ברוך ניידיץ

ההפגנה בעצרת לציון 60 שנה להקמת צוות

את ברוך ניידיץ, פגשתי לראשונה ב-1.6.2022 בלייב פארק בראשון לציון, ליד שער הכניסה לעצרת, שקיימה עמותת גמלאי צה"ל. צוות, המונה כ-40 אלף איש, לציון 60 שנה להקמתה. יש לציין שכ-7,000 גמלאי צהל אינם חברים בעמותה.

בעצרת, נכחו אלפי גמלאי צה"ל ואורחים, בהם נשיא המדינה. ברוך, מדבר בלהיטות רבה, ודומה כי הוא הולך עד הסוף עם האמת שלו, שהיא נר לרגליו. בא לכאן להפגין עם עמיתיו, בעודו לובש חולצה לבנה ובה הדרישה שמוטי בר דגן יתפטר. "פגשנו בעצרת מאות גמלאי צה"ל ונשותיהם, שהוכיחו חוסר ידע משווע בהכרת זכויותיהם וכתוצאה מכך הם מבזבזים מאות או אלפי שקלים לשווא, ללא קבלת תמורה", אומר ברוך ומציין, כי בימים אלה הוגש כתב הגנה על-ידי עורך הדין גלעד שר, שייצג אותו במשפט. לצורך מימון הוצאות ההגנה והייצוג המשפטי, פתח ניידיץ מבצע לגיוס המונים על-מנת לסייע לו במימון התביעה.

העצומה של הגמלאים

בתוך כך, פורסמה גם עצומה מטעמם של מאות גמלאי צה"ל המופנית אל הנהלת העמותה, לביטול כתב התביעה בגין פרסומי לשון הרע לכאורה, לבית המשפט כנגד אל"ם (מיל') ברוך ניידיץ. בעצומה נאמר כי קיים בסיס מוצק על אי-סדרים והתנהלות קלוקלת של הנהלת העמותה כלפי גמלאי צה"ל, כגון העברת כספי שי ודמי רווחה של גמלאי צוות ממופת לצוות, ומתן שכר עתק של כ-10 מיליון שקלים מכספי דמי החבר ל-40 עובדי ויועצי העמותה, במקום שישמשו את צרכי גמלאי צוות.

משרד הביטחון מעביר מדי שנה לעמותת צוות סך של כארבע וחצי מיליון שקלים, 100 שקל עבור כל גמלאי לצרכי תרבות ופנאי. יש לציין שעמותת צוות מקבלת מתוכם כ-700,000 שקלים עבור גמלאי צה"ל אשר אינם חברי צוות. פרסום דוח ועדת האלוף פרחי בגין מעילה בסך מיליון שקלים של חשב העמותה, כשזה התרחש מתחת לאפה של הנהלת העמותה - לא פורסם לגמלאים. יש לציין שמנכ"ל העמותה לא לקח אחריות על המעילה. בסיום העצומה נאמר כי הגמלאים ישקלו לבטל את חברותם בעמותה אם לא תבוטל התביעה.

אב לשלושה ילדים וסב לחמישה נכדים

ברוך ניידיץ, עובד היום כאיש שיווק ופיתוח עסקי בחברת "עידן מחשבים" בראשון לציון, העוסקת בפיתוח תוכנה לצילום ומפתחת מערכות מיפוי ועיבוד מידע של צילומי רחפן בתלת מימד. אב לשלושה ילדים: עידן בן 43 בוגר תואר שני במינהל עסקים מהמכללה למינהל, סטנדפיסט ויוצר תוכן באינטרנט. מיטל קמושביץ, בת 40, בעלת תואר שני בראיית חשבון, מרצה במכללה למינהל ועובדת בחברת EY. יניב בן הזקונים בן 34 עובד כעצמאי.

ברוך הינו סב לחמישה נכדים, נשוי מזה 46 שנים, לאורית (לבית גוטר), פנסיונרית של המשטרה והזוג מתגורר בראשון לציון.

המשפחה עולה לישראל ב-1960

ברוך נולד בשנת 1953 בעיר פינסק, בדרום בלורוסיה ליד גבול אוקראינה, שרוב תושביה היו יהודים. הוריו, בן ציון ורבקה ניידיץ הם ציוניים, המדברים את שפת האידיש והרוסית, בעלי דרכון פולני ובשל כך, השלטונות מאפשרים להם ב-1958 להגר לפולין. שנתיים הם מתגוררים בעיר לגניצה ובאוקטובר 1960 הם עולים לישראל דרך אוסטריה ומתיישבים במושבה נס ציונה. האב, בעל מכבסה והאם עקרת בית המגדלת את שלושת בניה. ברוך, הוא בן הזקונים, שעלה בגיל שבע, הישר לכתה ב' בבית הספר היסודי בנס ציונה.

המפגש עם האלוף מתן וילנאי

ברוך מספר לי, כי בהיותו בכתה ח', מגיע לבית הספר האלוף מתן וילנאי. זה היה אחרי מלחמת ששת הימים. "הוא מנסה לשכנע את התלמידים המצטיינים להירשם לפנימייה הצבאית בצמוד לבית הספר הריאלי בחיפה. וילנאי מותיר בי רושם עז. אני מקבל את המלצתו ונרשם לפנימייה. החלטה זו גרמה לשינוי בכל מהלך חיי (בוגר פנימיה מתחייב לשרת 3 שנים נוספות בנוסף לשרות הסדיר).

באותה תקופה, חלמתי להיות קצין בצה"ל ולהגיע לדרגה גבוהה. ראיתי את עצמי משרת שירות קבע ארוך, על-מנת לתרום למדינה ולצבא ולהעניק לפיקודיי ערכים עליהם חונכתי. לפנימיה נרשמו 1,600 תלמידים. במשך יומיים, עברנו מבחנים לימודיים ופסיכומטריים, אשר היו אמורים לנבא את התאמת הנער לשמש כקצין בצה"ל. לאחר מיונים רבים זכיתי להימנות על 60 התלמידים, שהחלו ללמוד בה ובסיום הלימודים נותרו מהם רק 36 תלמידים. למרות הפער הלימודי העצום, בין רמת הלימודים בפריפריה לבין בית הספר התיכון הריאלי העברי בחיפה, הנחשב לתיכון הטוב ביותר בארץ - סיימתי את לימודיי בבגרות מלאה וזאת בגלל הרצון והמאמץ להצליח. חלק נכבד מהערכים ספגתי בבית הספר התיכון ובפנימיה הצבאית כמו למשל חברות, רעות ואהבת הארץ והמדינה".

הגיוס לצה"ל

בנובמבר 1971 עם סיימו את הפנימיה והתיכון, ברוך מתגייס לצה"ל כרב"ט (ללא צורך בעשיית טירונות וקורס מכי"ם עקב הלימודים והאימונים הצבאיים). "בחרתי", הוא אומר היום, "לשרת בחיל המודיעין, אך הדבר לא הסתייע ושובצתי לחיל השריון. שם סיימתי מסלול של קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. לאחר מכן, הוצבתי בחיל המודיעין וסיימתי קורס קציני מודיעין גדודיים (רבים מבוגרי המחזור ששירתו בחיל השריון במלחמת יום כיפור נהרגו בקרבות בסיני וברמת הגולן. אנחנו הקצינים הצעירים בני הדור של מלחמת יום כיפור").

בחודש מאי 1973 מוצב ניידיץ במעבר המיתלה שבסיני כקצין מודיעין של גדוד שריון ובנוסף לתפקידו, משמש גם כקצין מבצעים בחמ"ל הזירתי. ב-1975 בסיום תפקידו כקצין מודיעין גדודי, ברוך ניידיץ מזומן לראיון בפני רמ"ח מוד"ש (מודיעין שדה) אלוף משנה מוטי כץ המשכנע אותו להצטרף לתוכנית שירות ארוכה בשילוב לימודים אקדמאיים. בהמשך שירותו, הוא מסיים קורס קציני פיענוח צילומי אוויר בבית ספר למודיעין, תוך לימודי גאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון, כבעל תואר ראשון בגאוגרפיה בהצטיינות יתרה. "שימשתי בתפקידי כראש מדור שטח וראש ענף פיענוח שטח במודיעין פיקוד הדרום, בדרגת רב סרן, עד שנת 1982. ואז, הוצבתי לשמש קצין מודיעין של אוגדה מרחבית אילת, שהייתה אחראית על מרבית גזרת הגבול המערבי עם המצרים וגזרת ירדן מאילת צפונה.

קרבות הבלימה במלחמת יום כיפור

בתחילת מלחמת יום כיפור בשעה 14:00, כשהוא נמצא עם חייליו במפקדת החטיבה בהכנת מפות לחלוקה למפקדים - מטוסי חיל-האוויר המצרי החלו להפציץ את מפקדת החטיבה והגדוד. ניידיץ מספר: "רצתי לכיוון הגדוד, שם פגשתי את המג"ד דוד שובל, שהורה לנו לעלות על הכלים ולנוע דרך מעבר הגידי לכיוון תעלת סואץ. כ-30 ק"מ ממזרח לתעלה נתקל הגדוד בחטיבת נחתים מצרית, שנעה על כלים אמפיביים ומרביתה הושמדה על ידו. לאחר קרבות בלימה קשים בגזרת דרום תעלת סואץ, החטיבה שלנו קיבלה פקודה לנוע לכיוון דואר סואר ועברה על גשר הגלילים למצרים. החטיבה, בפיקודו של האלוף דן שומרון ניהלה קרבות קשים, שבאחד מהם המג"ד נפצע וקמב"ץ הגדוד, סגן אורי פונדק נהרג. עם נפילתו של אורי, מוניתי לשמש בנוסף להיותי קצין המודיעין גם קצין מבצעים. בסופה של המלחמה, הגדוד התמקם בקילומטר ה-101 מקהיר. כאן, התקיימו שיחות הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, בראשות האלוף אהרון יריב והאלוף המצרי גמסי. לאחר מימוש הסכמי הפרדת הכוחות נסוגונו לסיני והגדוד התמקם בשלושת הגזרות: בלוזה, ראס-סודר וטאסה".

המשך השירות הצבאי

ב-1984 עם תום שירותו כקצין מודיעין באילת, מוצב ברוך למודיעין פיקוד הדרום בתפקיד של ראש ענף שטח ופיענוח בדרגת סגן אלוף. בסיימו תפקיד זה, הוא מונה לפקד על יחידת הפיענוח המטכ"לית של חיל המודיעין בקריה בתל אביב. "שימשתי כמפקד היחידה במשך שמונה שנים בתפקיד המרתק, המעניין ביותר והמאתגר במסגרת שירותי הצבאי, שבו קלטנו מערכות חדשות ועסקנו בבניית הכוח ובפיענוח בכל זירות העניין".

ב-1995 בתום תפקידו כמפקד היחידה הוא מקבל דרגת אלוף משנה ומכהן כראש פרויקט תכנון וליווי הקמת יחידת המודיעין החזותית באגף המודיעין. מ-1998 ועד שנת 2020, ברוך עובד בחברת אופק צילומי אוויר העוסקת בצילום ועיבוד גאוגרפי מרחבי, כמנהל פיתוח עסקי ושיווק בתחום צילומי אוויר, מיפוי, תצלומי לווין ובמערכות מידע גאוגרפיות.

הליכוד המשפחתי

בזמנו הפנוי הוא עוסק בספורט ומטפח את הגינה במרפסת ביתו. "גיבוש התא המשפחתי מהווה מרכיב חשוב בחיי. לימדתי את ילדיי כיבוד הורים, כפי שראו את התמיכה, הסיוע והעזרה שהענקנו להורינו. כל יום שעובר לא חוזר ועל כן צריך למצות את הזמן באופן מיטבי שיגרום למשפחתי אושר, הנאה, בריאות והגשמה עצמית", אומר ברוך ומוסיף: "וכך אני נוהג לסייע לילדיי ולנכדיי הגרים בקרבתנו. בין היתר, אני עוסק גם בתחום הגניאולוגיה – מחקר על השושלת המשפחתית, החל מהמאה ה-18 ועד היום. כמו-כן רעייתי ואני מרבים לטייל בארץ ובעולם".

הפיצול בעם

"אני ציוני בלב ובנפש", מדגיש ניידיץ ומוסיף: "אוהב את המדינה ומכבד את כל מוסדות השלטון. עם זאת, מטריד אותי הפיצול בעם, בין מחנות על-רקע פוליטי והמאבק בין אשכנזים למזרחיים, שבא גם לידי ביטוי בכנסת, כאשר השד העדתי מדי פעם מרים ראש... מטרידה אותי גם התגברות ההקצנה בקרב ערביי ישראל כנגד מוסדות המדינה ותושביה היהודיים".

בהתייחסו לדור הקצינים של היום הוא אומר: "אני מודאג מחוסר היענותם של קצינים זוטרים מצטיינים להמשיך לשרת בשירות קבע. אם תהליך זה יימשך – אזי מצבא מצוין נהפוך לצבא בינוני...".