|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מתי התלוננו על פערי שכר בין רופא ותיק לצעיר? [צילום: תומר נויברג, פלאש 90]
|
|
|
קשה לכם להודות: המורים עושים את מה שאתם לא מסוגלים
|
|
השיח אודות תגמול הותק הוא חלק מהבוז הכללי הסמוי למורים ולמחנכים בישראל שמשרת משהו בזהות שלנו כהורים ● העלאת שכר המחנכים והמחנכות של הילדים שלנו תהיה הודאה בפני עצמנו שאנחנו לא מסוגלים לחנך את ילדינו לבד - תובנה בלתי נסבלת מבחינתנו
|
|
המו"מ בין האוצר למורים תקוע. לפי הפרסום, סלע המחלוקת הוא הפער בשכר בין מורים צעירים לותיקים. אני שומע קולות רבים שתומכים בעמדת האוצר וזועקים נגד הפער הזה מכל מיני סיבות טובות. מורים ותיקים בישראל מרוויחים פי 2.5 ממורים צעירים, וזה לא מתמרץ צעירים להיכנס למערכת, ומעודד שחיקה, ובכלל נראה שוועדי המורים שוב דואגים רק לעצמם.
מעניין שאף פעם לא שמענו ביקורת על כך שרופא ותיק מרוויח פי 4 מרופא מתחיל, או על כך שקצינים בכירים מרוויחים פי 6-7 מקצין בתחילת הדרך. כי זה הרי מובן - ותק של רופא או קצין הוא שם נרדף לאחריות גדלה, להכשרה מקצועית רחבה יותר, לניסיון, לחניכה ולהובלה. רק כשמדובר על מורים ותק פירושו שחיקה, תקיעות וניוון.
מורים ותיקים הם אלו שנושאים בד"כ בתפקידים בכירים (ריכוז שכבות, ריכוז מקצוע, ניהול), הם אלו שחונכים את המורים הצעירים, והפער בשכר משקף רק חלקיק מזה. הרבה פחות מכל מקצוע אחר. למען האמת, מנהלי בתי ספר הם אולי המנהלים היחידים במשק שתנאי השכר שלהם לא טובים מהותית מהעובדים שתחתיהם. עד כדי כך שבבית ספר ממוצע המנהל הוא לא בעל השכר הגבוה ביותר (למרות שבלי ספק הוא זה שעובד הכי קשה ונושא בהכי הרבה אחריות בפער גדול).
הרצון לצמצם אפילו את ההבדל המינורי שבין צעירים לוותיקים בהוראה, הוא ניסיון להחיל גם כאן את המודל ההייטקי, שבז לותק, למחויבות ולהתמדה, ובו אפשר להחליף מקום עבודה כל שנתיים בלי שזה ישפיע על כלום. לא יודע אם זה עובד בהייטק, אבל מערכת חינוכית לא יכולה לעבוד כך.
בסוף גם השיח אודות תגמול הותק הוא חלק מהבוז הכללי למורים ולמחנכים בישראל. ארגוני המורים שנואים כל כך לא רק בגלל שהם משאירים הורים בלי בייביסיטר בימי שביתה, או בגלל הדרישות התקיפות שלהם. אלא בגלל שהבוז הסמוי הזה משרת משהו בזהות שלנו כהורים.
המחנכים והמחנכות של הילדים שלנו עושים עבודה שבעצם אנחנו היינו אמורים לעשות. אנחנו מוכנים לשלם הרבה למי שיעשה לילדים שלנו את מה שאנחנו לא יכולים לעשות בעצמנו (כמו רופא או פסיכולוג למשל), אבל למי שעושה את מה שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו (כמו בייביסיטר או מנקה) אנחנו מוכנים לשלם מעט מאד. זה חשבון כלכלי פשוט - אם המנקה או הבייביסיטר מרוויחים יותר ממני, אני לא אעסיק אותם אלא אעשה זאת פשוט בעצמי.
העלאת שכר אנשי החינוך הוא הודאה בכך שזה מקצוע נחשב ורציני. שהמורים עושים דבר שאנחנו ההורים לא ממש יודעים לעשות בעצמנו. ולהודות בכך שאנחנו לא מסוגלים לחנך את ילדינו לבד, זו תובנה בלתי נסבלת מבחינתנו.
פעם מפריעות לנו החופשות.
פעם מפריעים לנו הפערים בין צעירים לותיקים.
פעם מפריע לנו שאי אפשר לפטר אותם.
אבל בעצם מה שמפריע לנו זה שהם ישתכרו בשכר גבוה מרובנו. אנחנו יכולים לסבול רופא או קצין כאלה, כי הם עושים דבר שמעולם לא היה באחריותי. אבל את המורים והמורות של הילדים שלנו חשוב לנו לשמור קרוב יותר למשכורת של מנקה ובייביסיטר, כי מורה שמשתכר שכר הגון, מציב לנו כפרטים וכחברה ראי שבו אנחנו לא מוכנים להסתכל.
|
| תאריך:
|
18/08/2022
|
|
|
עודכן:
|
18/08/2022
|
|
הרב אילעאי עופרן
|
|
קשה לכם להודות: המורים עושים את מה שאתם לא מסוגלים
|
|
בעבור ישראלים רבים הד"ר (לרפואה) משה סנה הוא רחוב בצפון תל אביב בואכה רמת השרון, ותו לא. אך למיטיבי לכת האיש שהלך לעולמו לפני יובל שנים בגיל 63 הוא חידה ציבורית ולאומית מרתקת, אפופה סוד ותהייה, חוכמה ושקר, אוהב עמו שצעד עד לגבול הבגידה. לא בכדי נכתבו עליו תלי תלים של ספרים ומחקרים ומאמרים (ד"ר אלי שאלתיאל, יאיר צבן, שבתי טבת, ברל בלטי, שלמה נקדימון ואחרים).
|
|
|
|
|
אודה ולא אבוש: מעולם לא נסחפתי אחר תעמולת הכזב הקנטרנית שהופצה כנגד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, על-ידי רודפיו מן הליכוד, עם שותפיהם מן המחנה הציוני דתי, ונגרריהם מן המחנה החרדי. מעולם לא קניתי, לדוגמה, את טענת הכזב כי בנט אחראי לשידרוג ביתו ברעננה על חשבון המדינה ב-50 מיליון שקל (הסכום מנופח להחריד, גם אם נכלול בו את הוצאות המיגון פרי יוזמת השב"כ), וכי 'ממשלתו העניקה 55 מיליארד לערבים' (מדובר בהקצאה שמתפרסת על פני 10 שנים, במנות קטנות מאלה שהיקצה להם קודמו). גם הכינוי השקרי 'נוכל' נראה מגוחך להחריד כשהוא בא מפי חסידיו של אדם שהנוכלות הפוליטית הפכה לסמלו המסחרי.
|
|
|
|
|
אמנם לבחירות יצאו להצביע כמה מיליוני אנשים. כמה? אי-אפשר לדעת, אך למרות זאת מה שמעניין הוא, שרק 70 אלף איש, פחות או יותר, הם אלה שיכריעו את גורל הבחירות הקרובות ויתכן שהם אלה שיעצבו את המפה הפוליטית לשנים (או לחודשים??) הקרובות. הכוונה היא לאנשים שלא הצביעו בעבר או לאלה שמחליפים זהויות פוליטיות. זו הסיבה, במיוחד במצב של אי-ודאות, כפי שמלווה את הפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון, שמפלגות החפצות מנדטים, חייבות להשקיע בקבוצות אוכלוסייה שיושבות עדיין על הגדר.
|
|
|
|
|
עם ההתבטאות השערורייתית של אבו מאזן נוסף עוד נדבך למסכת השקרים שהפלשתינים מפיצים על ישראל. הגיע הזמן להודות: הרשות הפלשתינית מצהירה באנגלית שהיא בעד פתרון של שתי מדינות. אבל, מעשיה מוכיחים שמטרתה חיסול מדינת היהודים. ההוכחות: אי-הכרה בישראל כמדינה יהודית, המאמצים באונסקו למחיקת כל זיקה היסטורית בין הטריטוריה השנויה במחלוקת לבין העם היהודי, הריסה שיטתית של אתרים ארכיאולוגיים בגדה המערבית המעידים על העבר היהודי בחבל ארץ זה, מערכת חינוך שכל מטרתה לטפח שנאה ולא דו-קיום ולטפח את חלום השיבה לאזורים בהם חיו בעבר ערבים במדינת היהודים, הנצחת הפליטות באמצעות אונרא והדרישה ל"זכות השיבה" שאיננה אלא סוס טרויאני לחיסול הרוב היהודי וחיסול מדינת היהודים.
|
|
|
|
|
הזרעים לכתיבת פסוקי השטן נטמנו בעודו סטודנט באוניברסיטת קיימברידג', ונבטו כעשרים שנה לאחר מכן. רושדי בנה את פסוקי השטן סביב סיפור ביוגרפי על הנביא מוחמד, שנכלל בקובץ ערוך בשם "פסוקיו של שטן". ספרו "פסוקי השטן" משקף חשיבה שלפיה ברגע שטקסט רואה אור הוא נתון לדיון פתוח, וראוי שכך יהיה: "לא צריכים להיות כללים נפרדים לטקסטים דתיים", אמר. "הם צריכים להתמודד עם התחרות של טקסטים אחרים בעצמם".
|
|
|
|
|
