הפרטת נמל יווני קטן הפכה לסוגיה אסטרטגית

כל אלו הופכים את הפרטת נמל אלכסנדרופוליס למהלך רגיש בעת הנוכחית. ממשלת יוון מקדמת מכירת 67% ממניות הנמל וההצעות אמורות להיות מוגשות השבוע (29.7.22). מאחורי שניים מארבעת המתמודדים האחרונים עומדים משקיעים אמריקניים ולכן הם ידידותיים לנאט"ו; לא ידוע מי עומד מאחורי שני האחרים. בראשם של אחד משני אלו עומד איוון סאבידיס, טייקון יווני-רוסי הפועל מרוסיה ונמצא ביחסים טובים עם הקרמלין; סיכוייו לזכות נראים נמוכים. גם אם הצעתו תהיה הגבוהה ביותר, היא עשויה להיבלם משום שכבר יש לו אחזקה בנמל סלוניקי.

ההצעה המובילה, לפי ההערכות, היא של קבוצה בראשות דימיטריס קופלוזוס, אחד המיליארדרים הידועים ביותר ביוון, עם פעילות בתחומי האנרגיה, הבנייה, הנדל"ן והתקשורת. לאימפריה של קופלוזוס יש קשרים ארוכי שנים עם רוסיה. במשך 30 שנה היא הייתה שותפה בחברת פרומתיאוס בחלקים שווים עם ענקית הגז הרוסית, גזפרום. המרכז לחקר הדמוקרטיה, מכון מחקר עצמאי, טען לפני שנתיים, כי קופלוזוס הוא אחד היוונים היחידים לו יש עסקים ברוסיה, במיוחד בתחום התשתיות; הוא היה שותף בקבוצה ששיפצה את נמל התעופה של סנט פטרסבורג. קופלוזוס עצמו היה אחד משני העסקים היוונים שנפגשו עם ולדימיר פוטין כאשר ביקר ביוון ב-2001 ואירח בביתו שבאתונה בכירים בגזפרום ופקידים רוסים. הקבוצה הנושאת את שמו נטלה חלק משמעותי בפיתוח שני צינורות גז מרוסיה ליוון ולמדינות שכנות (אחד מהם הוקפא).

תומכיו של קופלוזוס טוענים בתוקף שהוא אינו בובה של רוסיה. "הוא איננו פרו-מערבי או פרו-רוסי ביסודו. הוא עובד עם כולם. הוא פשוט רוצה לעשות כסף", אמר לאקונומיסט אחד מהם. בשנים האחרונות הוא הרחיב את עסקיו בארה"ב, וחברה בבעלותו היא מן הקבלנים העיקריים בשיפוץ השגרירות האמריקנית באתונה, והקבוצה היא גם המשקיעה המרכזית ביוזמה להקמת הטרמינלים לגז הטבעי מול חוף אלכסנדרופוליס שכאמור מיועדים לגז נוזלי אמריקני. ארה"ב השתכנעה שהאינטרסים של נאט"ו לא ייפגעו אם הנמל יהיה בבעלותו של קופלוזוס, אך גם הבהירה לממשלת יוון שתשמח אם הזוכה תהיה אחת הקבוצות בהן מעורבים משקיעים אמריקנים. כמה משקיפים מערביים חוששים, כי זכייה של קופלוזוס תעניק לרוסיה מידע טוב יותר על המתרחש בנמל ואולי אפילו תאט את פיתוחו.

ממשלת יוון, בראשותו של קיריאקוס מיצטאקיס – הנאמן לנאט"ו ומיודד מאוד עם ארה"ב – לא תרצה להכעיס את בעלות בריתה באמצעות מסירת נמל אלכסנדרופוליס לידיו של מי שנתפס כמקורב ליריבה הגיאו-פוליטית שלהן. דובר הגוף האחראי על ההפרטה הדגיש, כי מטרתה אומנם למקסם את הרווח הכלכלי, אבל כל הצעה תיבחן לעומק בהיבטי הביטחון הלאומי והגנת המדינה.