"אני רואה את הבן-אדם"

השופט: השופט נמרוד אשכול, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום שלישי, 21.5.2022, שעה 08:45


הנושא:
תיקים פליליים - קורונה

"כל דבר מתברר לענייננו", מסביר השופט נמרוד אשכול לנאשם הניצב בפניו לאחר שספג קנס על הפרת הוראות הקורונה. "נרוץ בציר הזמן כמו אינשטיין לדצמבר [מועד ההוכחות אם יהיו]; לא תהיה לנו יותר אינפורמציה מאשר היום. קראתי את הבקשה. קשה לכעוס עליהן" - מחייך אשכול ומחווה לעבר התובעות - "הן לא בדיוק בקצה השני של הסיפור. התקנה די פשוטה בסיפור הזה. מה אדוני יטען במשפט? לא יותר ממה שיטען היום. בלב כבד אדוני צריך להשלים עם זה תחת מחאה, לו דעתי הייתה נשמעת.

"אני לא רוצה [לשאול] יותר מדי, כדי שלא תבזבז את ההגנה שלך. אדוני רוצה לנהל את התיק - ינהל את התיק. תזכור רק שזכותה של התביעה לבקש להגדיל את הקנס ב-150%. זו זכותך המלאה, רק תבין שיש פה סיכונים. אני לא מייעץ". אשכול קובע את התיק להוכחות ב-28.11.22, ויש לו גם הצעת ייעול לתביעה: "שליש מהתיקים שבפני זה מסיבת פורים ברחוב הכובשים 60 בתל אביב. כדאי לרכז את התיקים, שלא יהיה כל אחד בנפרד". אשכול חוזר לנאשם: "אתה מבין למה קשה לריב איתן? הן נחמדות. תעיין בעדותה של השוטרת, נשמע אותך בנפש חפצה. נקווה שגם יירדו אז גשמים. אני לא רוצה להכביד על המזכירות, [ולכן] אתה לוקח עכשיו את הפרוטוקול וזו מסירה [של הזימון לדיון הבא]".

"אני זוכר את הסיפור - החלפת הווישרים"

התיק הבא יעסיק את אשכול די הרבה זמן, בדילוגים בין תיקים אחרים, משום שלטעמו התביעה צריכה הייתה לנהוג אחרת - גם מבחינה מהותית וגם מבחינת סדרי הדיון. "אני רוצה לדעת מה מהות העסק", הוא פונה לנאשמת. "[רחוב] יגאל אלון שם, ליד נחלת יצחק. חוץ מלהכיר את שוטר המקוף, אני מכיר את כולם שם. אלו אותם תיקים ("הבאתי שדכן, שירות לאזרח", הוא אומר לתובעת). שלום לגבירתי. עניינו של הליך זה הוא - רק נכתוב את זה בצורה מסודרת - הפעלת מקום עסקי שהפעלתו נאסרה".

מדובר בעסק לשטיפת רכבים, ואשכול זוכר שכבר היה לו תיק מאותו מקום ובאותו תאריך; הוא אפילו יודע מה שמו של הבעלים ושהוא גר בקרבת מקום. כעת מדובר בעובדת בעסק, אשכול מברר מפיה את הפרטים ומעיר: "הוא [הבעלים] היה פה עם אותו סיפור לפני שבוע. אני זוכר את הסיפור - החלפת הווישרים". אשכול מבקשת מהתובעת למצוא את התיק של הבעלים כדי לקיים את הדיונים יחדיו, ומכתיב בשמה: "תוך שמירת זכויות וטענות נבדוק את ההליך נגד [הבעלים] ואת הקשר שלו לתיק הנוכחי".

אשכול מסביר לנאשמת מה מתרחש: "גבירתי, באמת כל הכבוד, אדם מפרנס את עצמו, עובד בשטיפת רכבים, שאפו. אני יותר מאוחר אבדוק את הסיפור. תראי את הדוח ל[בעלים], תתקשרי אליו ותקחי את [מספר] תעודת הזהות [שלו]; אם זה אותו מעשה - נקבע ביחד". הוא חוזר לתובעת: "מה שאתן רוצות, אני לשירותכן, נתקתק את הדברים. בואו נהיה יעילים. נסו לדבר עם הגברת, אני יוצא לכמה דקות. אם תמצאו את [הבעלים] - מה טוב. אם לא - אעזור לכם; אני קצת חלש בזה".

מאחר שמדובר בהליך פלילי המזכיר תביעה קטנה - סכומים זעירים, אזרחים נורמטיביים שאינם מיוצגים - לאשכול יש אמירה קבועה: "ההליך הוא הליך אזרחי וקנס מינהלי. ההליך מתנהל כמו הליך פלילי, אז לא להתרגש מהמילה 'נאשם' אול 'נאשמת' יש לזה גם יתרונות [מבחינת הנאשם]. אני מסביר כי אתם לא מיוצגים ואני לא רוצה שהאווירה בבית המשפט תהיה של יום כיפור". אשכול יוצא ללשכה, חוזר, מטפל בתיק בו התביעה חזרה בו ומבקש לקרוא לו כאשר יהיה מידע על שטיפת הרכבים: "כשאתן מוכנות, שלא יהיה לנו אירוע קורונה בגלל הדבר הזה".

"למה להאשים אותה בעבירה הזאת"

אחרי שהתובעת בודקת, אשכול חוזר לאולם: "יש התפתחות, החיים מורכבים. שלום לגבירתי, כבר נפגשנו הבוקר". התובעת טוענת שמדובר בשני אירועים שונים באותו יום: הבעלים נקנס בבוקר, והעובדת - אחרי הצהריים. לאשכול יש בעיה עקרונית עם התיק: "היא עובדת בעסק; למה להאשים אותה בעבירה הזאת. [הבעלים] אמר שהוא הבעלים. יש אבחנה בין עובד לבין הבעלים. אני מציע לבדוק את הנקודה הזאת. הקנס הוא מאוד גבוה, משהו כמו 5,000 שקל; היא עובדת בעסק".

התובעת אומרת שהקנס חל גם עם מי שמפעיל את העסק שלא כחוק ולא רק על בעליו, אשכול מבקש לבדוק מתי קבוע הדיון בעניינו של הבעלים ופונה לתיק הבא. "הורים באים עם ילדים. יפה. אי-אפשר להיפטר מגידול ילדים, נכון?", אומר אשכול בחיוך לנאשם בשנות ה-20 לחייו שהגיע עם אביו. "מעבר לרוח הטובה, העבירה היא אי-עטיית מסכה". הוא שולח את הנאשם לשוחח עם התובעת ושב לשטיפת המכוניות:

"תבדקו את השאלה האם ניתן להאשים אותה. נראה לי שזו הרחבה ולא כוונת התקנה, שעובד בעסק יהיה נתון לקנס של 5,000 שקל. הבעלים יבוא, הוא יכול להישפט על שניהם. אני לא בטוח שיש מקום להאשים את הגברת שהיא עובדת. בית המשפט פה חורג מתפקידו כשהנאשמים לא מיוצגים ואני העליתי את הטענה [שמדובר רק בעובדת]. אני מציע" - פונה אשכול לנאשמת - "שלאחר הדיון תגישי בקשה שבה ייאמר שאת עובדת של העסק ומבקשת לבטל את הקנס והם ישקלו את הדבר".

"יש גם חוק במדינת ישראל"

שוב קפיצה - וכעת לנאשם המסכה. הצעיר טוען, כי הוא סובל מקשיי נשימה ולכן היה פטור מן המסכה. הוא מציג אישור רפואי על אלרגיות, אך התובעת טוענת שזהו מסמך מתאריך מאוחר יותר ושיש להביא לעדות את הרופא. אשכול נעים ההליכות לא ממש מתרגז, אך ניתן להבין שהטענה הזאת איננה לרוחו: "החוק והתקנה לא קובעים את אמצעי ההוכחה. שיקול הדעת הוא רחב. לא צריך לחייב אדם להציג אישור רפואי". התובעת מעירה שיש בנושא פסיקה של בית המשפט המחוזי (המנחה את בתי משפט השלום), ואשכול יורה בחזרה: "יש גם חוק במדינת ישראל. רף ההוכחה הוא נמוך למדי ולפעמים די בהצהרתו של הנאשם על קשיי נשימה"?

אשכול מכתיב לפרוטוקול מפי הנאשם: "אכן לא עטיתי מסכה ואולם בידי אישורים רפואיים לעניין קשיים בנשימה", ומוסיף: "מבלי לפגוע בצנעת הפרט, תבחן התביעה את המסמכים". התובעת: "אנחנו לא מקבלים את המסמך". אשכול: "אין לכם בכלל סמכות לדבר על חוות דעת רפואית. החוק קובע רף ראייתי נמוך. הדבר היחיד שאני מקבל שזה מסמך מאוחר; ודאי לא נביא את הפרופסור לעדות". הוא קורא לאב להתקרב לדוכן ("אני לא שומע טוב, אני מתנצל"), שואל אם ביכולתם להציג מסמכים מזמן אמת ומתחיל להכתיב החלטה - אך התובעת מתערבת ומציינת שבעת קבלת הדוח לא טען הצעיר שהוא סובל מקשיי נשימה אלא שהסיר את המסכה כדי לשתות.

הצעיר מסביר ואשכול מגיב: "אני לא חושב ש[במקרה הזה] יקוב הדין את ההר. כשצריך אני לוחץ. אני רואה את הבן-אדם ואני לא מומחה. הסף הראייתי בעניין חוות הדעת הרפואית הוא נמוך ולפעמים די בהצהרתו של אדם. כאן יש חוות דעת, אלא אם כן היה נס [ומצבו השתנה דרמטית בתוך מספר חודשים]. אני לא חושב שצריך להביא את עורך חוות הדעת ושאדם יוציא כסף מכיסו. אני לא רואה כאן איזה קרימינל שמתחמק. אני מציע לשקול שנית את העניין הזה. כמובן אכבד כל החלטה שתקבלו". התובעת מבטיחה לשקול, אשכול מחזיר את המסמכים לנאשם ומעיר: "זו צנעת הפרט, אין לי מקום לשמור אותם".

זוכרים את עובדת שטיפת הרכבים? אין הסכמה בין הצדדים ולכן אשכול מכתיב בשמה: "אני מועסקת כשכירה במקום ומבקשת לבדוק האם לא ניתן לבטל את הקנס נגדי. אמציא תוך שבוע תלושי שכר למאשימה". הוא מוסיף: "המאשימה תבחן נושא זה. מובהר, כי נושא מעמדה של הנאשמת כשכירה או לא, הועלה ביוזמת בית המשפט, אולם מאחר שהנאשמת אינה מיוצגת - בית המשפט מוצא לנכון להעלות נושא זה שרלוונטי למחלוקת".


השורה התחתונה: המון אנושיות וגישה תכליתית-מעשית, שאולי מתאפשרות משום שאנחנו בעזרת ה' בשלהי הקורונה. עם זאת, כפי שראינו בתחילת הדיון, אשכול גם יודע מתי הראיות הן נגד הנאשמים וכפי שאמר בעצמו - מתי צריך ללחוץ. כל התיקים לא הסתיימו בדיון אחד כפי שניתן היה לצפות, אך הפעם ניתן לזקוף זאת לזכותו ולא לחובתו של בית המשפט ולרצון לעשות משפט צדק גם בדין פרוטה:

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.