איילת שקד צועדת בגאון לעבר הביזיון הכואב ביותר בפוליטיקה הישראלית, אם תמשיך בכוונתה להתמודד עם המפלגה הרביעית אליה מקפצת, "רוח ציונית". מפקדת בלי חיילים, מפלגה בלי בוחרים, מצע בלי ערכים ואידאולוגיה. איילת שקד, מי שסומנה כמנהיגת הימין שלאחר כהונת
בנימין נתניהו, עוד בהיותה ב"בית היהודי" גם עם מעברה ל"ימין החדש" ואפילו בראשית כהונתה ב"ימינה", מסרבת לפעול בהיגיון.
כנגד כל הסיכויים, בעיניים פקוחות לרווחה, צועדת אל התהום הפוליטית, בכבדות אמנם, אחרי השנה המורכבת והמאתגרת, השנה בה הפרה עם שותפיה את הרוב המכריע של התחייבויותיה לבוחריה. איילת שקד צועדת בגאון לעבר הביזיון הכואב ביותר בפוליטיקה הישראלית, אם תמשיך בכוונתה להתמודד עם המפלגה הרביעית אליה מקפצת, "רוח ציונית", מפקדת בלי חיילים, מפלגה בלי בוחרים, מצע בלי ערכים ואידאולוגיה.
נדמה כי לא היה בכנסת ישראל, נבחר ציבור אשר סבל ממיחושי בטן בלתי פוסקים אך בצוק העיתים הצליחה ממציאת בושם הפשיזם, גם לייצר תרופות סיפורי סבתא יעילות. שנה שלימה כאבה בטנה באופן קיצוני, כאבים שטופלו במילים גבוהות, באחיזת עיניים, בגלגולי לשון, בכאב וייסורים חולפים, בחלקות לשון נעימה לאוזן, מנות גדושות של תככים ונטילת תרופות נגד המיחושים.
חברה לדרך שהיה לראש הממשלה,
נפתלי בנט, נהג בחכמה כאשר לאחר העברת השלטון ל"אחיו",
יאיר לפיד, ירד מהבמה הציבורית, ויתר על התענוג המפוקפק להתבזות ציבורית עם כישלון נוסף של אי-מעבר אחוז החסימה. נפתלי בנט, שותפה ההיסטורי של איילת שקד, לא לפני שנמרח בזפת רותחת, הוכנס לחבית מחלידה וגולגל במורדות הקסטל, על-ידי אלה ש"אהבו" אותו לשעתו, אתרגו אותו באופן ליבתי, השתמשו בו לסילוק הימין מהשלטון וזרקו אותו בבוז מעליב למחסן הגרוטאות של ההיסטוריה, נשכח וזנוח.
איילת שקד חייבת למנוע מעצמה את העלבון הצורב והקשה הצפוי לה בעקבות הסחי והמיאוס, הצחנה והרעי אשר "תזכה" לו מכל חברי הבית הלאומי. שקד אשר, לעת הזאת, בחרה שלא לפרוש בראש מורכן, לבקש מחילה מבוחריה הלומי הזעם, החשים מרומים על הנעשה בקול שהעניקו לה. ראוי לאיילת להפסיק לטייל בין שאריות מפלגות, להכריז על פרישה לשבת בביתה ולערוך חשבון נפש אמיתי, נוקב, יסודי, להרהר היאך התקווה הגדולה, הכזיבה והתרסקה.
חבריה למפלגה החדשה, הידועים בנוודות הפוליטית הבלתי פוסקת, יועז הנדל ו
צבי האוזר, ראוי היה שהיו פורשים אף הם מהזירה הפוליטית ועושים לביתם, לא במובן הכלכלי גרידא, אלא במובן הלאומי. שלישיית הפוליטיקאים הבכירים, היו מודל לחיקוי בקרב חלק לא מבוטל בציבור הדתי לאומי ובציבור הכללי. אנשים ערכיים, אידאליסטים, בעלי משנה שמרנית ימנית ברורה וסדורה, אנשים שלא דבק בהם רבב ואף היו מופת ליושרה וניקיון כפיים בפעולותיהם הציבוריים.
ואף על פי, ראוי היה שתתכבד שלישיה זו ותיטול פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולו רק בגלל המציאות בה נותרו מפקדים, ראויים ככל שיהיו, ללא חיילים, כשיקראו " אחריי", יסבו ראשם לאחור וימצאו במקרה הטוב בני משפחה ובעלי אינטרסים, מתי מעט. צאתכם לשלום, איילת, יועז וצבי, עשיתם להבנתכם, באמונה מלאה ובכוונה טהורה, את כל שחשבתם שנכון לעם ישראל, עם ישראל, לפחות התומכים הפוליטיים אשר בחרו בכם, חושבים שגרמתם לנזק נוראי, פיגוע היסטורי למדינת ישראל.
זה הזמן לקחת פסק זמן, לערוך חשבון נפש, נכנסנו לחודש אב, אב = אלול בא ומי לנו כזמן אלול לבוא חשבון עם עצמנו, להתבונן פנימה, לנציץ אל הנשמה.
