ביום ששי האחרון (13.8.22), בתוכניתה של אילה חסון (ששי עם אילה חסון, 20.00), הופתעתי ממונולוג יוצא דופן של העיתונאי ארי שביט. הכותרת שניתן לייחס למונולוג המפתיע, מפיו של עיתונאי ותיק ומנוסה, "משפטי נתניהו: האם הייתה הגנה מן הצדק"? דומה למאמר במקור ראשון בנושא זה, תחת כותרת דומה.
הסיבה בעטיה נזעק שביט, הידוע בעבר כאיש שמאל, לא כאיש ימין, דווקא עכשיו, למה שהולך ומסתבר כשערורייה גדולה במיוחד בתולדות המשפט הישראלי, היא העובדה כי ביום רביעי, יומיים קודם, הגישו שאול ואיריס אלוביץ' לבית המשפט המחוזי בירושלים, בקשה לביטול כתבי האישום נגדם. לבקשה זו הצטרפו גם עורכי דינו של בנימין נתניהו.
במסמך הראשון יש התייחסות, נרחבת יש לומר, להתנהגות המשטרה כלפי האלוביצ'ים, כאשר הלכה זו וסגרה, או ניסתה לסגור, את טבעת החנק סביב צווארם. להודות על האמת? תוכנו של המסמך מסמר שערות.
ציטוטים ממנו אני מביא כאן כלשונם. אנא הסכיתו נא: "כאשר עצרה המשטרה את בני הזוג אלוביץ', היא נהגה שלא כחוק, החרימה את כל חפצי האמנות בביתם ואף נטלה מגברת אלוביץ' את עגיליה ואת טבעת הנישואין שלה. כאשר עצרה את ניר חפץ היא כלאה אותו בתא מלא פשפשים, מנעה ממנו שינה וטיפול רפואי והרעיבה אותו (למשטרה הייתה ידיעה מוקדמת, על מצב בריאותו הרעוע של חפץ - מ.ל.).
ההצעה לשלמה פילבר להפוך לעד מדינה נעשתה, בניגוד לחוק יסוד, בטרם אישר היועץ המשפטי לממשלה את חקירתו של ראש הממשלה. זאת ועוד: תרגיל חקירה מזוהם שנעשה לחפץ, איים על משפחתו החפה מפשע, והתעמר במקורבת שלו, שלא הייתה חשודה בדבר. תרגיל חקירה מזוהם שנעשה למשפחת אלוביץ', ניסה להביא באופן בלתי ראוי להחלפתו של עורך דינם ולפגיעה בזכות הייצוג שלהם. בניגוד לחוק, המשא-ומתן שקדם להפיכתו של שלמה פילבר לעד מדינה לא תועד. בניגוד לחוק, חומרים חיוניים להבנת אופן פעולתו של פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת הוסתרו מההגנה ומבית המשפט.
מנגנון משומן
כמעט מחצית מהמסרונים ומכתבי הדוא"ל של עד המדינה אילן ישועה הוסתרו במכוון ובמודע מההגנה ומבית המשפט. מעצרי חשודים הוארכו שלא לצורך חקירה אלא לצורך הפעלת לחץ. חשודים נפלו קורבן לאיומים, לחצים וטרטורים, לשימוש בלתי חוקי ברוגלה, וללינץ' ציבורי, שגרמו במזיד הדלפות מגמתיות שנעשו תוך עבירה על החוק".
ולסיכום הקטע הזה (יש עוד שאינם מובאים כאן מפאת קוצר היריעה), כותב שביט: "האנשים שהובילו את הטיפול בפרשות נתניהו לא ניסו להתמודד עם תמונת מציאות מורכבת שהיו בה אורות וצללים. הם דבקו בסיפור אחד מפליל, העצימו ראיות שיאששו אותו והתעלמו מראיות שיערערו אותו. הראייה שלהם הייתה ראיית מנהרה. הלהט שלהם היה חד-כיווני. הם הניחו את המבוקש וציירו את מעגל המטרה סביב החץ".
דברים קשים מנשוא, שיש בהם תיאור כיצד פעלה המשטרה בעצה עם הפרקליטות, כמנגנון משומן שמטרתו אחת. הפללת נתניהו. לצורך כך היה כמסתבר צורך בדריסתם של האלוביצ'ים, שסרבו לשתף פעולה עם המשטרה במסע בדיוני זה נגד ראש ממשלה מכהן, בישראל...
האם ייענה בית המשפט לבקשת האלוביצ'ים ונתניהו לביטול תיק 4000? רק אלוהים והפרקליטות יודעים. התחושות שלי, כמוני כשל רבבות אחרים, קשות מאד. לא בכדי הציע אהרן ברק לפרקליטות, לנהל מו"מ להסכם טיעון. ואגב, המלצתי החד-משמעית, אם אכן יקום הסכם כזה, לכלול בעסקה זו את האלוביצ'ים. הם עמדו בגבורה במסע הייסורים המזעזע שכפתה עליהם משטרת ישראל, ומדוע? משום שסרבו להצטרף למסע הצייד שנייהלה משטרת ישראל נגד נתניהו.
ומעל לכל מרחפת שאלת השאלות (עליה שוחחנו במאמר אחר): האם אכן הייתה המשטרה דאז שותפה, לכאורה, לפוטש שביצע השמאל נגד נתניהו? האם ייתכן שהמערכת המשפטית הייתה שותפה לפוטש כזה? ומה יקרה בהמשכם של הדיונים בתיק 4000? האם ימצאו השופטים עוז בנפשם לקטוע את המחזה הקפקאי הזה?!
