|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ביידן ופאוטל. יש תמיכה פוליטית [צילום: אוון ווצ'י, AP]
|
|
|
האינפלציה שלפני 50 שנה לא חוזרת על עצמה
|
|
בן ברננקי, שהיה נגיד הפדרל ריזרב, מסביר בניו-יורק טיימס שיש הבדלים משמעותיים בין שתי התקופות, למרות נקודות הדמיון ● המרכזיים שבהם נוגעים לבנק המרכזי: הוא מבין מהי משימתו, מוכן לבצע אותה ונהנה מתמיכה פוליטית
|
|
בשבוע שעבר קיבלו האמריקנים עוד חדשות רעות בחזית האינפלציה, אשר ב-12 החודשים האחרונים עלתה ביותר מ-8% - שיעור המעורר זכרונות משנות ה-1960 וה-1970. בשנים 1981-1966 הייתה האינפלציה הממוצעת למעלה מ-7%, וב-1980 הגיעה לשיא של 13%. באותה תקופה היו גם שני מיתונים קשים ושניים מתונים, והדאו-ג'ונס איבד כשני שלישים מערכו. האם קיימת סכנה שההיסטוריה תחזור על עצמה? בן ברננקי, שהיה נגיד הפדרל ריזרב בשנים 2016-2006, נותן בניו-יורק טיימס תשובה קצרה: קרוב לוודאי שלא.
נכון שיש כמה נקודות דמיון. בשני המקרים האינפלציה הרימה ראש לאחר תקופה ארוכה בה הייתה נמוכה. בשני המקרים התווספה הוצאה ציבורית ניכרת (וייטנאם ו"החברה הגדולה" אז, הקורונה כיום) לביקושים בשוק. בשני המקרים החמירה התייקרות גלובלית של האנרגיה והמזון את הבעיה המקומית.
אבל יש גם הבדלים מהותיים, מדגיש ברננקי. בשנות ה-1960 וה-1970 הייתה התנגדות פוליטית לכל רמז של ה"פד" בדבר העלאת ריבית כדי להיאבק באינפלציה. הנשיא לינדון ג'ונסון, שניסה להעלים מהציבור את המחיר הכלכלי של המלחמה השנואה בווייטנאם, הפעיל לחץ אדיר על נגיד ה"פד", ויליאם מרטין, להותיר את הריבית נמוכה. ג'ונסון הבטיח להעלות מיסים כדי לממן את המלחמה, מרטין נענה אבל העלאת המיסים הזמנית ב-1968 נכשלה והאינפלציה התפרצה.
ערב הבחירות ב-1972 הבהיר ריצ'רד ניקסון לנגיד ארתור ברנס, שהוא לא יסכין עם מיתון וברנס לא נקט צעד משמעותי כלשהו נגד האינפלציה. גם לאחר התפטרותו של ניקסון ב-1974 המשיך הקונגרס ללחוץ על ברנס וה"פד" להימנע מצעדים אנטי-אינפלציוניים העלולים להאט את המשק.
לעומת זאת, לפחות בינתיים תומכים הבית הלבן והקונגרס במידה רבה בצעדיו של הנגיד ג'רום פאואל להורדת האינפלציה. כיום נהנה ה"פד" מהעצמאות הדרושה לו כדי לקבל החלטות על בסיס הנתונים הכלכליים בלבד והאינטרסים ארוכי הטווח של המשק, ולא מתוך שיקולים פוליטיים קצרי טווח.
|
|
|
ג'ונסון וניקסון לחצו על הנגידים [צילום: AP]
|
|
|
הבדל חשוב נוסף, ממשיך ברננקי, הוא בעמדותיו של הפדרל ריזרב בנוגע לסיבות האינפלציה ותפקידו במאבק בה. ברנס סבר שהאינפלציה נגרמת בעיקר בשל החברות הגדולות והאיגודים המקצועיים, שהשתמשו בכוחם כדי להעלות את המחירים והשכר בעת האטה. לדעתו ה"פד" יכול היה לעשות מעט מאוד, ולכן שכנע ב-1971 את ניקסון להטיל פיקוח על המחירים והשכר – מה שהפך לכישלון מפואר. האינפלציה גברה והסתיימה רק בטיפול בהלם של הנגיד פול וולקר, אשר הוביל למיתון עמוק.
ברנס צדק בכך שגורמים שמעבר לשליטת ה"פד" יכולים לתרום לאינפלציה. כיום אלו הם גורמים בצד ההיצע, הן התייקרות האנרגיה והמזון והן השיבושים בשרשרת האספקה. אבל כיום מבינים קובעי המדיניות המוניטרית, כי בעודם ממתינים להקלה בצד ההיצע – אשר בוא תבוא – הם יכולים לסייע להוריד את האינפלציה בצד הביקוש. הפקת הלקחים מן העבר גם לימדה אותם, שעליהם גם לסייע למשק ולשוק העבודה להימנע מחוסר יציבות חמור יותר בעתיד.
הלקחים שלמדו הפוליטיקאים וה"פד" מתקופת האינפלציה הגדולה מפחיתים מאוד את הסכנה שהיא תחזור על עצמה, סבור ברננקי. ה"פד" יודע כיום שעליו למלא את התפקיד המוביל בשליטה באינפלציה, ובידיו הכלים והתמיכה הפוליטיים הנחוצים לכך. לאחר עיכוב שנגרם בשל אבחון שגוי בשנה שעברה, ה"פד" פנה כראוי להידוק המדיניות המוניטרית, הפסיק את רכישת האג"ח מתקופת הקורונה, הודיע שיצמצם את אחזקותיו במניות והחל להעלות את הריבית לטווח הקצר.
נראה שהשווקים והציבור מבינים כיצד גישתו של ה"פד" השתנתה לעומת התקופה שלפני 50 שנה. למרות שהוא העלה את הריבית רק פעמיים השנה (הפעם השלישית צפויה השבוע), התנאים הפיננסיים כבר התהדקו בצורה משמעותית בשל הציפיות בשווקים להמשך המהלכים האנטי-אינפלציוניים. ולמרות שהציפיות של השווקים והצרכנים הן שהאינפלציה תישאר גבוהה בשנה-שנתיים הקרובות, הנתונים מלמדים על ביטחון בכך שבטווח הארוך יותר היא תתכנס ליעד של 2% בשנה.
|
|
|
מספר משתנים ישפיעו [צילום: אנדרו הרניק, AP]
|
|
|
הביטחון הזה מקל את המשימה שלפני ה"פד", שכן הוא מפחית את הסכנה של מה שכינה ברנס "פסיכולוגיה אינפלציונית". אבל אין זה אומר שהמשימה פשוטה, מדגיש ברננקי. המידה בה יהיה עליו להדק את המדיניות המוניטרית ולהסתכן במיתון, תלויה במספר משתנים: המהירות בה יפחתו הבעיות בצד ההיצע (מחירי האנרגיה, שרשרת האספקה), כיצד ישפיעו צעדיו על השווי הכולל של הטובין והשירותים במשק והאם ה"פד" ישמור על המוניטין שלו כלוחם באינפלציה גם כאשר זו תתמשך. הגורם האחרון עשוי להיות החשוב ביותר.
ברננקי מסכם: העצמאות הגדולה יותר של ה"פד" בקביעת מדיניותו, נכונותו ליטול את האחריות על המאבק באינפלציה והצלחתו בריסונה בארבעת העשורים האחרונים – כל אלו מעניקים לו כיום הרבה יותר אמון מאשר לפני יובל. המוניטין שלו יסייעו למנוע הישנות של "האינפלציה הגדולה", ופאואל ועמיתיו יעניקו עדיפות גבוהה לשמירה על מוניטין אלו.
|
|
| תאריך:
|
15/06/22
|
|
|
עודכן:
|
15/06/22
|
|
איתמר לוין
|
|
האינפלציה שלפני 50 שנה לא חוזרת על עצמה
|
|
יהיה זה כמעט מנומס מדי לכנות את היריבות בין סין לבין המערב בהנהגת ארה"ב "מלחמה קרה חדשה", סבור אקונומיסט. המלחמה הקרה המקורית בין ארה"ב לבריה"מ הייתה רציונלית: מאבק בין שתי אידיאלוגיות מתחרות וחמושות בנשק גרעיני, ששתיהן רצו לראות את האחרת נופלת. לעומת זאת, עם כל ההבדלים ביניהם – הן סין והן המערב מרוויחים בענק מחילופי הסחורות, השירותים והאנשים ביניהם. מנהיגיהם יודעים שהבעיות העולמיות, החל באקלים וכלה בהפצת הנשק הגרעיני, יכולות להיפתר רק אם יעבדו יחדיו. אבל יותר ויותר אין די בכך כדי למנוע מצד אחד – בעיקר סין, אבל לא רק – לפעול בצורה מסוכנת בשל חוסר אמון בצד האחר.
|
|
|
|
|
פרופ' ורוניקה דולר מאוניברסיטת מדינת ניו-יורק טוענת בניוזוויק, כי אחת הסיבות לעליות המחירים הנוכחיות היא ריכוזיות בשווקים; המחסור בתחליפי חלב לתינוקות הוא דוגמה מובהקת לכך. המצב הזה מאפשר ליצרנים להעלות את המחירים, בלא כל קשר לביקוש או למדיניות הפדרל ריזרב, אלא פשוט משום שהם יכולים לעשות זאת. מיתון ומעגלים עסקיים הם בעיות לטווח קצר; השאלה היא כיצד מעצבים את המשק האמריקני לטווח הארוך. החברות האמריקניות רווחיות, אך הכסף זורם לקופותיהן במקום לכיסי הצרכנים. אנחנו כל כך עסוקים בשטיפת כלים ובניקוי החלונות, עד שאיננו שמים לב שהבית עולה בלהבות.
|
|
|
|
|
הנשיא ג'ו ביידן נראה מעודד כאשר ביקר בחודש אפריל במפעל לדלק ביולוגי במדינת אייווה ודיבר על דרכים להורדת מחירי הבנזין. אבל בשיחות פרטיות, ביידן אמר שהצעדים הללו אינם יעילים ובשובו לבית הלבן נזף בראשי צוותו על עצם הביקור – חושף וושינגטון פוסט. האפיזודה הזו מדגימה את הקושי המתמשך של הבית הלבן להתמודד עם המחירים הגואים ואת תסכולו של ביידן מחוסר יכולתו של הממשל לעשות זאת.
|
|
|
|
|
הנשיא דונלד טראמפ נראה כמי שמאבד קשר עם המציאות, כאשר המשיך לטעון ללא בסיס שבחירות 2020 נגזלו ממנו באמצעות הונאת ענק. כך העיד שר המשפטים בממשלו, ויליאם באר, בפני ועדת החקירה של בית הנבחרים לאירועי 6 בינואר. קטעים מעדותו של באר הוקרנו (יום ב', 13.6.22) בשימוע הפומבי השני של הוועדה. בשימוע גם עלתה לראשונה הטענה שטענות הכזב היו בסיס להונאת ענק בדמות גיוס 250 מיליון דולר מתומכיו של טראמפ.
|
|
|
|
|
הקורונה מנעה הן את ההנאות והן את הטרדות של תעבורה. כעת הדחף לפצות על אובדן החופשות ולהיפגש מחדש עם קרובים וידידים גורם לתוהו ובוהו תעופתי, עם המתנה של שעות לטיסות ואף ביטול של אלפים מהן באירופה ובארה"ב. הגל של תלונות לקוחות מלמד שהתעופה חוזר לשגרה, מעיר אקונומיסט בציניות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
