הסנגור תוקף צולב
עדת-תביעה הוא מקרקף?

תחילה נשביתי בתמיהתו הרועמת של עורך הדין עמית חדד, סניגורו של בנימין נתניהו. הוא תהה מדוע המשטרה לא עיינה בתוכן המיסרונים בנייד של עדת התביעה הדס קליין. יתרה מזאת, המשטרה קיבלה היתר מבית המשפט לחטט ולפשפש בנייד של קליין ולא עשתה בו שימוש.

- הכי נוצץ: "סקופ" עיתונאי בינלאומי ליונית לוי, שקיבלה באורח בלעדי ראיון עם הנשיא ג'ו ביידן, וצוטטה מיד בכל העולם. היא ניהלה אותו באורח מקצועי וראוי (חסרה אולי שאלה אחת - לאן נעלמה סגניתו קמלה האריס?) ביידן נראה לי כל כך אדום פנים, ששקלתי לרגע לטלפן אל דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב הפרופסור אהוד גרוסמן מ"שיבא", מומחה בינלאומי ללחץ דם, לשאול לדעתו שמא כלי הדם של הנשיא האמריקני על סף פיצוץ.

השבוע חזינו במעשה נבלה מזעזע ומביש שהתרחש בין כותלי בית המשפט המחוזי בירושלים. שלושת ימי העדות של הדס קליין, עדת המפתח בתיק 1000, שנועדו להציג ראיות נגד בנימין נתניהו, עסקו כמעט אך ורק בהכפשות, השמצות מכוערות והטלת רפש אישי על רעיית ראש הממשלה לשעבר הגברת "שרה נתניהו" וזאת למרות שהגברת נתניהו אינה נאשמת בתיק, אינה מעידה במשפט ואין לה דרך להתגונן כנגד ההשמצות הפרועות והפגיעה בשמה הטוב. כאמור, מהבחינה המשפטית, העדות של הדס קליין נגד שרה נתניהו כמעט חסרת ערך כיוון שהיא אינה נאשמת בתיק.

בזיכרוני העמום, ובהיעדר מראי מקום בשעת לילה מאוחרת, הריני חוזר בזאת אל גדול ההומוריסטנים של ישראל לדורותיה אפרים קישון. כך הוא כתב, לערך: צעירה וצעיר יצאו למפגש ראשון. הם החליטו לחזק את המגמה השוויונית. כל אחד יקנה מכספו/ה במהלך הלילה.