תחום הציות מוסדר בישראל במספר מגזרים, וזאת באמצעות הנחיות, שחלקן אובליגטורי (חובה). ארבעת הרגולטורים
1 שהוציאו הנחיות אלה מבקשים להחיל תרבות ציות בארגונים הנתונים למרותן, משרטטים בקווים גסים את דרכי הפעולה של פונקציה זו (כגון: עריכת תוכנית אכיפה) תוך פרוט היתרונות הרבים שיש ביישומה, ובראשם הצהרה על כי תאגיד שיישם תוכנית אכיפה וכו' יזכה להקלות רגולטוריות, שמשמען המתקת עונשים מנהליים (כגון עיצומים כספיים) ואף הימנעות מהעמדה לדין.
אחד הרגולטורים האלה הנו הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שפרסמה הנחיות המסדירות את סמכות הממונה להפחתת עיצומים כספיים לגופים צרכנים, הקבועה בתקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), תשע"ה-2014 (להלן - התקנות). לאחרונה התקבל פסק דין הנוגע בקצין ציות המעלה את חשיבותו בצמצום סיכונים רגולטורים מחד-גיסא, ובעקיפין מעלה את הצורך באסדרה פרופסיונלית של קציני הציות, על כך ברשימה זו.
קצין ציות הכרחי להפחתת עיצום כספי
ב-11.3.2022 התקבל פסק דין בתביעה שהגישה רשת המרכולים "שוק העיר" (להלן - "החברה") כנגד 'הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן' (להלן - "הרשות") בו היא ערערה על עיצום כספי גבוה (542 אלש"ח) שהוטל עליה בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן (אי הצגת מחיר). המערערת טענה כי היה על הרשות להפחית את העיצום בהתאם לתקנה 2(3) תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), תשע"ה-2014 הואיל והיא "מפעילה מאמצים רבים לצורך מניעת הפרות, וכי כבר ביום בו קיבלה את ההודעה על כוונת חיוב היא הפיצה בקרב מנהלי הסניפים מסמך המחדד את הנהלים וקובע חובות בדיקה יומיות למנהלים וחובת דיווח שבועית למטה החברה. בנוסף, טענה החברה (המערערת) כי היא שדרגה את מערכות השילוט ומערכות המידע, באופן שימנע את התקלה שהתרחשה כאשר המחיר ליחידת מידה חושב על יסוד נתונים לא מעודכנים".
הרשות מנגד טענה כי לא היה בפעולות בהן נקטה המערערת די כדי להניח את דעת הממונה (התקנות מעניקות לממונה סמכות לקבוע האם די באמצעים שננקטו כדי לזכות בהפחתה של העיצום הכספי). קביעה זה נשענה על ההנחיה
2 שהוציאה הרשות בעניין, הכוללת "רשימה פתוחה של ראיות שיסייעו לגופים המפרים להוכיח כי הם אכן פעלו טרם מועד ההפרה ולאחריה, וכי הם פועלים לשיפור מתמיד ומניעת הפרות על הוראות החוק". כך מתייחסת ההנחיה "להכשרות עובדים; קביעת נהלים; קביעתם של מנגנוני בקרה (תוך פירוט של סוגי ביקורת, צירוף העתקים של דוחות ביקורת, דרכי תיקון וכדומה); מינוי קציני ציות; פעולות מיידיות שננקטו לצורך תיקון ההפרה (תוך דרישה לצרף תיעוד, כגון מזכרים ודוחות); ופעולות מתוכננות למניעת הישנות ההפרות (קביעת הדרכות נוספות, תגבור מנגנוני הביקורת, מינוי קציני ציות נוספים וכדומה)".
האמור בהנחיה זו אינו מחייב ביישום כל הדוגמאות הנ"ל אך הוא מביא לכך, כפי שקבע ביהמ"ש, ששקול הדעת של הממונה הנו רחב. אשר על כן גופים צרכנים המבקשים לצמצם את חשיפתם לסיכון רגולטורי זה חייבים ליתן פרשנות מרחיבה לאמצעים שהם צריכים לבחון לאמץ, ואף להבטיח כי יש בידם תיעוד לכך. ואכן ביהמ"ש בחן את הפעולות שנקטה המערערת ואת הראיות לכך, ומשלא מצא שהחברה נקטה ב"פעולות קונקרטיות לתיקון ההפרות ולמניעת הישנותן, כגון ...מינוי קציני ציות וכדומה", ומכיוון שהחברה "לא צרפה ראיות לפעולות כאלו" הערעור בעניין זה נדחה.
מינוי קרוב משפחה לקצין ציות
בהקשר לכך מן הראוי לציין פסק דין נוסף שהתקבל ב-30.1.2022 בה נדונה עתירה של חברה לשירותים פיננסים כנגד רשות שוק הון שקבלה כנגד החלטה שלא ליתן לה רישיון אשראי ולקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי על-רקע מידע לפיו בעלי החברה עברו עבירות פליליות של הלבנת הון (
עת"מ 14106-12-21 שפיק נסייר בע"מ ואח' נ' ברק). העותר, הנו בעל השליטה בחברה שהנה עסק משפחתי, מינה את בתו כקצינת ציות. פס"ד לא נגע בסוגיה זו, כי היא לא חיונית להחלטה אך נסיבה זו מעלה שאלה האם מצבים כגון דא רצויים, כל שכן תקינים? והאם הדרך להתמודד עם מצבים כאלה היא לא בדרך של אסדרה פרופסיונלית?
אסדרה פרופסיונלית
כפועל יוצא של התפתחויות של העולם התאגידי במחצית השנייה של המאה ה-20 ועד תגובת הנגד להדי השערוריות החשבונאיות של ראשית המאה 21 (אנרון וולרדקום וכו') התפתח תחום הציות שהפך, לצד פונקציית ניהול סיכונים, לגורם משמעותי בממשל התאגידי. תמורות אלה, הפכו ברבות הימים את הציות מעיסוק (occupation) למקצוע (profession), זאת בראש ובראשונה הודות לרגולטורים הפיננסים בארה"ב ולמעשה בעולם המערבי כולו, בצד גורמים על מדינתיים ובהן האו"ם, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), הבנק העולמי וגופים בינ"ל ואזוריים שדרשו ישומן של תוכניות ציות זאת כתנאי להשתתפותם בקידום הפיתוח הכלכלי.
ברם, למרות התפתחות זו, למרות שגם בישראל ישנן הנחיות רגולציה העוסקות בתחום הציות, ולמרות שבעולם פועלות שנים רבות מסגרות העוסקות בפרופסיה (כגון ICA) רק לאחרונה החלה להתגבש בישראל מסגרת לתקינה פרופסיונלית.
אגודה ישראלית לציות אכיפה מנהלית וביקורת, שהוקמה כדי להוות איגוד מקצועי לקציני ציות, החלה בגיבוש קודקס מקצועי הכולל קוד אתי, תקנים והנחיות מקצועיות ובקרוב יחל קורס הסמכה שבסופו ידרשו המשתתפים לעבור מבחן שיסמיך אותך כקציני ציות מוסמכים (CCO). יש להניח כי עם התגבשותם של אלה המבחן במתן הפחתת עיצומים כספיים על-ידי הרגולטור יהיה מינוי של קצין ציות מוסמך, שהרי זהו התנאי היחיד המבטיח שתחום הציות מנוהל בצורה מקצועית על-ידי איש מקצוע הפועל לאור תקנים מקצועיים ובכפיפות לקוד אתי. ואכן חיזוק להכרה זו ניתן למצוא בהחלטות, כמו זו שהתקבלה ב-8.5.2022 במסגרת תובענה ייצוגית בה (
ת"צ 49515-12-21 יצחק נ' בן עמי שביט בע"מ ואח') בה סוכם, כדי להבטיח טיפול בהפרות, על מינוי קצין ציות ועיגון פונקציה זו בתקנון החברה שיבצע בדיקות שוטפות כדי להבטיח ציות לחוק.
