לפני חמש שנים פרץ גל של פנים חדשות לאסיפה הלאומית הצרפתית: מורה משטרסבורג, יזם מהעיר ליון, חוואי ממחוז בריטני, כבאי ממערב צרפת. אלו, ורבים אחרים, זכו במושבים מטעם מפלגת המרכז La République en Marche של עמנואל מקרון. יחד עם בעלות בריתה היו לה 60% מהמושבים. אבל היום (12.6.22) ובעוד שבוע היא הולכת לבחירות העלולות לשלול מן הנשיא את הרוב שלו ואת היכולת לקדם רפורמות. הסקרים מנבאים מרוץ צמוד בין ברית המרכז Ensemble של מקרון לבין ברית השמאל בראשותו של ז'אן-לוק מלנשון הכוללת את הסוציאליסטים, הקומוניסטים והירוקים. השיטה הצרפתית כנראה תותיר את קבוצת מקרון הגדולה ביותר, אך לא בהכרח תעניק לה רוב – מציין אקונומיסט.
מלנשון, המעריץ את הוגו צ'אבס של ונצואלה ורוצה להוציא את צרפת מנאט"ו, הצליח ליצור ברית המושכת במיוחד את העירוניים והצעירים: 44% מבני 24-18 תומכים בו. הפעם הרשימה שלו היא שכוללת מועמדים כמו אופה ממזרח צרפת וחדרנית מאזור פריז, ומלנשון אומר בגלוי מהי מטרתו: לכפות על מקרון למנות אותו לראש הממשלה.
מקרון, החש בסכנה זו, מינה בחודש שעבר את אליזבת בורן לראש הממשלה – מהנדסת ועובדת ציבור שבנתה את הקריירה שלה בצד הסוציאליסטי; שני ראשי הממשלה הקודמים שלו היו מהמרכז-ימין. בורן הבטיחה "המחאות מזון" לבעלי הכנסות נמוכות ואמצעים אחרים כדי להגן על הצרפתים מפני האינפלציה. מקרון עצמו העתיק את הרעיון של מלנשון בדבר "תכנון ירוק".
החוקה הצרפתית מעניקה לנשיא עוצמה רבה, כולל האפשרות להעביר חוקים בפיקוח פרלמנטרי מזערי ואת מינוי ראש הממשלה. אבל מקרון עדיין זקוק לרוב באסיפה הלאומית כדי לממש את הבטחותיו במסע הבחירות לנשיאות לפני חודשיים, כולל העלאת גיל הפרישה מ-62 ל-64 או 65. במילים אחרות, מגדיר אקונומיסט, על כף המאזניים מונחת השאלה האם מקרון יוכל להמשיך להיות הרפורמטור והחדשן של מדינת הרווחה הצרפתית.
התשובה תהיה לא בא' רבתי אם מלנשון יפתיע ויזכה ברוב ברור. מקרון רמז שיסרב למנות אותו לראש הממשלה, אך יתקשה מאוד להימנע מכך. כראש הממשלה ינסה מלנשון לבטל את רוב הרפורמות שכבר ביצע מקרון, ובין היתר הבטיח להוריד את גיל הפנסיה ל-60 ולבטל את הרפורמות בשוק העבודה, להשיב את מס העושר ולהעלות את שכר המינימום ב-15% ל-1,500 אירו לחודש.
רוב הסיכויים הם שמקרון יצליח להחזיק ברוב מצומק, או שיאבד אותו [בלי רוב ברור לשמאל] וייקלע לצרות. במקרה כזה יהיה עליו לתפור רוב בפרלמנט או להקים רשמית ממשלת קואליציה. לאחר שריסק את מפלגות הזרם המרכזי עם הבלוק שלו, מקרון מוצא את עצמו לבדו מול הקיצוניים משני הצדדים עם מעט אפשרויות; הרפובליקנים שבמרכז-ימין לא ממש מעוניינים לסייע לו.
מסע הבחירות לא עורר התלהבות, משום שרוב הצרפתים סבורים שמדובר רק באשרור בחירתו של מקרון ובמתן רוב שיאפשר לו לתפקד. מקרון שמר במכוון על אש נמוכה, בדיוק מהסיבה הזאת, אבל בכך הוא אפשר למלנשון לקבוע את סדר היום. "תהיה מלחמה על כל מושב", אומר אחד מאנשיו של מקרון. גורלם האישי של השרים נתון גם הוא במבחן: אלו מביניהם שלא ייבחרו שוב לפרלמנט ייאלצו לפרוש, וזה כולל את בורן המתמודדת במחוז נורמנדי.
מקרון יודע כיצד להביס קיצוניים. במצע של מלנשון יש הרבה נקודות שניתן להוקיע, טוען אקונומיסט, כמו הבטחותיו להפר חלק מחוקי האיחוד האירופי או לבטל בשלבים את מדיניות הגרעין של צרפת. בבחירות לנשיאות חשף מקרון בצורה שיטתית את הסתירות בהבטחותיה של מרין לה-פן. כעת עליו לעשות את אותו הדבר לאלו של מלנשון.
