נזכרתי בקיתונות הלעג והבוז שנשפכו על ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, לאחר ההשיג הייחודי, חתימת הסכמי אברהם. הפרשנים גיחכו במקלדת מושחזת מרוחה בציניות, והזכירו שאלו לא האויבים האמיתיים, המגישות והמגישים הגניבו חיוך רב משמעות בזווית הפה, חיוך מתריס הלועג לתמונות ההיסטוריות של המנהיגים בחתימת הסכמי השלום. אנשי ההגות והרוח העניקו הסברים מלומדים מדוע אין למנהיגים אלו אפילו את הזכות לחלום על פרס נובל לשלום, והגנרלים המעיטו בגיחוך של מביני עניין כי מדובר בתמונות לצרכי הפוליטיקה המדשדשת של נתניהו וטראמפ.
היום כולם כבר יודעים את האמת שאינה מהונדסת. כולם מכירים בחשיבות הסכמי אברהם והשפעתם על מדינת ישראל, העם הערבי והמזרח התיכון כולו. אף אחד מהמקטרגים, מהמגחכים, מהמלעיגים בצינית שוטפת לא הרכן ראשו וכשסומק עז מכסה את פניו לא יקש סליחה על ההקטנה והכיווץ של האירוע ההיסטורי אשר מפירותיו נהנים עד היום כל השותפים ואלו שזרעי השלום נטמנו בהם אז וטרם הבשילו.
אל מול החזית התקשורתית האחידה של ביזוי ולגלוג בהסכמי אברה ההיסטוריים, התקשורת הישראלית יישרה קו ומעצימה באופן מגוחך את ביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, אשר רואה בגיחה הקצרה והלא משמעותית למדינת ישראל את הדילוג למטרת הביקור העיקרית, סעודיה. מעבר לקרבות המגוחכים המושתקים על-ידי המקהלה המחצצרת, כמו הסוגיות הרי הגורל בביקור המיותר הזה, ביקור על הדרך, כמו מי יעמוד סמוך לכבש המטוס הנשיאותי, מי ילחץ ראשון את היד, מי ינאם במכביה ראשון, מי ייסע עם הנשיא ביידן ברכב, ועוד שאר סוגיות קיומיות לנצח ישראל, הבינו גם במדינת ישראל כי מדובר בביקור של דרך אגב.
גם בממשלת ישראל מבינים כי הביקור הנשיאותי הוא הרבה פחות משמעותי ממה שמייחסים לו, לכן המציאו ברגע האחרון את המסמך עם השם המפוצץ, הצהרת ירושלים, אותה ירושלים שאותו ביידן, אסר על נציגות מישראל ללוותו בביקור מזרח ירושלים. הצהרת ירושלים עליה יחתמו ראש ממשלת ישראל ונשיא ארה"ב, היא מסמך ישן עם הצהרות ידועות שכבר הוצהרו חזור והצהר, לא לנשק גרעיני לאירן, כן לערבות לביטחונה של מדינת ישראל, מסמך עליו הצהירו כל נשיאי ארצות הברית כמעט מאז החלו הניסיונות להתגרענות של אירן.
תמונות יפות יהיו לרוב, חיבוקים וליטופים, חיוכים ומחוות מרטיטות תוך טפיחות על השכם ומסאז' לאגו האישי של כל פרסונה. בל נשכח את סל המחוות הישראלי, המוכן מראש לכל ביקור נשיאותי למען השכנים הנפלאים ברשות הפלשתינית, כמו הפסקת בניית אלפי יחידות דיור ליהודים במזרח ירושלים, רישום של 5,500 חסרי מעמד במרשם האוכלוסין של הרשות הפלשתינית, שש תוכניות בנייה ביהודה ושומרון עבור הפלשתינים, פתיחת מעבר חדש בצפון השומרון וכמובן עוד 1,500 אישורי עבודה לתושבי עזה.
כשישאלו בעוד שנה מה ייזכר מהביקור של ביידן במדינת ישראל, ייזכרו המחוות, יזכרו התמונות, החיוכים, המילים המלטפות ומסמך ישן המתחדש בכל ביקור נשיאותי מחדש, ייזכר שיממון של מהות או כמו שאוהבים לומר במחוזותינו, חשיבות הביקור בעצם קיומו.
