|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
"זו טעות ואני מתנצל" [צילום: פרנק אגוסטין, AP]
|
|
|
ג'ונסון עשה טעות פטאלית: הוא התנצל
|
|
העיתונאית מרתה גיל טוענת בניו-יורק טיימס, כי פוליטיקאים בדרך כלל משלמים מחיר על התנצלויות ● ג'ונסון פיתח את ההימנעות מהתנצלות לדרגת אמנות, אך השבוע הוא סטה מהרגלו - והתוצאה הייתה נפילתו
|
|
הסיבה המיידית לנפילתו של בוריס ג'ונסון הייתה שערורייה נוספת. בימים האחרונים התברר, כי הוא מינה את כריס פינצ'ר לפקח על המשמעת והרווחה של חברי סיעתו למרות טענות נגדו על הטרדות מיניות. ג'ונסון ניסה לטעון שלא ידע עליהן, אך למרבה הזעם הוכח שהוא כן ידע.
חמורה ככל שהייתה, השערורייה הזאת רחוקה מלהיות העבירה החמורה ביותר שביצע ג'ונסון – מציינת העיתונאית מרתה גיל במאמר בניו-יורק טיימס. אבל בסופו של דבר, דווקא היא הפילה את האיש שבמשך שנים התגבר על כל הנסיונות להפיל אותו; את האיש שנדמה היה שבריונותו גברה על כל כלל של התנהגות פוליטית. מדוע? כמובן, בין היתר בשל ההתפטרות של שרי האוצר והבריאות, רישי סונאק וסאג'יד ג'ייוויד. אבל שוב: מדוע כעת?
לדעת גיל, מוזר ככל שיהיה – ייתכן שמה שהפיל את ג'ונסון לא היה שערורייה אלא התנצלות. ביום שלישי (5.7.22) הוא חרג מהרגלו והודה שטעה במינויו של פינצ'ר. "זו טעות ואני מתנצל", אמר – ואחרי כמה דקות החלו ההתפטרויות. לאורך כהונתו, אשר אופיינה בשערוריות ומחלוקות, ג'ונסון הביע מדי פעם צער או הבטיח בלב ולב שדברים ישתנו – אבל הקפיד שלא להתנצל בצורה מלאה; זהו אחד הקווים הבולטים בהתנהגותו וסגנונו. כעת הוא עשוי להסיק, שהטעות הקשה ביותר שלו הייתה להתנצל.
הוא לא היה אמור לטעות כך. בינואר, תחת הלחץ הגובר של הראיות לכך שהפר את מגבלות הקורונה, איבד ג'ונסון את אדישותו הרגילה: "אני מצטער מעומק הלב שזה קרה", אמר בראיון טלוויזיוני בעוד מביט לעבר רגליו. התגובה הייתה מיידית. חברי פרלמנט שמרנים, שעד אז שמרו על שתיקה, הודיעו שהם קוראים להביע בו אי-אמון. אחד מהם עבר למפלגה יריבה. פרשנים צפו שהוא יפול בקרוב. הסערה חלפה רק למחרת, כאשר ג'ונסון חזר להרגלו והתנהג כאילו לא התרחש שום דבר פסול.
בשבועות הבאים – כאשר חקירה עצמאית מצאה שפקידים הפרו את המגבלות ושיעור התמיכה צלל – היה זה רק כאשר ג'ונסון נקנס בידי המשטרה בשל נוכחות במסיבה בלתי חוקית, שהוא התקרב להתנצלות. אבל גם היא הייתה מהסוג החלקי והמתרץ, מציינת גיל. ואפילו כאשר נקבעה הצבעת אי-אמון, הוא סירב לשנות את הטון המתריס. זה עבד: הוא ניצל, למרות ש-40% מחברי הסיעה הצביעו נגדו. נדמה היה שהוא יצלח בשלום את הקיץ. ואז הגיע השבוע שעבר.
|
|
החלטות אתיות אינן בחלל ריק
|
|
|
|
|
חלל מוסרי בממשלתו [צילום: פרנק אגוסטין, AP]
|
|
|
כדאי להסביר מדוע התנצלות שינתה כל כך את התמונה. האמת היא, שההחלטה להעניש על התנהגות פסולה מבחינה מוסרית, היא לעיתים קרובות פחות טהורה מכפי שאנו רוצים להודות. שערוריות פורצות לא כאשר אנשים "מגלים" התנהגות פסולה, אלא כאשר הם חושבים שרוב הסובבים אותם סבורים שזו התנהגות פסולה. רק לעיתים רחוקות מתקבלות החלטות אתיות בחלל ריק.
זה נכון במיוחד בפוליטיקה, בה ניתן למדוד את התמיכה במספרים. פוליטיקאים מתנצלים בתקווה לצמצם את הנזק, אך בפועל לעיתים ההתנצלות פותחת את הסכרים. כאשר אתה מאשר שעשית משהו שגוי, אתה נותן למאשימיך רשות לדרוש עונש. זה מוכיח בוודאות שהם רשאים לשפוט אותך. מובן, שאין זה בא לומר שפוליטיקאים תמיד שוגים כאשר הם מתנצלים, אבל לרוב זה לא מצליח להם – סבורה גיל.
אין זו תופעה חדשה, גם אם נדמה שכיום המחיר של התנצלות גבוה יותר. ריצ'רד ניקסון חתם את גורלו כאשר התנצל על מעשיו. הקריירה של ניק קלג, לשעבר סגן ראש ממשלת בריטניה, מעולם לא התאוששה מהתנצלותו על כך שהפר הבטחת בחירות. ההתנצלות של הסנאטור לשעבר אל פרנקן כאשר הואשם בהטרדות מיניות החלישה את מעמדו עד כדי התפטרות.
דומה היה שג'ונסון תפס את זה יותר מאשר כל קודמיו. התעקשותו שלא להתנצל הייתה יוצאת דופן. הכחשותיו הגורפות גרמה לספק בקרב מאשימיו: האם פספסנו עובדה כלשהי? האם השתגענו? האם הוא השתגע? הן גם אפשרו לתומכיו לפרסם הכחשות משלהם. בחודשים האחרונים נוצר עקב כך חלל מוסרי בממשלת בריטניה, בו נדמה היה שאיש אינו מסוגל מראש הממשלה ליטול אחריות. לא עוד. ג'ונסון איבד את הכוח ויכול להאשים רק את עצמו.
|
|
| תאריך:
|
08/07/22
|
|
|
עודכן:
|
09/07/22
|
|
איתמר לוין
|
|
ג'ונסון עשה טעות פטאלית: הוא התנצל
|
|
בוריס ג'ונסון ביקש מחברי מפלגתו להניח לו להישאר בראשות הממשלה עד הסתיו, אבל הוא חייב ללכת מיד – סבור אקונומיסט. ג'ונסון נפל בשל חוסר היושר שלו, כך שיש העשויים לחשוב שדי בשינוי במנהיגות כדי להחזיר את בריטניה למסלול. הלוואי. למרות שטביעות אצבעותיו מרוחות על פני כל הבלגן הנוכחי, הבעיה עמוקה יותר מאשר אדם אחד. אם המפלגה השמרנית לא תכיר בכך, הבעיות הכלכליות והחברתיות של בריטניה רק יחמירו.
|
|
|
|
|
רוב הטניסאים המקצוענים פורשים באמצע שנות ה-30 לחייהם, אבל סרינה ויליאמס בת ה-41 נאבקה בשבוע שעבר בווימבלדון נגד טניסאית הצעירה ממנה כמעט במחצית. אחותה, ונוס ויליאמס, שיחקה בזוגות מעורבים; היא בת 42. רוג'ר פדרר, שלא שיחק במשך שנה, מתכנן לחזור בחודש ספטמבר, לאחר יום הולדתו ה-41. רפאל נדאל בן ה-36 לוטש עיניו לתואר בווימבלדון לאחר ניתוח מסובך ברגלו השמאלית. והם לא לבד: טייגר וודס, עם עושר של מיליארד דולר, חוזר לשחק גולף בגיל 46 לאחר פציעות קשות ברגלו. טום בריידי בן ה-44 פרש מפוטבול – ומיהר לחזור.
|
|
|
|
|
המלחמה באוקראינה הפנתה את תשומת הלב לתחום המשפט הבינלאומי. מאמץ עולמי חסר תקדים לחקור ולהעמיד לדין על פשעי מלחמה מצוי בעיצומו. הנושא גם חידש את העניין בשאלות לגבי החוזקות והמגבלות של החוק הבינלאומי בהתמודדות עם תוקפנות ובהטלת אחריות, מציין וושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
נציבות מס ההכנסה האמריקנית (IRS) ביצעה בדיקות עומק בתיקים של בני בכירים ב-FBI אשר פוטרו בידי הנשיא דונלד טראמפ: ראש הבולשת הפדרלית, ג'ים קומי, והמשנה אנדרו מק'קייב. הבדיקות, האמורות להיות רנדומליות, בוצעו בשנים 2017 ו-2019, כאשר טראמפ עדיין היה הנשיא. כך חושף (יום ה', 7.7.22) ניו-יורק טיימס.
|
|
|
|
|
ועדת 6 בינואר של בית הנבחרים עמלה במשך חודשיים על גביית עדויות, איסוף ראיות וקיבוץ סרטונים לקראת השימועים הפומביים שלה. ואז היא שינתה את כל ההליך הסבלני הזה, והודיעה בהתראה של פחות מיממה על עדותה הממושכת של קאסידי האצ'ינסון, לשעבר עוזרת אישית למארק מדואוז, ראש הסגל האחרון של דונלד טראמפ. התוצאה הייתה העדות המרעישה ביותר עד כה.
|
|
|
|
|
