בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עוורון מוחלט [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
זיהום מתמשך
|
ארבע שנים אחרי, המחיר טרם נגבה מכל מי שהיו שותפים לפשע ● המוטרדות והמותקפות ובהן הנאנסת חיות בטראומה מתמשכת ● הלקחים טרם הופקו, ורק עיתונאי אחד, צעיר, לירן לוי, שכבר אינו במחלקת המוחרמים המושתקים, יכול להביט בכאב עצום ובזעם אצור על השנים המושתקות והמבוזבזות, על שהחשיפה החשובה והקשה שלו לא זכתה לתשומת הלב הראויה לה
|
האירוע הנורא או שמא שרשרת האירועים החמורים אשר התרחשו בשנים האחרונות בין כותלי כלא גלבוע בהחלט ראויים להקמת ועדת חקירה ממלכתית אשר תבוא חשבון עם כל מי שהיה אחראי למחדל הנורא של סרסור בחיילות, סוהרות בבית הכלא על-ידי אסיר ביטחוני. הסחי, המיאוס והצחנה העולה מפרשה חמורה זו, ראוי לה שתיבדק באופן יסודי ומעמיק. ברם, נדמה כי בשולי הסיפור החמור, החשיפה הבלעדית של עיתונאי אחד, עקשן, שקדן, יסודי ומעמיק מסתתר סיפור נוסף, סיפורה של ההשתקה. סיפורה של הפוזיציה, סיפורה של הגילדה, סיפורה של החונטה מצופפת השורות, סיפור על חושך, על ליקוי מאורות ואובדן ערך מקצוע העיתונאי. העיתונאי לירן לוי, ראוי ללא ספק לפרס סוקולוב לעיתונות, ולו רק על עמידתו ומסירותו הסיזיפית לשחות נגד הזרם, לא להיכנע, לא להרים ידיים, להיכנס דרך החלון כשזרקו אותו מהדלת, להשתחל דרך הארובה כשאטמו את החלון. לפני ארבע שנים חשף לירן לוי את פרשת הסרסור בסוהרות כלא גלבוע על-ידי אסירים ביטחוניים, פרשה אשר הייתה אמורה לזעזע את אמות הסיפים. אלא שלירן כתב מוכשר, חדור מטרה, כיהן ככתב משטרה ופלילים בערוץ 20, הערוץ שהיה למשל ושנינה ולסיכים בעיני החונטה התקשורתית השלטת אשר בזה לערוץ זה ולתכניו. על-אף שלירן הדהד את הסיפור, חקר, דרש, לא הרפה, החל קרב ההשתקה, מהגדולים בתקשורת הישראלית כדי להביא את הסיפור לקבורת חמור ולהשליך אותו אל תהומות הנשייה. ההתעלמות מהתחקיר הדרמטי הייתה כמעט מלאה. ציפוף השורות היה כמעט מחניק מהפוליטיקאים דרך צמרת שירות בתי הסוהר עבור לצמרת הפרקליטות וכלה בתקשורת. כאילו לא נאנסה סוהרת על-ידי מחבל המרצה עונשו בכלא, כאילו לא הוטרדו מינית חיילות בשירות סדיר על-ידי אסירים ביטחוניים, כאילו ההפקרות המוחלטת ששררה בבית הכלא גלבוע, לא נגעה לאיש, לא עניינה פוליטיקאיות שרוממות הגנת הנשים בגרונן, לא עניינה ראשי עמותות למען וארגוני זכויות נשים, לא ענייני מחלקי אותות אבירות למיניהם. אבירי המוסר, הטוהר והצדק לקו בעיוורון מוחלט. עיתונאי אחד אך לירן לוי, לא התייאש, לא ויתר, לא נכנע. לירן אשר עבר מהערוץ המוחרם 20 לעיתון ידיעות אחרונות ככתב המשטרה והפלילים, המשיך להילחם את מלחמתן של המותקפות מינית. במשך ארבע שנים ניסו לטייח, להשתיק, לגלגל מכל המדרגות את הפרשה החמורה, אך לירן לוי הוכיח נחישות ולא ויתר. שש נשים שהוטרדו מינית בכלא שבו האסירים הביטחוניים, רוצחי יהודים וישראלים עושים כבשלהם, שש נשים שכבודן נרמס והושפל עד עפר, שש נשים שהיו לטרף למחבלים באישור, בידיעת ובעידוד המופקדים על שלומם וביטחונם. אונס, הטרדות מיניות, השתקה, העלמת עין, פקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהן. כל הצחנה הנוראה הזו הייתה שם, כולם רצו לא לראות, לא לשמוע, לא להריח את הריקבון, העששת הבלתי נתפסת השתוללה בכלא גלבוע. ארבע שנים אחרי, המחיר טרם נגבה מכל מי שהיו שותפים לפשע. המוטרדות והמותקפות ובהן הנאנסת חיות בטראומה מתמשכת. הלקחים טרם הופקו, ורק עיתונאי אחד, צעיר, לירן לוי, שכבר אינו במחלקת המוחרמים המושתקים, יכול להביט בכאב עצום ובזעם אצור על השנים המושתקות והמבוזבזות, על שהחשיפה החשובה והקשה שלו לא זכתה לתשומת הלב הראויה לה. על שתיקת חבריו העיתונאים והמתחזים לעיתונאים אשר בחרו לסתום את הנחיריים ולהתעלם מהעוולה הנוראה, הזעקה שהוחנקה על-ידי תקשורת, פרקליטות, שירות בתי סוהר מסואבים.
|
|
מחנך, משורר, סופר ופובליציסט.
|
|
תאריך:
|
01/08/2022
|
|
|
עודכן:
|
01/08/2022
|
|
עמנואל בן-סבו
|
|
המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, שהגיע ללבנון להמשיך במשימת התיווך בין ישראל ללבנון על תיחום הגבול הימי בין שתי המדינות, נועד אמש בבירות עם שר האנרגיה הלבנוני ווליד פיאד ועם ראש המודיעין הלבנוני עבאס אברהים ומפקד צבא לבנון הגנרל עמאד עון. אחר כך סעד ארוחת ערב עם ראש הממשלה נג'יב מיקאתי ועם סגן יו"ר הפרלמנט אליאס בו צעב והיום ישתתף בפגישה משולשת עם נשיא לבנון מישל עון, יו"ר הפרלמנט נביה ברי וראש הממשלה נג'יב מיקאתי כדי לדון בהצעה החדשה שהביא מישראל.
|
|
|
יפו 1903, העולה בתיאטרון הבימה, היא הצגה נוקבת, מרגשת וקולחת העוסקת באפיזודות המתרחשות באותה תקופה בין חבורת חלוצים, ערב עלייתם לקרקע בגליל, לבין הערבים המתגוררים ביפו. הבמאית לילך סגל להטטה עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא דרמה חברתית משובחת על דו-הקיום בין ערבים ליהודים, המשליכה גם על תקופתנו.
|
|
|
עד כמה אני אוהב אנשים המשרתים במשרות מאוד בכירות המשוכנעים שהכל מגיע להם, שרק בזכותם העולם סובב על צירו ושבלעדיהם, שומו שמיים, לא יתנהלו החיים במסלולם. הם כל כך משופשפים בהאדרת עצמם ובסיפורים שהם טווים, עד כדי כך שהם מאמינים באמונה שלמה שכך היא המציאות לאשורה.
|
|
|
כל ביקור של נשיא ארצות הברית אצלנו מעורר את כלי התקשורת. זה אולי הפרומו למה שיקרה בדיווחים כשיבוא המשיח. אם כי נדמה לי שכלי התקשורת מתרגשים מבואו של הנשיא יותר. שלל פרשנויות ושלל דיווחים. הנה הוא יורד מהמטוס. הנה הוא מהלך על השטיח. האם השטיח נקי מספיק? מי ייגש אליו ראשון? האם הוא לוחץ את ידו של יאיר לפיד כמו אותה לחיצת יד לבנימין נתניהו? ואיך הוא לחץ לנפתלי בנט? איך נפתרה המחלוקת בקשר ל-כמה זמן הוא הסתגר עם נתניהו, חצי שעה או ארבעים וחמש דקות? את מי הוא אוהב יותר ואת מי פחות. האם האוכל היה לטעמו? ואולי צריך היה לסדר לו מזג אוויר אחר באותו יום. הריבים מאחורי הקלעים ל-מי יושב ליד מי בתמונה המסורתית שלו עם שרי הממשלה. כאילו שהוא יודע מי הם, ובכלל יזכור את השמות שלהם.
|
|
|
שיקולים אתיים הם חשובים אך צריך לראות את התמונה הכוללת ולהשוות על-פי מבחן התוצאות את מעשיהם של פוליטיקאים, מחוקקים ורשויות. כך זלנסקי יכול להתקרבן עד מחר שרוסיה תוקפנית, והיא אכן תוקפנית, ופלשה לאוקראינה בניגוד לכל האמנות וההסכמים. הרי שאם היה חכם כמו לי קוואן יו, מנהיג סינגפור, היה מצליח לתמרן בהצלחה הליכה בין הטיפות, כפי שלי עשה בין סין הקומוניסטית שניסתה להשתלט על הרוב הסיני, בין מלזיה ואינדונזיה המוסלמיות ולהביא את מדינתו בשלום ובשגשוג לליגת העל, במקום להמיט אסון כפי שזלנסקי עשה.
|
|
|
|