תנועת "האחים של איטליה" טוענת בעקשנות המנהיגה הימנית-קיצונית שלה, ג'יורג'יה מלוני. זה נכון, מעיר וושינגטון פוסט, אבל היא גם לא בלתי פשיסטית. כמו הניאו-פשיסטים במקומות אחרים באירופה, "האחים של איטליה" מתנגדים להגירה ומציבים חזון צר של זהות לאומית. וכמו ניאו-פשיסטית במקומות אחרים, השורשים שלהם נטועים בעבר הפשיסטי – התנועה החברתית האיטלקית, שהוקמה ב-1946 בידי תומכיו של בניטו מוסוליני.
אחת מנכדותיו של מוסוליני היא בעלת בריתה קרובה של מלוני, המשתמשת בסמל ששימש בעבר את מוסוליני. עד לפני כמה שנים כל אלו היו בשולי הפוליטיקה האיטלקית, אבל כיום מלוני ומפלגתה מובילים בסקרים לקראת הבחירות ב-25.9.22 והיא עשויה להיות ראש הממשלה האישה הראשונה בתולדות המדינה.
מצב זה נובע בעיקר מחוסר התפקוד של הקואליציה הבלתי-אפשרית ששלטה ברומא מאז 2018. מריו דרגי, לשעבר נשיא הבנק המרכז האירופי ופוליטיקאי עצמאי מכובד, נקרא לעמוד בראשה לפני 18 חודשים. הוא עמד בראש ממשל יציב ובעל יכולות, אך בחר להתפטר בשבוע שעבר כאשר כמה ממפלגות הקואליציה משכו את תמיכתן. וזה, כמובן, עולה בקנה אחד עם המסלול הקבוע של הפוליטיקה האיטלקית; ממשלתו כיהנה קצת יותר מן הממוצע של 69 הממשלות מאז מלחמת העולם השנייה.
"האחים" של מלוני נותרו באופוזיציה בשנים האחרונות, בניגוד למפלגות הימין הגדולות האחרות, ויצאו נשכרים מחוסר שביעות הרצון הציבורית מבעיותיה המתמשכות של איטליה. כמו אחרים בימין הקיצוני האירופי, מלוני רוכבת על גל הזעם כלפי מה שנראה כשקיעתה של ארצה. "כן לגבולות בטוחים! לא להגירה המונית! כן לתרבות שלנו! לא לאלו שרוצים להרוס אותה!", הכריזה לאחרונה. כעת יש למפלגתה יתרון קטן על פני המפלגה הדמוקרטית של השמאל-מרכז, אך יכולה להסתמך על תמיכתם של סילביו ברלוסקוני ומתאו סלביני. אם אכן תגיע מלוני לשלטון, יהיה זה אחד המסעות המשמעותיים ביותר באירופה מן הימין הקיצוני אל קבלה ציבורית.
איטליה עברה אין-ספור סבבי בחירות מערערי-ממסד ומפצים פוליטיים, ונראה שהיא ערוכה לשובו של ה"פוסט-פשיזם" למסדרונות הכוח, מציין הפוסט. "האחים הם הנהנים מניפוץ רחב בהרבה של גבולות בין המרכז-ימין המסורתי לבין שולי הימין, המתחולל במערב אירופה ובארה"ב", הוא מצטט מאמר שפורסם בניו-יורק טיימס. "איטליה שקועה בחוב עמוק, מקוטבת מבחינה חברתית ובלתי יציבה מבחינה פוליטית, ולכן בה התהליך נמצא במצב המתקדם ביותר. אם אתם רוצים לדעת כיצד ייראה העתיד – תסתכלו עליה".
לא ברור כיצד ממשלת ימין קיצוני ברומא תשפיע על הממסד הליברלי של אירופה. לימין המתנגד לאיחוד האירופי, השולט כיום רק בקצה המזרחי של היבשת, תהיה מנהיגה איזורית חדשה. ממשלת מלוני עשויה להקטין את התמיכה באוקראינה, והיא תהיה תוקפנית בענייני מגדר ולהט"בים. היא גם עשויה להפתיע בצניעותה: מלוני לא תוביל מהפכה נגד "אירופה" או "הממסד", טוען העיתונאי האיטלקי פרנצסקו בורגונבו. היא עשויה להרגיז את האיחוד האירופי, כמו ויקטור אורבן בבודפשט, אך ספק האם שותפיה הצפויים – בראש ובראשונה ברלוסקוני – יאפשרו לה להתפרע.
הפרשנית מריה טָדֶאוֹ סבורה, כי מלוני פופולרית כרגע משום שהרבה יותר קל להיות באופוזיציה מאשר לקבל החלטות בשלטון. כאשר צריך באמת לקבוע מדיניות ולבצע אותה, התמיכה לרוב יורדת. "לאיטליה גם יש יכולת יוצאת דופן לבנות ולהרוס פוליטיקאים. אם מלוני תהפוך לראש הממשלה, ייתכן שיהיה זה תפוח מורעל מבחינתה".
