עשרים וארבעה אחים

אל מול גלי אלימות, הנוטלים באבחת להב מתלהם חיי יהודים וחיי פלשתינים ומקריבים אותם לעולה, נשמע קול חנוק וכבוי של עשרים וארבעה אחים, קול הרצון לחיים.

בימים שאני חושש מהתלקחות נוספת ומדממת העוקדת חיים טהורים, שתשטוף את רחובותינו, אני חוזר ומבקש הבה נבנה כאן חיים כיאה לאחים לאותו אב - אברהם אבינו. הבה נבנה כאן חיים כיאה לאחים. בימים שאני חושש שאימת השנאה עלולה לְדַמֵּם את רחובותינו, הבה נזכור שכולנו החיים כאן - אחים, וכאחים עלינו לפרוס את יריעות חיינו על אדמת מדינת ישראל.

הַדָּמִים, אֶל מוּל גַּלֵּי
הַדֶּרֶך בַּהּ הָלַך יִשְׁמָעֵאל
תַּמְרוּרֵי אֶבֶן וַאֲבַק מִתָּמֵר יִזְכְּרוּהַּ
יִזְכְּרוּ אֶת הָגָר צוֹפָה
אֶל זְמַנִּים מְחַבְּקִים אֶת צֶאֱצָאֶיהָ¹
נְבָיוֹת וְקֵדָר
אַדְבָּאֵל וּמִבְשָם
מַשְׁמָע, דּוּמָה וּמַשָּׁא
חֲדָד וְתֵימָא
יָטִיר נָפִיש וְקֵדְמָה
שְׁנֵים עָשָׁר נְשִׁיאִים לְאֻמָּתָם.

עֲרִירָה בְּצִדֵּי מִשְׁעוֹל
מַשְׁקִיפָה הָגָר אֶל זְמַנִּים אֲחֵרִים
מְחַבְּקִים אֶת צֶאֱצָאֵי צָרָתָהּ²
רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לְוֵי יְהוּדָה
יִשְשָכָר וּזְבוּלוּן בְּנֵי לֵאָה
יוֹסֵף וּבִנְיָמִין בְּנֵי רָחֵל
דָּן וְנַפְתָּלִי בְּנֵי בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל
גַּד וְאָשֶׁר בְּנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה
שְׁנֵים עָשָׁר נְשִיאִים לְאֻמָתָם.

עֶשְׁרִים וְאַרְבָּעָה בָּנִים לְאָבִי אַבְרָהָם
עֶשְׁרִים וְאַרְבּעָה אַחִים
עֶשְׁרִים וְאַרְבָּעָה אַחִים אוֹהֲבִים
שֶׁהַצֶּדֶק אֵזוֹר מָתְנֵיהֶם
בְּאַרְצָם זְאֵב יָגוּר עִם כֶּבֶשׁ
וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבַּץ
וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדּו
וְנַעַר קָטֹן נוֹהֵג בָּם³

איתן קלינסקי