במשך הדורות ידעו היהודים שאם המצב הכללי במדינה לא כל-כך טוב, כדאי להם להתחיל לדאוג. האשמת היהודים והשימוש בהם כשעיר לעזאזל היו תמיד מפלט נוח בעתות מצוקה. במקום להתמודד עם קשיים אמיתיים, אין קל מלהצהיר 'היהודים אשמים', ומיד מופנה זעמו של ההמון לעבר היהודים.
את מקומם של היהודים בארצות הגולה תפסו בארץ שתי קבוצות אוכלוסיה - החרדים והמתנחלים. שנים רבות היתה סיסמה קבועה, שנשלפה בכל פעם שהתברר כי חסר תקציב למטרות חברתיות ואחרות - "כל הכסף הולך לחרדים/למתנחלים". לא הועילו שום הסברים ועובדות. יכולת להראות שחור על-גבי לבן כי תלמיד בתלמוד-תורה חרדי מקבל הרבה פחות מתלמיד בבית-ספר ממלכתי, אבל התועמלנים היו מוסיפים לפמפם את המשפט "החרדים חולבים את קופת המדינה". כך גם בדבר המתנחלים.
בשביל מה זה טוב?
התובנה הזאת מסבירה את פשר הלהיטות המוזרה להכריז בהתנדבות גמורה על עוד תוכנית של גירוש יהודים מבתיהם והחרבת יישובים יהודיים. מה ההיגיון בתוכנית כזאת? מה היא אמורה לתת לעם-ישראל, ולו לשיטת התומכים בה? מה דוחף ראש-ממשלה ללכת שוב לטראומה נוראה כזאת, בשעה שנפגעי הגירוש האחרון עדיין מלקקים את פצעיהם, מתגוללים בפתרונות-דיור זמניים, מחפשים תעסוקה ומנסים לאסוף את השברים?
אתם זוכרים מה הסבירו לנו כאשר הועלה רעיון ה'הינתקות'? אמרו שהתמורה להחרבת יישובי חבל עזה וצפון השומרון תהיה הכרה אמריקנית בגושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ובשומרון. יש הכרה כזאת? - לא ולא. אמרו שהנסיגה תשפר את הביטחון. אין ספק, תושבי שדרות, אשקלון ויישובי מערב הנגב יכולים להעיד על ה'שיפור' בביטחון.
כולנו זוכרים את ההצהרות שאם אחרי הנסיגה המלאה של צה"ל מחבל עזה יוסיפו המחבלים לשגר טילים לעבר ישראל, אנחנו נפעל בלי מחסומים ועכבות. גם אז היו כמה ילדים ששאלו את המלך העירום, מה בדיוק יוכל לעשות אחרי הנסיגה שאין הוא יכול לעשות קודם-לכן. מובן שלא ניתנה שום תשובה. אבל כיום אנחנו רואים בדיוק איך צה"ל פועל 'בלי עכבות' - הוא ממטיר פגזים על שטחים ריקים, בעוד מטחי הטילים נמשכים.
ראינו במו-עינינו את התממשות אזהרתו של הרמטכ"ל הקודם, כי הנסיגה תיתן רוח גבית לטרור ותתפרש כניצחון אדיר של המחבלים. התוצאה היתה עליית החמאס, שלטון התומך בגלוי בטרור וברצח יהודים. האם לנוכח כל זה אין איש הקורא לעצור, לחשוב רגע? מה ההיגיון להוסיף להחריב יישובים יהודיים ולגרש יהודים מבתיהם, כאשר הדבר מחמיר את המצב ומחזק את מבקשי נפשנו?!
פוליטיקה צינית
התשובה היא שבעיני חוגים מסויימים בציבוריות הישראלית, הפגיעה במתנחלים היא מטרה נעלה כשהיא לעצמה. הם יודעים שהדבר לא יביא שום תועלת לעם-ישראל. להיפך, ברור להם כי מהלך כזה יגרום נזק חמור בכל המובנים, אבל איזה משקל יש לכל הנימוקים הענייניים נוכח האפשרות להכות במתנחלים, לשבור את רוחם, להחריב את יישוביהם ולדכאם עד עפר.
הפוליטיקאים הציניים ידעו לזהות את הלך-הרוח הזה, הנושב בחוגי התקשורת והמשפט. הם קלטו מהר כי אם ירכבו על הגל הזה מובטחות להם תמיכתה של התקשורת והעלמת-עין מכל מחדל ואף מעבֵרות על החוק. שוב יתגייסו כל הכוחות הללו לעטוף את ה'אתרוג' החדש בצמר-גפן, להללו ולפארו, להדוף כל מתקפה נגדו, ובכך להבטיח את שלטונו.
עצוב לחיות במדינה שאלה שיקוליהם של ראשיה. כואב לראות יהודים חרדים העומדים להצטרף לממשלה שזו מדיניותה, ואין הם מבינים שמחר יהיו הם היעד לשנאה. אוי, כמה אנחנו צריכים את הגאולה!
