השופט: ירון פנש, בית משפט השלום באשדוד
המועד: יום חמישי, 16.6.2022, שעה 08:30
הנושא: תביעות קטנות
"התובע כאן? אני זוכר שכתבתם שאתם מהולנד ונתתם ייפוי כוח. אני לא טועה. אז בסוף לא הייתם צריכים" - פונה השופט ירון פנש לשני התובעים. הוא מזהיר את התובע בדבר חובתו לומר אמת. "קראתי את כתב התביעה. מתי רכשתם את כיור הנירוסטה? ראיתי חשבונית ממאי 2019. קיבלתם אחריות? על החשבונית אני רואה אחריות על איכות ההתקנה. אני מנסה לראות איפה יש אחריות על הכיור עצמו.
"מה אתה אומר על הטענה שלהם שיכול להיות שזה כתוצאה משימוש לא נכון בכיור? קראת את כתב ההגנה שלהם? מה יש לך להגיד על זה? אתה רוצה להתייחס [מן הכתב] לכתב ההגנה? אם ככה יותר נוח לך, אז בסדר גמור". התובע אומר שיש לו תמונות; פנש משיב: "ראיתי שצירפתם לכתב התביעה. כשתסיים תציג לי". התובע, אדם מבוגר, מדבר באיטיות. פנש מקשיב בסבלנות ומתערב כדי לשאול:
"אחת הטענות שלהם, הם אומרים שזה כיור כפול, חלבי-בשרי, ואין יכול להיות שבכיור אחד יש כתמים ובשני אין. אם היה פגם במוצר - היה צריך להיות מפושט. מעניין אותי אם אתה יכול להתייחס לזה". כדי שהתובע לא יחשוב שהכל נגדו, פנש מעיר ש"יש לי שאלות גם לנציג הנתבעת", אבל בינתיים הוא ממשיך לבדוק מול התובע: "לפי החשבונית שראיתי רכשתם ב-2019, ותוך כמה זמן ראיתם את הכתמים? לא ראיתי את זה בכתב התביעה". התובע מספר למי פנו ופנש מגיב: "את הכיור עצמו קניתם מהנתבעת. אני לא מבין למה צריך לשלוח אתכם לכל כך הרבה אנשים".
"זו לא הדירה היחידה שקרובה לים"
לנציג הנתבעת אין שאלות לתובע, פנש מתעד זאת בפרוטוקול ופונה אליו: "אתה שמעת את התובע, גם לי יש כמה שאלות, אבל תתייחס. נירוסטה אמור להיות הגנה מפני חלודה, אחרת לא היו עושים כיור מנירוסטה". הוא מעיר באדיבות לתובע ואשתו - "רק רבותי, שיהיה שקט ונקשיב" - וחוזר לנציג הנתבעת: "סתם מעניין אותי: זה בגלל הים? זו הרי לא הדירה היחידה שקרובה לים".
אחרי שנציג הנתבעת משיב באריכות, פנש מבקש לבדוק אפשרות של הסכמה לנוכח הצעת הנתבעת להחליף את הכיור: "ננהל שיח מחוץ לפרוטוקול כדי לראות אם אפשר להגיע להסכמה. אני רואה שיש נכונות מצד הנתבעת לספק לך כיור חדש, מהסוג הזה אני מניח. אדוני תובע 15,000 שקל; הוא לא פרופורציונלי לסכום של הכיור. גם כשלתובע יש עוגמת נפש או שהוא לא מרוצה, זה צריך להיות פרופורציונלי למחיר. פה אנחנו מדברים על כיור ששווה 2,000 שקל.
"יש פה הצעה שמונחת על השולחן. אני מציע לקבל אותה. זה טווח היכולת שלי לקבל את התביעה. זה לא יכול להיות 15,000 שקל. תמיד טוב שיהיה הרמוני, בלחיצת יד, בהסכמה. אפשרות שנייה שאתן פסק דין. אני אדון בכל, ואם לא תהיו מרוצים - אפשר להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי". התובע מבקש לענות, פנש מוודא שזה לא לפרוטוקול ומעיר: "הפתיע אותי שלא ראיתי התייחסות של הצדדים לאפשרות הזאת [החלפת הכיור]". התובע אומר שהתובעת רצתה שהוא ישלם על ההתקנה, ומוסיף שהיו לו הוצאות - טיסה, שליח ועוד.
פנש: "אני חושב שנוכל להגיע להסכם שיוחלף הכיור ואולי גם 400 שקל על עוגמת נפש. הרי הוא אומר שמלכתחילה לא רצה להיות גרידי", פונה פנש לנציג הנתבעת. "גם לכם זה יעשה טוב לשם שלכם. זה תמיד טוב שלקוח ייצא מרוצה ואולי יחזור שוב וישלח מישהו אחר ותהיה פרנסה. הוא לא צריך לצאת בחסרון כיס מהדבר הזה, וזה דבר שהתובעת תוכל לעמוד בו".
הצדדים מסכימים ופנש גם דואג לסידורים הטכניים: התובעים אומנם מתגוררים בהולנד, אבל יש להם איש קשר בארץ (הוא יודע את זה מהתביעה) ו"בוא נקווה שעד שתגיע [בפעם הבאה] יהיה לך כיור חדש". התובע מבקש להראות את התמונות, ופנש מאפשר לו להרגיש שקיבל את יומו, למרות שכבר נתן פסק דין. "אני רק אומר לאדוני: הגענו להסכמה, אני מקווה שתהיה מרוצה מהמוצר החדש שתקבל ושיהיו חיים טובים".
"לבדוק כדי למנוע טענות"
בתיק הבא, הקבוע לשעה 09:00, לא מתייצב התובע ובשעה 09:15 פנש פונה למחוק את התביעה. הוא מוודא שנציג הנתבעת אינו עורך דין או משפטן ("אנחנו צריכים לבדוק את הדברים האלה כדי למנוע טענות") ורושם מפיו שהוא מבקש למחוק את התביעה. "לפי התקנות אני צריך לדחות את התביעה. אני נוהג למחוק, כי סטטיסטית סביר שהוא יבקש לבטל את פסק הדין", מסביר פנש. תחילה הוא נמנע מלחייב את התובע בהוצאות, אך נציג הנתבעת מסביר שקם ב-04:00 בבוקר כדי להגיע ממודיעין ולכן הוא מקבל הוצאות בסך 400 שקל.
התיק הבא: רוכש רכב תובע את המוכר, משום שבמכוניות הייתה הסבה לגז שלא נרשמה ברישיון. הנתבע שלח הודעת צד ג' למוסך שלדבריו טיפל עבורו במכונית כאשר הוא רכש אותה, אך פנש מציין שאין המצאה לצד ג' - אם כי "אני לא בטוח עד כמה אפשר לגלגל את זה לצד שלישי; אנחנו נברר את זה. נראה לי שמערכת היחסים יותר ביניכם ולא קשורה לצד ג'. לא הייתי מעכב את הדיון בשלב זה; אולי אפשר להגיע להסכמות".
התביעה היא בסך 2,800 שקל - 800 שקל תמורת הסדרת הרישוי ו-2,000 שקל על טרחה והוצאות, שכן התובע מתגורר בקצרין וצריך להגיע לאשדוד בה נרכש הרכב. פנש מקפיד על כך שקצב הדיבור יאפשר לקלדנית למלא את תפקידה ופונה לנתבע: "יש לי כמה שאלות. אדם קונה אוטו. לפעמים בתיקים שמגיעים לכאן, אדם פתאום מגלה תקלה והמוכר אומר לו שהוא לא יבואן ובודקים את תום הלב. אנחנו בסיפור הרבה יותר פשוט. מגיע אדם ואמור לקנות רכב אמור לעבור טסט. אומרים לו שמערכת הגז לא כתובה ברישיון ואז הוא עובר טרטור. הוא לא צריך לעבור את זה. זה גם נוגד את מה שכתוב בהסכם שלכם".
הנתבע טוען שזהו הסכם סטנדרטי שהורידו מהרשת, אבל פנש מסביר: "המוכר תמיד מתחייב שהפרטים רשומים ברישיון. זה מה שהתובע טוען, אז זה פיצוי פרופורציונלי. זה לא ברמת לשפצר את הפנסים; הוא אומר: נכשלתי בטסט. גם אם לא הייתם כותבים את זה בהסכם, זה כל כך בסיסי - שגם בית משפט יכול להשלים את זה". הנתבע טוען שהמוסך טיפל ברישומים כאשר רכש את הרכב, ומכאן התביעה לצד ג'.
"נחליף רעיונות, אולי נגיע להסכמות"
פנש עובר לדיון מחוץ לפרוטוקול, "נחליף רעיונות, אולי נגיע להסכמה. אם לא - נחזור לפרוטוקול ואני נותן פסק דין באולם". הוא חוזר לנתבע: "התחייבות לגבי תקינות רשיון הרכב, שיהיה בהלימה לתנאי הרכב, היא בהתחייבות של אדוני כלפיו. אולי יש לאדוני אפשרות לתבוע את המוסך, אבל אין המצאה; נדחה את התיק בכמה חודשים? נגיד לתובע: חכה, יש גם צד ג'. אני לא יודע מה היה ביניכם. לכן, בסופו של יום, בא התובע ואומר: קניתי רכב בתום לב, לא ביקשתי משהו מופרך, בטסט אמרו שיש לי בעיה וזה גרם לי טרטור. יש לי הסכם שאומר בבירור שמה אני קונה חייב להיות תואם למה שכתוב ברישיון. זה obvious.
"אני חושב שהתביעה לא גבוהה מדי ולא מופרכת. אני לא חושב שזה יהיה 2,800; לא דיברנו בכיוון הזה. אני חושב שאפשר לסיים את התיק על 1,300 שקל - 800 שקל ששילם למהנדס ועוד 500 שקל עוגמת נפש והוצאות. אני לא חושב שזה בשמים. אני חושב שעדיף לסיים בהסכמה, ששני הצדדים יהיו מרוצים. אם אין היתכנות - אנחנו ממשיכים הלאה".
הנתבע מסכים, התובע לא מסכים ופנש חוזר לפרוטוקול ואומר לשני הצדדים לסכם. הוא מציין בפני הנתבע שביכולתו להגיש תביעה נפרדת נגד המוסך, ועושה ניסיון אחרון מול התובע: "אדוני עומד על הסכום של התביעה? אין בעיה, זו זכותך, הגשת תביעה ואתה רוצה לקבל פסק דין. הכל בסדר". פנש מכתיב פסק דין בו במקום, וסירובו של התובע להתפשר השתלם לו חלקית: הוא יקבל 1,800 שקל - 800 שקל ששילם למהנדס ו-1,000 שקל על זמנו וטרחתו.
השורה התחתונה: פנש מפגין תודעה שירותית מפותחת וראויה לשבח, במיוחד כאשר מדובר בתביעות קטנות. הוא שומר על אווירה נעימה ועניינית, יודע מתי להפסיק ללחוץ על הצדדים להגיע להסכמות ומפגין בקיאות ויעילות. מבחינתו של האזרח הקטן המגיע לבית המשפט לעיתים כה רחוקות, החוויה בהחלט חיובית - גם אם לא בהכרח הוא מרוצה מן התוצאה.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.
