הרצח של המתנדב במשטרת ישראל עמיחי כרמלי הי"ד, ראוי שיהווה את "קו-השבר" בהתייחסות הרוב היהודי בארץ ישראל אל המיעוט הערבי, הטוען לקיפוח ושוויון זכויות. רצף האירועים מאז פרעות תשפ"א ו"העלייה" המתמדת בחומרת האירועים מחייבת חישוב מסלול מחדש. אך כדי לבחון ולגבש מסלול מחדש עלינו לפקוח עיניים ולהביט ממעל לא רק על אירועי הטרור, הפלילים, ותאונות הדרכים "החריגות" אלא על האסטרטגיה המתואמת בה נוקטים ערביי ישראל.
ניתוח מפוקח מראה את אוזלת היד של המדינה מול אסטרטגיה סדורה של ערביי ישראל החותרת למטרה של התשה והחלשת הישות היהודית/ציונית עד להשמדתה. למימוש המטרה יש חלוקת תפקידים סדורה החותרים יחד להשגת המטרה, תוך שהם מסווים את צעדיהם כדי להטעות ולהראות לגורמי הממשל ולאזרחי ישראל שהאירועים אינם פרי של תכנון, אלא ספורדיים שיד המקרה "חוללה" אותם. המשותף לכל הגורמים השותפים לאסטרטגיה הזו, הוא הניסיון והמאמץ לשוות לפעילויות שלהם לגיטימציה בטענה שהן נעשות במסגרת החוק והדרישה לשוויון זכויות.
עיקרי חלוקת התפקידים
· סיעת רע"ם הנתונה למרות התנועה האיסלאמית "תתנדב למסור עצמה", תכנס לקואליציה, בתוכה תחתור לחוקק חוקים שיטיבו עם הערבים ותבלום ככל שתוכל חוקים המיועדים לקדם ולשמור על חוסנה וביטחונה של המדינה היהודית (גם אם יש בהם פגיעה קלה בציבור הערבי).
· סיעה ערבית אחרת תישאר באופוזיציה, תמשיך את ההסתה וההשמצה של רשויות המדינה בכל פורום שיזדמן, ובמקביל תעשה יד אחת עם שאר הסיעות באופוזיציה כדי לחזק את הקיטוב והשנאה בין היהודים.
· ראשי הרשויות ומנהיגי הציבור הערבי יגבירו את הלחץ על רשויות המדינה למתן תקציבים נוספים תחת הדרישה/סיסמה: פיצוי על הקיפוח המתמשך של המגזר הערבי. במקביל עליהם לעודד ולתמוך בשוד הקרקעות סביב הישובים, בטענה שיש למצוא פתרון "לריבוי הטבעי" על-פי הנהוג בבתים צמודי-קרקע.
· שמיטת תשלומי מיסים למדינה היהודית, מצד קבלנים ובעלי עסקים ערביים, לצד שוד רשויות המס על-ידי פיתוח ושכלול השיטה של הפקה וסחר בחשבוניות פיקטיביות.
· עידוד הפעילות העבריינית של גורמים שונים ורבים במגזר הערבי בדרום ובצפון שעיקרה סחיטה ופרוטקשן, גניבות חקלאיות לזריעת ייאוש בקרב אחרוני החקלאים היהודיים, חדירה לבסיסי צה"ל ולשטחי האש כדי לגנוב נשק וציוד צבאי אחר, סחר בסמים, גידול מוסלק של קנביס וסמים, השחתה, חבלה ושריפה "סתמית" של ציוד ורכוש השייך ליהודים, התפרעות בבתי חולים ופגיעה בצוותים רפואיים.
· לאחרונה אנו עדים לתעוזה מרחיקת הלכת של חברת הכנסת זועבי, הדורשת להחזיר את עקורי איקרית ובירעם, במילים אחרות מימוש "זכות השיבה".
באם נניח לרגע את האיום הגרעיני מצד אירן (שמדינת ישראל פעילה בו יום יום) הרי שהסכנה האמיתית האורבת לנו מבית, היא המאיימת ומסכנת את קיומנו. ערביי ישראל עמוסים בשנאה יוקדת, משוחררים מפחד גורמי האכיפה, מצוידים בכמויות נשק עצומות, ובעיקר הם חדורי מוטיבציה להיכנס לעימות גלוי. מודעים הם למגבלות החוק הקושרות את ידי גופי האכיפה. הם מנצלים זאת ומתמידים בפעילות האלימה והחתרנית תוך אמונה כי הזמן עובד לטובתם.
ניתוח המציאות מוביל למסקנה כי הדרך היחידה לבלום את ההתפתחות המסוכנת הזו הינה ראשית הבנה והכרת המציאות בה אנו שרויים, הנכונות לפעול בנחישות ובאומץ לשינוי המציאות. טיפול מערכתי במערכות החקיקה והאכיפה, חקיקת חוקים שיגבו את גופי השלטון והאכיפה לביצוע הצעדים לשינוי המציאות. במקביל שינוי מיידי של הוראות הפתיחה באש כדי לתת מענה יעיל נגד הפעילות העבריינית הערבית שביסודה מונחות מטרות חבלניות וטרוריסטיות לפגוע באוכלוסייה היהודית ולשלול ממנה את זכות ההגנה וההתגוננות.
מלחמת העצמאות לא תמה, משימת השלמתה מונחת על כתפינו. חיזוק הריבונות היהודית והטמעת המשילות תטיב גם עם המיעוט הערבי אשר יכיר במדינה וישלים עם חוקיה. כי אין לנו מדינה אחרת.
