אז איך מצילים את הפריפריה

מבצע 'עלות השחר' חידד עוד יותר את הבעייתיות בטיפול בפריפריה, שהייתה מאז ימי קום המדינה. בד-בבד, ההתנפלות חסרת התקדים של כ-130 אלף זכאים על אלפים בודדים של דירות, שהוצעו במסגרת 'דירה בהנחה', חלקם הגדול בפריפריה, עורר אף הוא תהיות לא מבוטלות לגבי הכיוון האסטרטגי הנכון של השבחת הפריפריה.

למין האנושי, לצערנו, יש נטייה אובססיבית לחזור על טעויות העבר, יהיו גדולות אשר יהיו. למשל, העובדה שממשלות ישראל נכשלות פעם אחר פעם בתוכניות דיור מוזל, יכולה למלא ספר היסטוריה שלם. החל בהטבות לישראלים שהיו מוכנים להעניק על-מנת לעקור לפריפריה בשנות ה-70, ה-80 וה-90, דוגמת הלוואות ומענקי מקום, הטבות מס והקלות ליוצאי צבא, וכלה במחיר למשתכן ולאחרונה 'דירה בהנחה', שאת סופה כולנו יודעים.

על כן לא הופתעתי כלל כששר השיכון אלקין ומטה הדיור, החליטו במהלך החודשים האחרונים, עוד בטרם הוכרז על בחירות חדשות, להחזיר מהמרתפים המאובקים של משרדו, תוכנית נפל בדוגמת 'מחיר מטרה'. אם 'מחיר למשתכן', על כל חסרונותיה, כן הצליחה לשווק רבבות יחידות דיור מוזלות לזכאים, הרי ש'מחיר מטרה' לא הצליחה לכלות את ימיה. זאת למרות שהיא מעניקה לרוכשים אפשרות לרכוש דירות במחירים מופחתים, באזורים בהם מחירי הקרקע נמוכים מ-100 אלף שקלים, ובמיוחד באזורי קו עימות בפריפריה.

לצד החזרה המיותרת לתוכנית שלא הצליחה, זאת בלשון המעטה, עדכנו מטה הדיור ומשרד השיכון, כי בכוונתם להקצות כ-110 מיליון שקלים לטובת התחדשות עירונית בפריפריה, מתוך זה כ-70 מיליון של קרן ההתחדשות העירונית ועוד 40 מיליון שישלים משרד השיכון. כיוון, לכאורה נכון, סוף-סוף התחדשות עירונית גם בפריפריה, אולם נשאלת השאלה האם "פירורים" אלה הם, הם שייצרו את המהפך המיוחל בכל מה שקשור להתחדשות בפריפריה?

כולם ירוויחו

הבעיה שלי אינה רק לגבי הסכום המגוחך, שברור שלא יתניע כל התחדשות עירונית משמעותית בנגב ובכלל, אלא גם ובעיקר בעובדה שנושא כה קריטי, הן לפריפריה ובמיוחד להגדלת ההיצע בשוק הדיור, נדחק באופן מוזר ממרכז הזירה הנדל"נית אל תוך הערות השוליים, ה-FOOT NOTES של ההחלטות השוטפות בכל מה שקשור לפתרונות בשוק הדיור, ומן הסתם יימחק כלא היה, דוגמת החלטות רבות אחרות.

ולפרוטוקול - מי שחפץ גם בהגדלה משמעותית של היצע הדיור, גם בהתנעת ההתחדשות העירונית, קל וחומר בפריפריה המתדלדלת והולכת ומתרחקת מהמרכז משנה לשנה, צריך וחייב ללכת לא על שאריות פירורים של תוכניות שאבד עליהן הכלח, אלא על תוכנית אסטרטגית כוללת והשקעה של מיליארדים (שיש גם יש בתקציב המדינה), שרק היא תאפשר כדאיות כלכלית ליזמים בכל מה שקשור למינוף התחדשות עירונית בפריפריה.

כולם ירוויחו מכך, גם תושבי הפריפריה, גם התושבים החדשים שיגיעו, גם הקבלנים והיזמים ובראש וראשונה מדינת ישראל שתסמן את הפריפריה כיעד אסטרטגי לאומי מרכזי ולא כמכבסת מילים, כפי שהיה במשך עשרות בשנים ונמשך, למרבה הצער, עד עצם היום הזה.

בפריפריה, לפרוטוקול, קיים על-פי הערכתנו ב'צים בהרי', פוטנציאל לעוד לפחות 800-700 אלף יחידות דיור חדשות, שייבנו במקום כ-140-120 אלף שיפונו. מדובר לא רק בתוספת קריטית ביותר לשוק הדיור, ובד בבד חיזוק משמעותי של מרכזי הערים בפריפריה, אלא גם בעצירת המגמה של בניית שכונות ענק חדשות וזוללות שטחים פתוחים שלא לצורך, ובמיוחד במדינה כה קטנת ממדים דוגמת ישראל.

על כן אני קורא לשר אלקין, לשרה שקד וליתר מקבלי ההחלטות, לצאת סוף-סוף מאזור הנוחות של קבלת החלטות אד הוק, שרובם ככולן נתקעות בשלב כזה או אחר, וללכת סוף, סוף על תוכנית עומק גדולה ואמיתית שתשנה את מפת מדינת ישראל ותבטל, אחת ולתמיד, את המושגים "מרכז עשיר", לעומת "פריפריה ענייה"!