היום הייתה לי אחת החוויות התיאטרליות החזקות ביותר שהיו לי אי-פעם. התכוונתי בכלל לראות מחזה של שיקספיר בברודווי HD, אלא שהכתוביות במחזה שרציתי לראות "סימבלין" לא עבדו ושוטטתי ברשימת המחזות המומלצים על-ידי הביקורות עד אשר הגעתי ל-ROSE, מחזה שמעולם לא שמעתי עליו אבל נשמע לי מעניין.
מהר מאוד התברר לי שזו הצגת יחיד שהועלתה באודיטוריום קוטסלו בנשיונל תאטר בלונדון על-ידי מורין ליפמן, שחקנית אהובה עלי במיוחד, שרבים מכירים אותה מהמחזמר אוקלהומה. כבר בדקות הראשונות נשארתי מרותק לכיסא כשליפמן מעבירה לנו בכישרון נדיר את חוויות אישה זקנה יהודיה שמתארת את הקורות אותה בחייה.
אמרתי לעצמי כשדמעות בעיני, איזה שירות נפלא עושים המחזה והשחקנית לנרטיב היהודי, להסברת גורלם המר של היהודים במאה שעברה, באירופה, בישראל, בכישרון נדיר. סוף-סוף מחזה פרו יהודי, פרו ישראלי, שינוי מרענן לעומת מחזות השיטנה שמשמיצים אותנו בתעמולת זוועה. מחזה ציוני, פרושמי, במקום מחזות אנטישמים.
שם המחזאי מרטין שרמן לא אמר לי דבר, רק אחר כך התברר לי שמחזותיו הועלו בתיאטרון חיפה והוא אחד המחזאים המודרניים המפורסמים שנלחם למען מיעוטים, זרים, להט"בים וקיבל כמו ליפמן וכמו רוז שלל פרסים. מעולם לא ראיתי הצגת יחיד כה מושלמת ומרתקת כשהשחקנית לא זזה מהספסל עליו היא יושבת בשעתיים ורבע.
ליפמן מתארת איך חוותה פוגרום באוקראינה, אנטישמיות בפולין, מוראות גטו ורשה, איך סיפרו לה על רצח בתה בת התשע (זכרו אותה...) על-ידי הנאצים והובלת בעלה הצייר למוות, עלייתה ארצה באקסודוס, הגלייתה למחנה עקורים, נישואיה לאמריקני, חייה באטלנטיק סיטי, מות בעלה השני, הבן אבנר העולה לישראל, חייה במיאמי.
קסם פשטני
נראה לי קצת פשטני איך שרמן דוחס את גורל כל העם היהודי במאה העשרים בחייה של זקנה אחת, אבל זה נראה אמין למדי עד ש... מתברר שהיא יושבת שבעה על מותה של נערה ערביה בת 9 (כמו בתה) שנהרגה על-ידי נכדה החי בשטחים, שאמו היא גויה שהתחרדה שמעריצה את ברוך גולדשטיין, שגם מצפון בנה מעיק עליו בגלל הכיבוש.
אף מילה על הסיבות לפרוץ מלחמת ששת הימים, על תהליך אוסלו (המחזה הוצג ב-1999), המתנחלים מאופיינים כאוהדי גולדשטיין, הורגים ילדות בנות 9 כפי שהנאצים הרגו את בתה בגטו ורשה, אם כי מוזכר בחצי פה שהיו מהומות, זרקו אבנים, אבל שום דבר לא מצדיק רצח ילדה קטנה, כמו ששום דבר לא מצדיק את רצח בתה הקטנה.
לכן, הזקנה החליטה לעשות מעשה ולשבת שבעה על מותה של הילדה הפלשתינית כדי לכפר על המעשה של נכדה. הצופה התמים נשבה בקסם הפשטני של האנלוגיה עם הנאצים, עם ישראל במקום להיות עם סגולה עושה לאחר מה שעשו לו, כי הרי הרג בשוגג בזמן מהומות בשטחים זהה לרצח בכוונה תחילה של בתה ושל ששה מיליון בשואה.
אף מילה על זה שבכל שנות קיומה של ישראל נרצחו על-ידי קיצונים יהודים כמה עשרות פלשתינים בניגוד ובגינוי של הממשלה וכמעט כל ישראל, לעומת רצח ששה מיליון יהודים שנרצחו בכוונה תחילה ברשות ובסמכות של גרמניה הנאצית. פה מתה ילדה קטנה חפה מפשע ושם מתה ילדה קטנה חפה מפשע, דהיינו אנו כמו הנאצים...
ואיני יודע מדוע נזכרתי בסרט הנאצי "היהודי זיס", שגם הוא עשוי ביד אומן ומאוד משכנע את הצופה התמים שהיהודים הם רוצחי נוצרים, מוצצי דמם וגונבי רכושם. תארתי במסה ארוכה את הסרט והיעילות של התעמולה וצריך רק להחליף את העלילה לכיבוש בגדה, כשכל המסרים האחרים נשארים זהים, אנטישמיות ושנאה עצמית.
אוסף של פנאטים
מה כל כך פתטי, פרברטי ופשטני (שלושת הפ') בפואנטה של ההצגה? שהמחזה נכתב על-ידי יהודי ומוצג על-ידי יהודיה. איני רוצה להרבות במילים על מרטין שרמן, למדתי עליו והזדעזעתי, אבל אני רוצה להתעכב על מורין ליפמן שהיא אוהדת ישראל, מתנגדת לתעמולת השקר של החיזבאלה והפלשתינים ומתריעה על אנטישמיות בריטית.
אם היא מסכימה להופיע בהצגה כזאת, בלי לראות שהיא משרתת את תעמולת הזוועה של שונאי ישראל, BDS, הפוסט ציונים וכמה מארגוני זכויות האזרח היקרים שלנו, סימן שאין בה רגישות לחוויות של הצופה התמים שמסיק שהקלגסים הציונים הם כמו הנאצים, רוצחי ילדים במזיד, אוסף של פנאטים הכובשים פלשתינים תמימים.
אבל מה לנו כי נלין עליה שלא מבינה שהאנטישמיות בבריטניה נגרמת בין היתר בגלל הצגות שהיא מופיעה בהן, אם גם עיתונאים יהודים משמיצים בריש גלי את ישראל, מפריחים שקרים, חצאי אמיתות, כמו גם מחזאים וסופרים יהודים וישראלים, כשנהפך ל-BON TON להשתלח בישראל וביהודים כמו "בימים האפלים" ההם של היטלר.
יש לנו בעיה, כי את עיקר התעמולה הארסית נגדנו עושים בכישרון רב יהודים וישראלים, הרבה יותר טוב מהפלשתינים, האנטישמים ו-BDS. עם קומפטריוטים כאלה מי צריך אויבים, מה עוד שהם דורשים את טובתנו, רוצים להעמיד אותנו על הכשל המוסרי וליקוי המאורות שלנו - היודונאצים במונח שהמציא גדול המשמיצים שלנו.
הערבים מתחילים להתפכח - מצרים, ירדן, המפרציות, מרוקו חתמו איתנו על הסכמי שלום בלי שנפתור את הבעיה הפלשתינית, שכולה נובעת מהכחשת קיומנו של הנאצים האמיתים, מחברו של היטלר המופתי ועד מכחיש השואה אבו מאזן. אפילו עבאס האיסלאמיסט בקואליציה, אך גדולי שונאינו ממשיכים להיות יהודים דורשי טובתנו!
ואם התחלנו משיקספיר נסיים בשיקספיר. גדול המחזאים מתאר בכישרון נדיר את המהפך שחל במצבו של שיילוק היהודי צמא הדם והממון, שונא הנוצרים, כאשר פורשה שמתחזה למשפטן מצדיקה את עמדתו והוא משבח אותה עד שמתברר שהיה זה תכסיס בשביל לכרות לו בור שיפול לתוכו. כך גם קרה לנרטיב שלנו במחזה ROSE... ומי שסבור שאני מגזים מוזמן לצפות בהצגה ולהתרשם בעצמו!