|   15:07:40
דלג
  צבי גיל  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
יש תקווה [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]

גם קרן-אור קטנה מאירה

ישנם ערכים שאנשים מאמצים, ובייחוד כשמדובר בדור הצעיר, שרבים רואים בו דור אבוד, מנוכר, מדבר אל סטיופדפון"
13/07/2022  |   צבי גיל   |   יומני בלוגרים   |   תגובות


הדור הצעיר לא אבוד. תנו לו אתגר והשראה.

בסיומה של שיחה לקראת "יום השורד" ב-26 ביוני 2022 מטעם ההסתדרות הציונית, לפודקאסט, נשאלתי מהי התחושה שלי לגבי העתיד כאן בארץ. דומני שלמשך כמה שניות הייתה דומיה. אני אדם אופטימי ובדרך כלל אני מוצא איזה ניסוח שיש בו סדק של תקווה. לא הפעם. עצם העובדה שהיססתי יש בה כדי להצביע על תחושה קשה. ואכן בראיון הבעתי פסימיות, וזאת בשני מישורים. במישור אחד - החברתי - מערכת הערכים שלנו היא על הפנים. חלקים גדולים של הציבור נתונים למסע מתמיד של שסע, שנאה ופחד ואלה מוצאים ביטוי גם בתחום החברתי וגם בתחום הפוליטי הפנימי. אשר לתחום הפרט, לא זו בלבד שדרכו של ממסד הוא למזער כמה שניתן את כוחו של הפרט, אלא שהפועל היוצא הוא שהפרט כשלעצמו הגיע למסקנה שהוא חסר אונים וחסר ישע לנוכח הדורסנות של כוחות שאין לו שליטה עליהם. זאת בשעה שבחברה דמוקרטית אמתית הפרט הוא שנמצא במרכז ההוויה - של הכול.

באותו בוקר, לאחר הראיון יצאתי כדי לערוך כמה קניות. לעתים אני הולך עם תרמיל גב ומקל ולעתים עם תרמיל בלבד. מכיוון שמקום מגוריי מצוי בנקודה של מעלה ומורד, תלוי מאיזה צד, אם אני מטפס אני מדי פעם עושה אתנחתה גם בישיבה, אם מזדמן ספסל, וגם בעמידה. באותו מקרה עשיתי את דרכי הביתה במעלה, כשהתרמיל על הגב וביד לא מקל הליכה אלא מוט לווילון חלון הדירה. עצרתי. מולי ניצבת אישה צעירה, להערכתי בשנות העשרים המאוחרות או השלושים המוקדמות. "תרשה לי לעזור לך"? היא שואלת. "לא, לא", אני עונה, "אני בסדר גמור. המון תודות". אבל היא ממשיכה." לפחות תן לי את המוט וזה יקל עליך". ואני בתהייה אומר לה: "את הרי לא יודעת היכן אני גר ויכול להיות שתצטרכי הרבה זמן כדי ללוות אותי". על כך היא עונה. "אין בעיה אלווה אותך עד לבית". השיבותי לה כי הבית הוא ממש קרוב ואני אסתדר ושוב הודיתי לה.

[צילום: AP]


זאת תל אביב

לתל אביבים, בעיניים של אלה שלא גרים בה, יש תדמית של אגוצנטריים, אנוכיים, מתנשאים, מזלזלים בשונה מהם וכיוצא באלה סטריאוטיפים. דומני שזה מאפיין גם ערים אחרות, כמו ניו-יורק. בין אם זה נכון או לא, זה לפחות הדימוי. מסיבה זאת אילו זאת הייתה אפיזודה חד-פעמית בתל אביב, לא הייתי מעלה זאת בכתובים. אבל זה לא קרה לי רק פעם אלא כמה וכמה פעמים ובשבועות האחרונים. בין היתר מצד צעירות וצעירים בגיל תיכון או אנשים צעירים כאשר עצרתי כהרגלי והתרמיל על הגב או שקית ביד. ואני לא צולע ולא גורר את עצמי. אני הולך ואני עוצר. רק כשאני חוזר הביתה ומסתכל במראה אני מוצא שם אדם שונה מן הָהֶלֶך הזה בשדרה. אני רואה בו אדם זקן, אבל לא נכה או כזה שזקוק לעזרה בתנועה. אך מתברר שבכול זאת יש כבוד לָשָנים, לפחות מצד אלה שרחוקים עדיין לפסגות שלהן. זאת כאמור לא פעם אחת אלא מספר פעמים.

לו כולם היו כמוהם

לפני שבוע נתקלתי בבית מרקחת בתופעה שמוכרת לי מלונדון. שם בדרך כלל, כל אימת שרואים מבוגר, מָפנים לו מקום בתור, או מגישים לו כיסא. כאן זה היה ב"סופרפארם" כשצעירה שעמדה לפני, זזה אחריי כדי לאפשר לי לגשת לקופה. לא כולם נוהגים כך, לרבות בוגרים. יתרה מזאת, הכללים שנקבעו כלפי האוכלוסייה המבוגרת שפטורה מתורים במקומות כאלה, והונפקו גם תעודות מיוחדות לא מקוימים, לא על-ידי הממסד שהוציא את ההנחיה, ולא על-ידי הציבור. אופייני לנו. מסיבה זאת אני מציין תופעה חיובית זאת, שכן בכול המקרים מדובר היה בצעירים בני פחות מעשרים או בשנות העשרים. זה מחמם את הלב.

זאת הסיבה שאני רואה לנכון להעלות תופעה זאת בכתובים. כי זה מלמד שישנם ערכים שאנשים מאמצים, ובייחוד כשמדובר בדור הצעיר, שרבים רואים בו דור אבוד, מנוכר, מדבר אל ה"סטיוּפֶדפוֹן". שהרי האכפתיות כלפי הקשיש בימינו כאשר החברה בהנהגת הממסד, מתייחסת אליו סטטיסטית כעול שיש לשאת אותו, בלית ברירה, כאשר תועלת החיים אינה עולה בקנה אחד עם תוחלת החיים. זאת בשורה. לפחות לי. אז נכון שכאן מדובר במקרים זמינים מידיים ומה שמתבקש הוא מעשה של מחווה, בשעה שנושאים אחרים דורשים יותר מחשבה ומעשים מסוג אחר.

אבל אני רואה בתופעה זאת צוהר. הייתי מייחל שאותם צעירות וצעירים אכפתיים ואמפאתיים, יעשו כל אחת ואחד במסגרת יכולתם, בתחומם ובסביבתם, למען חברה מתוקנת. שכן בחברה לא בריאה, וישראל לצערי בזמן הזה אינה חברה בריאה, אני מאמין שאם תציבו בפני הצעירים אתגר, לאו-דווקא זקן מזדמן אלא תופעה אחרת, ועוד יותר טוב אם תשמשו דוגמה - תהיה תוצאה. אני מאמין שהם יאמצו זאת ברצון. שערו בנפשכם שכול פרט מסתת ומניח אבן בונים - אבן אחת בלבד - איזו פירמידה גדולה של ערכים דמוקרטיים הייתה קמה לנו.

מה שאני יכול לומר לאחר מעשה שאילו מקרה הצעירה והמוט היו קורים לי לפני אותו ראיון לקראת "יום השורד" הייתי מסכם אותו ביתר אופטימיות.

תאריך:  13/07/2022   |   עודכן:  13/07/2022
צבי גיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בזיכרוני העמום, ובהיעדר מראי מקום בשעת לילה מאוחרת, הריני חוזר בזאת אל גדול ההומוריסטנים של ישראל לדורותיה אפרים קישון. כך הוא כתב, לערך: צעירה וצעיר יצאו למפגש ראשון. הם החליטו לחזק את המגמה השוויונית. כל אחד יקנה מכספו/ה במהלך הלילה.
13/07/2022  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בהמשך לדברים שאמרה לאחרונה ח"כ איילת שקד, "כשרת פנים אני אומרת לכולם, בואו נעבוד יחד. יריבים פוליטיים הם לא אויבים". עולה שאלה כללית: האם זה המתכון ליציבות הדמוקרטיה, ומהן המגמות המסכנות אותה? מדובר בשאלה גדולה שנדונה בעבר בעקבות רצח ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין.
13/07/2022  |  תרצה הכטר  |   יומני בלוגרים
השבוע אנו קוראים את פרשת "פנחס", והפעם בחרנו לעסוק בפרשת בנות צלפחד. על פני הדברים הפרשה נקראת על שמו של פנחס, אך אם נקרא לעומק, נגלה שהפרשה קרויה על שְמן של הבנות, אך לא כל אחד מגַלה זאת.
ליבסקינד צודק בקביעתו שיש בליכוד קבוצה חריגה של חברים ואוהדים שהתנהגותם, שיחם הבוטה והאלים והאיבה הפורצת משני אלה לעבר כל מי שאינו "שפוט" שלהם חריגים בחריפותם ובחוסר דרך-ארץ המאפיין את רובם המכריע. קבוצה זו מאידך אינה שורפת את המחנה משום שאינה שולטת בו, ומי שמבקש לראות בחריגים את בבואת המחנה כולו - איננו "ידיד נפש"... . נזקה הגדול של קבוצת החריגים - שכשלעצמה היא מיעוט במחנה הימין - הוא פגיעה במטרות-העל שלו בדחקה החוצה או הצידה (לפסיביזם שגוי) חלקים מהמחנה הגדול ובהחלישה את כוחו הפוליטי.
13/07/2022  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - הצית מרד, הגזימו, להג, רגע של עברית, הזוי ובסוף "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, נחת, שלווה, שמחה ואושר "הגרמנים לא חזרו למוטב, הם רק נחים" (בן הכט)
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il