סנאטורים משתי המפלגות הגיעו הלילה (12/13.6.22) להסכמה נדירה בנוגע להגבלות מסוימות על רכישת נשק והחזקתו. את החקיקה גיבשו עשרה דמוקרטים ועשרה רפובליקנים, בתמיכתו של הנשיא
ג'ו ביידן. היא כוללת הרחבה של בדיקות הרקע למבקשים לרכוש נשק ומגבלות על רכישתו בידי מי שיש עבר של אלימות במשפחה כלפי בני זוג שלא מהנישואין.
הגבלת הנשק היא אחד הנושאים השנויים במחלוקת ביותר בפוליטיקה האמריקנית. הרפובליקנים מתנגדים לה בתוקף, בטענה שהתיקון השני לחוקה מעניק את הזכות לשאת נשק ללא מגבלות. הדמוקרטים מצביעים על כך שלשון התיקון מלמדת בבירור שהוא נועד לאפשר הקמת מיליציות מדינתיות בסוף המאה ה-18 ועל המספר הבלתי-נתפס של הרוגים בנשק חם, הן ברמת היחידים והן במעשי טבח חוזרים ונשנים, כולל בבתי ספר - האחרון בהם בחודש שעבר בטקסס, כאשר נרצחו 19 תלמידים ושתי מורות.
שדולת הנשק היא החזקה ביותר בוושינגטון, תורמת עשרות מיליוני דולרים בשנה לחברי קונגרס רפובליקנים ולכן אין כל סיכוי לחקיקה ממשית להגבלת רכישת הנשק, החזקתו והשימוש בו. כוחה של השדולה בא לידי ביטוי ברור בכך שאיש מבין עשרת הרפובליקנים שמאחורי הפשרה אינו עומד לבחירה בנובמבר הקרוב. ארבעה מהם פורשים, חמישה עומדים לבחירה ב-2026 ורק
מיט רומני (המועמד לנשיאות ב-2012 ומתנגד חריף של
דונלד טראמפ) עומד לבחירה בשנה הבאה.
חקיקה להגבלת הנשק חייבת לעבור בסנאט, ודי ב-40 מתנגדים כדי ליצור פיליבסטר בלתי-עביר (יש צורך ב-60 סנאטורים כדי לעקוף אותו). לכן, הדרך היחידה היא הסכמה בין-מפלגתית - משימה קשה במיוחד בשנים האחרונות, המאופיינות בקיטוב חסר תקדים של החברה והמערכת הפוליטית בארה"ב. גם הפשרה הנוכחית עלולה להיתקל בקשיים בסנאט, אם כי עשרת הרפובליקנים התומכים בה יכולים להבטיח את אישורה - אם כל 50 הדמוקרטים יתמכו בה. מנהיג המיעוט, מיץ' מקונל, אשר מילא תפקיד מרכזי בחסימת חקיקה שכזו לאורך השנים, שיבח את הפשרה.
בית הנבחרים אישר בשבוע שעבר מגבלות נרחבות בהרבה, בתמיכת כל הדמוקרטים ובהתנגדות כל הרפובליקנים - אך כל חוק מחייב את אישור שני הבתים. אם הפשרה הנוכחית תאושר בידי הסנאט, יהיה צורך להתאים על פיה את החקיקה בבית הנבחרים - מכשול נוסף. דמוקרטים מן האגף הליברלי-שמאלי עלולים להתנגד משום שמדובר בצעדים חלקיים, בעוד דמוקרטים מן האגף השמרני עלולים להתנגד בשל קרבתם האידיאולוגית לרפובליקנים. עם זאת, הסנאטורים ג'ו מנחין וקריסטן סינמה - "הסמנים הימניים" של הדמוקרטים - שותפים לפשרה. למרות הכל, עדיין מדובר בפריצת דרך בדמות עצם היכולת של שתי המפלגות להגיע להסכמה כלשהי בנושא זה, לאחר שהתנגדות הרפובליקנים מנעה אותה במשך שנים.
אחד הצעדים המרכזיים יהיה הרחבת זמן ההמתנה בין הזמנת נשק לבין רכישתו כאשר מדובר ברוכשים בני פחות מ-21; חלק ניכר ממעשי הטבח האחרונים בוצעו בידי צעירים בגילאים אלו. הרחבת ההמתנה תאפשר לרשויות לבחון את העבר הפלילי והנפשי של הרוכשים, בתקווה שניתן יהיה לסנן את המסוכנים שביניהם. הטיוטה אינה קובעת את הזמן המדויק ופרט חיוני זה ייקבע בהמשך המו"מ על החקיקה. התומכים בהגבלות על הנשק הביעו תקווה שפשרה זו תסלול את הדרך לצעדים משמעותיים יותר, אם כי כאמור הסיכויים לכך קלושים מאוד.
צעד נוסף הוא סגירת מה שמכונה "פרצת החבר", בכך שיתאפשר למנוע רכישת נשק ממי שהורשעו באלימות כלפי בני זוג שאינם נשואים או ידועים בציבור, או שהוצאו נגדם צווי הגבלה בשל אלימות כזאת. כיום המגבלות חלות רק על מי שמנהלים משק בית משותף או שיש להם ילדים משותפים. הרפובליקנים מנעו לפני שלושה חודשים אישור של סעיף זה וכעת הסכימו עליו.
