדושה ששרתה באוהל בזכות צניעותה.
גם בימינו, בעידן המודרני, כשנשים יוצאות לעבודה, לטיולים, לסידורים, לשיעורים וללימודים, ואינן נמצאות פיזית כל הזמן בבית, האישה נושאת עימה לכל מקום שהיא הולכת את פנימיותה ואת האוהל הפנימי שלה כסמל הצניעות. ברוּח זו פירשתי, בעזרת החונן לאדם דעת, את הפסוק: "כל כבוּדה בת מלך פנימה". כבודה וּכבוּדה, דהיינו עושרה ונכסיה של האישה, הטמונים בה, מתבטאים בצניעותה וּבִפנימיותה העשירה שהיא לוקחת איתה, והן מלוות אותה, לכל אשר תפנה. וּבביתה הפרטי בת המלך היא ככוהנת גדולה, המנווטת בצניעות וּבִתבונה ביד רמה את הספינה החינוכית של הבית היהודי. גם תואר כבוד זה שהאישה עונדת בממלכה הפרטית שלה, בביתה, רמוז במעמד הר סיני בקריאה הדרמטית של הקב"ה לעם ישראל המופנית בפסוק "והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", וּבסיפא של הפסוק הנזכר בתהילים "ממשבצות זהב לבושה", המרמז עלָ החושן שנשא הכהן הגדול.
וּבזכות "מה טֹבו אהליך יעקב" - בזכות צניעות הנשים - "משכנותיך ישראל", שורה השכינה בקֶרב ציבור הגברים ובבתי ישראל בכלל. בדרך זו נכשיר את בתינו לִקדושה ואת ליבותינו להשכנת השכינה הטהורה, ונזכה שיתקיים בנו הפסוק "ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם". בזכות המקדש הפנימי שנבנה בתוכנו, בזכות הצניעות, נזכה שהשכינה תשכון בעם ישראל, בתוך כל יהודי ויהודייה, ולבניין בית המקדש והגאולה השלימה.
סגולה ייחודית נוספת לעם היהודי, הנוגעת לצניעות, באה לידי ביטוי במבנה הבתים. רש"י מצביע על כך, שבלעם התפעל מהעובדה, שאין בתי ישראל מכוּונים זה כנגד זה, וזאת לשֵם שמירה על צִנעת הפרט, כדי למנוע הצצה לבית של השכנים הנוגדת את כללי הצניעות. מעניין שהיהדות המתאפיינת בעזרה לקהילה ודורשת לפתוח את הדלתות לעזרה לשכנים ולכל נזקק, אומרת לא למציצנות! כן לצניעות ולעזרה קהילתית! כמה נכון. כמה צנוע. כמה יפה. רק בתורת ישראל הקדושה!
מגילת הצניעות והחסד
הצניעות מתקשרת גם לחסד. בפסוק היפהפה בספר מיכה אומר הקב"ה: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש מִמך (שמתם לב? מה שה' דורש ממך, זה לטובתך! המצוות בונות את האדם, מעצימות אותו ומעצבות את אישיותו. בדוּק וּמנוסה! צ"ל) כי אם עשוֹת משפט ואהבת חסד, והצנע לכת עם ה' אלקיך". ומה הפלא? מצווה גוררת מצווה. הצניעות יסודה באמונה, בביטחון בה', בענווה, בהכרת טובה, בהנמכת האגו וּבִראיית הזולת והיא היסוד לשלום בית. הכל כלול. בפסוק זה כלולים שלושת היסודות של היהדות, שהתורה נשענת עליהם: דין צדק, חסד (מצוות חברתיות) וצניעות, שהיא הבסיס לכל המצוות: בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
את הקשר הזה בין צניעות לחסד אנו מוצאים גם במגילת רות, הנקראת בחג השבועות. מגילת רות היא סמל למעשי חסד שעשתה רות עם חמותה נעמי, שסירבה לנטוש ביגונה את חמותה האלמנה והאם השכולה, ששיכלה את שני בניה מַחְלון וכילְיון והתמסרה לנעמי בלב ונפש, ואף הייתה מוכנה להתגייר למענה ללא פשרות, כשהצהירה ברמה את ההצהרה הנצחית הנפלאה: "עמֵך עַמי, ואלּקיֵך אלֹקַי". ונעמי גמלה לה בחסד, כששידכה לה את בועז ושלחה אותה ללקוט שעורים בשדהו למטרת נישואיה עימו. ואיך לא, רות גמלה חסד עם נעמי, כשחלקה את השעורים עימה.
אז מה הקשר בין מגילת החסד רות, לקט השעורים, הצניעות והסיום השמח של נישואי רות לבועז? התשובה היא צניעותה יוצאת הדופן של רות, שהתכופפה כדי ללקוט את השעורים, שבתה את ליבו של בועז, והשאר היסטוריה יהודית מלכותית נשגבה שהסתיימה בלידת דוד המלך, אבי משיחִ צדקנו, שנזכה לבואו במהרה בימינו, אמן!
ולקינוח, זיכרו שהתורה ניתנה על ההר הצנוע, הנמוך והעניו ביותר, הר סיני. תורה וּצניעות הולכות תמיד ביחד.
בת מלך, אַת פנינה יקרה והצניעות שלך היא פנינה יקרה. הצניעות מתלבשת עלייך יופי. גילוי הפנימיות העשירה שלך משתקפת דרך הכיסוי. אַת הבית של הצניעות! שבת שלום, חג מתן תורה שמח ומרומם!
