זה יכול להיות מיתון קל, קצר ואפילו מועיל

לצפות מיתון עולמי – פירושו לרוב להיות יוצא דופן. כיום המצב הפוך: יוצאי הדופן אומרים שהמשק העולמי יחמוק ממיתון. הפדרל ריזרב מוביל מהלך רחב להידוק המדיניות המוניטרית והעלה את הריבית ב-2.25 נקודות מאז מרס; עד דצמבר צפויה עלייה של נקודה נוספת. באירופה שורר מחסור בגז טבעי בשל הירידה באספקה מרוסיה. סין האטה בצורה משמעותית בשל סגרי הקורונה וחששות לגבי שוק הנדל"ן המעורער שלה – מונה אקונומיסט את הסימנים.

מצב הרוח כה עגמומי, עד שרבים מן המשקיעים שואלים האם המיתון כבר החל. קשה לענות על שאלה זו. הקורונה שיבשה קשות את האינדיקטורים הכלכליים. האינפלציה גרמה לאמון הצרכנים לצנוח, אבל התחושות לגבי המצב הכלכלי האישי טובות מאשר לגבי המשק. נתוני התמ"ג המאכזבים של ארה"ב אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הייצור ועליית השכר. אפילו ההאטה בסין עשויה לסייע במעט לאירופה, על-ידי הקטנת הביקוש העולמי לגז נוזלי. אבל קשה לראות כיצד לא יתרחש מיתון בשנה הבאה, בשל המדיניות המוניטרית המהודקת והחורף הקשה באירופה.

האינפלציה עדיין אינה כה מאיימת

אקונומיסט מציע נקודת מבט שונה: הן עליית הריבית והן משבר האנרגיה יכולים לחזק את המשק העולמי בטווח הארוך. חלק מהמיתונים מזינים את עצמם, כאשר משקי הבית מקצצים בהוצאותיהם או מגיעים לחדלות פרעון בשל מערכת פיננסית מעורערת. אבל למעט כמה יוצאים מן הכלל, המשקים הגדולים אינם סובלים כיום מחולשות כאלה. בפועל, משקי הבית והמגזר העסקי נראים חזקים. המצב הבנקאי של משקי הבית העניים ביותר בארה"ב טוב ב-70% מאשר ב-2019. אפילו החשש מפני משבר פיננסי במשקים המתפתחים – הבעיה הקבועה כאשר ה"פד" מעלה את שיעורי הריבית – אינו מה שהיה, בין היתר בשל מעבר לנטילת הלוואות במטבעות המקומיים במקום בדולרים.

קו החזית העיקרי של הכלכלה העולמית הוא האינפלציה. למרבה המזל, היא עדיין אינה כה מאיימת. בפעם האחרונה בה ה"פד" הידק בצורה כה קשה את המדיניות המוניטרית, בתחילת שנות ה-1980, המחירים יותר מאשר הוכפלו לעומת העשור הקודם. כיום הנתון הוא רק 29%, כי האינפלציה המריאה רק אשתקד. למרות שהמשק האמריקני סובל מחימום יתר ניכר, הציפיות האינפלציוניות לטווח הארוך עודן מתונות. ההשוואה ההיסטורית הטובה ביותר היא הזינוק במחירים אחרי מלחמת העולם השנייה; המיתון שהוריד אותם היה קצר והותיר מעט צלקות. מיתון בינוני יכול גם הפעם לבלום את עליית המחירים. השווקים כבר צופים שבשנה הבאה יעלו המחירים בארה"ב רק ב-3.8%, כמחצית מן השיעור הנוכחי.

האינפלציה גואה בחלקי העולם האחרים בשל עליית מחירי המזון והאנרגיה ובשל ההפרעות בשרשרת האספקה, המעלות את מחירי הסחורות המיובאות. חלק מהבעיות הולכות ונפתרות. מחירי החיטה ירדו ב-40% לעומת השיא של חודש מאי. מחירי הנפט יורדים לאחרונה. שרשרות האספקה מתאוששות. לרוע המזל, המחסור בגז באירופה מחמיר. למרות שהממשלות מנסות להגן על תושביהן מתוצאות המחסור, התפוקה התעשייתית ובעקבותיה התמ"ג ייפגעו אם יהיה צורך בקיצוב – במיוחד בגרמניה; ואז האינפלציה תשוב ותעלה.

אבל כשם שהאטה תחלץ את המשק האמריקני מבעיית האינפלציה, אירופה עשויה לצאת מהמיתון שלה מחוזקת בתחום האנרגיה – צופה אקונומיסט. מקבלי ההחלטות הכירו בגלוי בצורך לעבור בזהירות לאנרגיה נקייה, גם כדי להפחית את תלותן של מדינותיהם במשטרים סמכותניים. ברחבי העולם עולוה ההשקעות באנרגיות מתחדשות. ממשלות שהתייחסו בספקנות לכוח הגרעיני שלהן – מרכיב חיוני במעבר לאנרגיות נטולות פליטות – בוחנות מחדש את עמדותיהן. אפילו יפן, שסבלה ב-2011 את אסון פוקושימה, מקווה להפעיל יותר כורים. אם העולם ייצא מן ההאטה עם אינפלציה בשליטה ובנתיב לאנרגיה ירוקה יותר ובטוחה יותר – הסבל לא יהיה לשווא.