יעד האינפלציה הנוכחי – בין 1-3%, נקבע בתחילת שנות האלפיים. לאחר שנים רבות בהן היעד האינפלציה לא שונה, ובמסגרת התוכנית האסטרטגית עליה
הודיע הנגיד לראשונה בספטמבר 2019, בנק ישראל בוחן האם להשאיר את יעד יציבות המחירים בהגדרתו הנוכחית, או האם רצוי לבצע בו התאמות. ככל שהבנק יגיע למסקנה שיש מקום לשנות את היעד הנוכחי הוא ימליץ לממשלה לפעול בהתאם. במסגרת התהליך, בנק ישראל עורך היום כנס מקצועי לציבור.
את הכנס פתחו נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון,
מצ"ב קישור לנאומו המלא ומנהל חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי,
לקריאת דבריו המלאים לחצו כאן.
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי: "תהליך הלמידה של בנק ישראל כולל כתיבת מחקרים רבים המאפשרים להבין נקודות מרכזיות על משטר יעד האינפלציה הרצוי בישראל. הניסיון הארוך והעשיר של כ-20 שנה בו המשק מקיים יציבות מחירים מאפשר להכתיר את משטר יעד האינפלציה כמוצלח, ובו בזמן ללמוד על הנושאים המרכזיים שעליהם צריכים לתת דגש בהסתכלות עתידית. חשוב במיוחד ללמוד גם ממדינות מתקדמות שבצעו תהליך דומה לשלנו".
כחלק מהתהליך, ערך בנק ישראל סקר כדי לבחון את בקיאות ועמדות הציבור הישראלי בנושא האינפלציה ויעד האינפלציה.
להרחבה על תוצאות הסקר.
לאחריו הציגה ד"ר סיגל ריבון מצגת המתארת תהליך האינפלציה בעשורים האחרונים ומבט על יעדי האינפלציה בעולם (מצורפת בתחתית הפסקה).
בכנס שולבה הרצאת אורח של מי שהיה עד לאחרונה המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה, Larry Schembri, שסיפר על התובנות מתהליך דומה שהסתיים לאחרונה בקנדה:
"יעד האינפלציה היא מסגרת שעבדה היטב ותרמה לביצועים טובים של הכלכלה. קנדה עורכת באופן קבוע בחינה של מסגרת המדיניות המונטרית ויעד האינפלציה מדי 5 שנים. הבחינה האחרונה נערכה ב-2021 והתקיימה על-רקע סביבת הריביות הנמוכות והאינפלציה הנמוכה לאחר המשבר של 2008, והקושי למדוד ולהשיג תעסוקה מלאה. כמסקנה מהבחינה הוסכם מחדש שאינפלציה נמוכה ויציבה תהיה היעד המרכזי של הבנק המרכזי והגדרת יעד האינפלציה נותרה ללא שינוי ב-2 אחוזים עם מרווח (control range ) של 1-3".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
