|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ניסוי בטיל בליסטי, קוריאה הצפונית [צילום: AP]
|
|
|
פירוז מנשק גרעיני בעוד רוסיה מנופפת בו
|
|
הוועידה העשירית של האמנה למניעת הפצת הנשק הגרעיני מתכנסת על-רקע המלחמה באוקראינה, המוסיף לקשיים הניכרים הניצבים בפניה ממילא ● המשתתפים ישתדלו לכל הפחות להגיע למסמך מוסכם כלשהו
|
|
ועידת NPT (Nuclear Non-Proliferation Treaty) העשירית מתכנסת בניו-יורק בימים אלה, במציאות הבינלאומית המורכבת ביותר מאז סיום המלחמה הקרה. מקורה של מורכבות זו במתיחות הבין-גושית בין ארה"ב לסין ורוסיה, הקוראות תיגר על הסדר הבינלאומי בהובלת ארה"ב ומבטאת חתירה לעיצוב סדר רב-קוטבי חדש.
הדבר מתרחש על-רקע מספר התפתחויות: עליית מעמדן והשפעתן של סין והודו; הופעת טכנולוגיות חדשות ומערכות הגנה, המערערות עוד יותר את היציבות האסטרטגית השברירית בלאו הכי; קריסת הארכיטקטורה של הסכמי בקרת נשק בין ארה"ב לרוסיה ומרוץ חימוש גרעיני וקונבנציונלי בין ארה"ב לסין ורוסיה, שנועד לפצות על מה שנתפס בעיניהן כנחיתות אסטרטגית; החתירה הנמשכת של אירן להשגת אופציה גרעינית צבאית, במקביל למאמץ להחיות אם ההסכם עימה; ומאמציה של קוריאה הצפונית להגדיל את מלאי הנשק הגרעיני והטילים שבידה. מעבר למציאות מורכבת זו, שממילא צפויה להקשות על המשתתפות בוועידה להגיע למסמך מסכם ולסכם את הוועידה כהצלחה (מאמץ בכיוון זה כשל בוועידה הקודמת, שנערכה ב-2015), פלישת רוסיה לאוקראינה יצרה משבר רב-מערכתי גלובלי בכלל ובהקשר לאמנת ה-NPT בפרט, וכן אתגרים המאיימים על עתיד המשטר הגרעיני.
לאמנה שלושה נדבכים מרכזיים: פירוז העולם מנשק גרעיני, מניעת תפוצה של נשק גרעיני וקידום השימוש באנרגיה גרעינית לצרכי שלום. הנדבך הראשון נפגע קשות עקב איומה של רוסיה לעשות שימוש בנשק גרעיני על-רקע המלחמה באוקראינה, החברה באמנה ואינה גרעינית. רוסיה הפרה את "ערבויות הביטחון השליליות", שנתנו המדינות הגרעיניות למדינות הלא-גרעיניות, ואת "אמנת בודפשט" (1994) שבה התחייבה לתמוך בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה בתמורה לקבלת הנשק הגרעיני שנותר בה עם קריסת בריה"מ.
אשר לנדבך השני, המהלך הרוסי באוקראינה עלול לדרבן מדינות החשות מאוימות, לשקול הצטיידות בנשק גרעיני כדי להרתיע תוקפנות נגדן. ולגבי הנדבך השלישי, הפלישה לאוקראינה, לה עשרות כורי כוח ומתקנים גרעינים הנמצאים כעת בסיכון בטיחותי, עלולה להרתיע מדינות מפיתוח אנרגיה גרעינית אזרחית.
|
|
|
|
|
שר החוץ האוקראיני, מיקולה צ'ביצקי, בוועידה [ינקו איוואמורה, AP]
|
|
|
האם הנזק שגרמה רוסיה לעקרונות ולנורמות של האמנה הוא בלתי הפיך? ימים יגידו. לפי שעה ברור שהימנעותן של מדינות רבות מגינוי רוסיה באופן חד וחלק, אינו מבשר טובות לגבי הסיכוי להגיע למסמך מסכם של הוועידה, וגם לגבי עתיד הסדר העולמי, המתבסס להלכה על חוק ואי-שימוש בכוח כאמצעי למימוש אינטרסים לאומיים בכלל. יתר על כן: בדיונים בוועידה צפויה רוסיה להעלות את סוגיית הברית בין אוסטרליה, בריטניה וארה"ב (AUKUS) לשימוש באנרגיה גרעינית שלא לצורכי שלום – צוללות המונעות באנרגיה גרעינית.
מלבד הצל שתטיל התוקפנות הרוסית על הדיונים, על סדר יומה של הוועידה תעמוד שורת נושאים שנויים במחלוקת. במאמץ שלא לחזור על כשלון הוועידה הקודמת, אז נמצאה במוקד המחלוקת סוגיית פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, עלתה הצעה, שעדיין לא ברור האם תזכה בתמיכה, להסתפק במספר מסמכים מסכמים בנושאים שלגביהם ניתן למצוא מכנה משותף, גם אם לא נרחב, במקום מסמך מסכם אחד.
סוגיית סעיף 6: בכל עשרת המפגשים הקודמים של ועידת ה-NPT, סעיף מחלוקת עיקרי היה סעיף 6 באמנה – הקריאה לחברות לנקוט צעדים אפקטיביים להפסקת מרוץ החימוש הגרעיני, לפרוק נשק ולגיבוש אמנה לגבי פירוק נשק כללי ומוחלט בפיקוח בינלאומי. במסגרת המאמצים ליישם סעיף זה, אומצו בוועידות קודמות תוכניות פעולה עם יעדים ספציפיים. המחלוקת נסובה על מחויבויות פוליטיות שהמדינות הגרעיניות קיבלו על עצמן, שאת תקפותן יש לדעתן לבדוק ביחס לנסיבות, הגם שברור שלמחויבויות אלו אין תוקף כמו של סעיפי האמנה עצמה.
ארה"ב גורסת, כי במקום דיון "תיאולוגי" יש לגלות גישה פרגמטית, לבחון כל הצעה לגופא וכך לאפשר אימוץ תוכנית פעולה חדשה. אך לטעמן של המדינות לא-גרעיניות, המדינות הגרעיניות (ובעיקר ארה"ב ורוסיה, להן הארסנלים הגרעיניים הגדולים) אינן תורמות די ליישום העסקה, בה לא-גרעיניות יתחייבו שלא לפתח נשק גרעיני בתמורה לכך שהגרעיניות יתפרקו מנשקן מהר ככל האפשר. במקום פירוק, התפתח תהליך של מודרניזציה של נשק גרעיני על-ידי ארה"ב, רוסיה וסין (שאף מגדילה את מאגר הנשק הגרעיני שלה).
בניסיון להדוף חלק מהביקורת, החליטו ארה"ב ורוסיה להאריך את הסכם ניו-סטארט לצמצום נשק אסטרטגי ולאשרר את הצהרת גורבצ'וב-רייגן, לפיה משום שלא ניתן לנצח במלחמה גרעינית – חובה שלא לנהל אותה. עוד קודם לפלישה לאוקראינה, ארה"ב ורוסיה הסכימו לחדש את השיחות בדבר יציבות אסטרטגית כדי להפגין נחישות לפעול לפרוק נשק. אלא שהמלחמה באוקראינה גרמה להפסקת הדו-שיח, והוא אינו צפוי להתחדש בעתיד הקרוב.
סין לא נענתה להצעת ארה"ב לפתוח בדו-שיח דומה בטענה שקיימת ביניהן א-סימטריה מספרית, וכן דחתה הצעה רוסית להצטרף לשיחות עם ארה"ב. מוערך שההתנצחות בין המחנות תימשך גם בוועידה הנוכחית. ארה"ב תציע ככל הנראה למקד את המאמץ בצעדים שיתרמו לצמצום הסיכונים לפריצת מלחמה גרעינית, אך ספק אם הצעה בכיוון זה תתקבל על-ידי סין ורוסיה.
|
|
ישראל לא משתתפת, אך יעסקו בה
|
|
|
|
|
כור גרעיני בקליפורניה [צילום: מייקל מריאנט, AP]
|
|
|
אנרגיה גרעינית לצורכי שלום: משבר האקלים והצורך למצוא פתרון ביניים עד מעבר לשימוש באנרגיות נקיות, שב והעלה על הפרק את השימוש באנרגיה גרעינית (שכמעט אינה פולטת גזי חממה). לצד ויכוח אידיאולוגי במספר מדינות במערב לגבי עצם השימוש באנרגיה גרעינית, הקמת כורים גרעינים היא אתגר פיננסי, טכנולוגי ובטיחותי, שמעבר להשגתן של מדינות רבות. כחלק מהעסקה בין הגרעיניות ללא-גרעיניות, על הגרעיניות לסייע למדינות המעוניינות בבניית כורים. בוועידה הנוכחית, הדיון בסוגיה זו יעמוד בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה, שכורים אזרחיים הנמצאים בשטחה נפגעו במלחמה. יש להניח שמדינות שבתחומן כורים ידרשו ערבויות ביטחון.
אירן: יש להניח שיידון הקיפאון במאמץ הדיפלומטי להשיג הסכמה בין ארה"ב לאירן, שתאפשר לארה"ב לחזור להסכם הגרעין ותשים קץ להפרות האירניות, שקידמו אותה לעבר יכולת פריצה לפצצה בפרק זמן קצר. העדר הסכם לא יקבע את גורל הוועידה, אך לכישלון המאמץ לחדש את הסכם הגרעין עלולות להיות השלכות שליליות על המאמצים למנוע תפוצה גרעינית. בנוסף, יש לזכור שביכולתה של אירן, כחברה באמנה, למנוע קונצנזוס על טקסט מסכם של הוועידה.
פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני: מאז 1995, כשאומצה בוועידת ה-NPT החלטה בדבר פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני ולפעול למימוש ההחלטה, הנושא עולה על סדר יומן של ועידות המעקב. העדר הסכמה על אודות הצהרה מסכמת בעניין בין ארה"ב למצרים (מובילת המאמץ הערבי בנושא) גרם ב-2015 למשבר ולסיום הוועידה בלי מסמך מסכם. אך בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב-2018 על כינוס שנתי של ועידה שתדון בהכנת אמנה לכינון האזור המפורז במזרח התיכון, יש להניח שהנושא לא יהווה סלע מחלוקת ויימצא נוסח שיניח את דעתן של ארה"ב ומדינות ערב.
הנקודה הישראלית: ישראל (שלא שיגרה משקיף) מוזכרת שוב ושוב בוועידות המעקב של ה-NPT. יש להניח, שהיא תעלה לדיון בהקשר פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, לצד קריאה (חוזרת ונשנית) להצטרף ל-NPT ולהעמיד את מתקניה בפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
האמנה לאיסור נשק גרעיני (TPNW): אמנה זו נכנסה לתוקף בינואר 2021, כמענה לחוסר שביעות הרצון של מדינות לא-גרעיניות מההתקדמות ליישום סעיף 6 של ה-NPT. מאז חתמו עליה 86 מדינות. חמש המדינות הגרעיניות ובעלות בריתן, שמתנגדות לאמנה זו, טוענות שהיא חותרת תחת ה-NPT ואינה משלימה אותה, כפי שתומכיה טוענים. לדבריהן, אמנה זו יוצרת מכניזם ליישום אותו סעיף 6.
לסיכום, חמישים שנות ה-NPT הן ציון דרך במאמץ הבינלאומי למנוע תפוצה גרעינית ובחתירה לפירוז העולם מנשק גרעיני. האמנה היא חלק מהסדר העולמי שאחרי מלחמת העולם השנייה, שזוכה לתמיכה אוניברסלית. פלישת רוסיה לאוקראינה ועימה הפרה בוטה של האמנה ומעבר לכך של הסדר העולמי, הן מכה קשה לאמנה. בתגובה ובמאמץ לשמר את האמנה, יהיה על החברות בה להגיע לנוסח מוסכם של הצהרת סיכום לוועידת המעקב, שגם בלי אזכור מפורש של רוסיה יחזור ויאשר את הנורמות שבבסיסה.
|
|
|
הכותבים חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
06/08/2022
|
|
|
עודכן:
|
06/08/2022
|
|
שמעון שטיין, אפרים אסכולאי
|
|
+טורקיה רוקדת על כל החתונות
|
|
08:46 07/08/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
במקביל לאופן הפומבי בו מקדם ארדואן ניסיונות תיווך לכאורה בין אוקראינה ורוסיה, בפועל הוא מנצל את הנסיבות להעמקת הקשרים עם רוסיה, ואפילו מסייע לה מול המערב
|
|
|
|
|
|
פגישת ארדואן-פוטין בסוצ'י [צילום: ויאצ'סלב פרוקופייב, ספוטניק/AP]
|
|
|
|
|
|
+לפיד - פילון בחנות חרסינה
|
|
08:35 07/08/22 | אהרן פאפו | לרשימה המלאה |
עיני הרוסים, שתיקתו של לפיד, שאינו מואיל בטובו להרים טלפון לפוטין, היא התנהגות כפויה-טובה ופרובקטיבית כנגד מעצמה עולמית, מה עוד שהיחסים האישיים בין פוטין ל נתניהו היו מצוינים ואופטימליים מבחינת מדינת ישראל
|
|
|
|
|
|
לפידץ תוצר תוכניות בידור [צילום: יואב דודקביץ']
|
|
|
|
|
|
+הפגזות פגעו במתקן הגרעיני הגדול באירופה
|
|
00:18 07/08/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
פגיעות הפגזים שגרמו להשבתה של כור גרעיני בדרום-מזרח אוקראינה גורם לחשש גדול בקרב אנשי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ▪ "ההפגזה שהייתה אתמול בתחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה מדגישה את הסיכון הממשי של אסון גרעיני"
|
|
|
|
|
|
מלחמת גרסאות בין רוסיה לאוקראינה בשאלת האחריות [צילום: יבגני מלולטקה, AP]
|
|
|
|
|
|
פירוז מנשק גרעיני בעוד רוסיה מנופפת בו
|
|
|
בסיום הטקס בתום הביקור ב"יד ושם" רשם הנשיא ג'ו ביידן בספר האורחים: "זהו כבוד גדול בעבורי לחזור לביתי הרגשי. אסור לנו אף פעם לשכוח כי השנאה לעולם אינה מובסת אלא רק מסתתרת. אנחנו חייבים ללמד כל דור ודור שאם לא נזכור זה יכול לקרות שוב. זה מה שאני מלמד את ילדיי ונכדיי. לעולם לא נשכח".
|
|
|
|
|
האם ניתן להשוות בין ההסגר היבשתי שהטיל נפוליאון בונפרטה על בריטניה לבין העיצומים על רוסיה? חתן פרס נובל, פרופ' פול קרוגמן, כותב בניו-יורק טיימס שהשאלה עלתה על דעתו כאשר קרא את הביוגרפיה של נפוליאון, פרי עטו של אנדרו רוברטס. המקרים אינם דומים, אך יש משקל גם לשוני. ויש עוד דוגמאות היסטוריות לאמברגו מסחרי בזמן מלחמה, הקרובות יותר למצב הנוכחי.
|
|
|
|
|
נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, ממעיט בחשיבותה של הספינה הראשונה שיצאה מנמל אודסה השבוע כשהיא נושאת מטען של תירס שאוקראינה מייצאת. לטענתו, מדובר בשבריר של היבול שעל אוקראינה למכור על-מנת שתצליח להציל את הכלכלה המתמוטטת שלה.
|
|
|
|
|
מחיר החיטה ירד מהשיא אליו הגיע לאחר פלישתה של רוסיה לאוקראינה, אך מומחים אומרים שעדיין קיים בה מחסור ומזהירים שסכנה של משבר רעב עולמית עודנה מרחפת – מדווח ניו-יורק טיימס. כמו סחורות אחרות, מחיר החיטה מושפע ממגוון מורכב של גורמים כמו מזג האוויר וגיאו-פוליטיקה. ירידת המחיר תעניק מרווח נשימה למדינות התלויות בייבוא החיטה, אך עלולה להפחית את המוטיבציה של החקלאים לזרוע יותר.
|
|
|
|
|
שיקולים אתיים הם חשובים אך צריך לראות את התמונה הכוללת ולהשוות על-פי מבחן התוצאות את מעשיהם של פוליטיקאים, מחוקקים ורשויות. כך זלנסקי יכול להתקרבן עד מחר שרוסיה תוקפנית, והיא אכן תוקפנית, ופלשה לאוקראינה בניגוד לכל האמנות וההסכמים. הרי שאם היה חכם כמו לי קוואן יו, מנהיג סינגפור, היה מצליח לתמרן בהצלחה הליכה בין הטיפות, כפי שלי עשה בין סין הקומוניסטית שניסתה להשתלט על הרוב הסיני, בין מלזיה ואינדונזיה המוסלמיות ולהביא את מדינתו בשלום ובשגשוג לליגת העל, במקום להמיט אסון כפי שזלנסקי עשה.
|
|
|
|
|
